המונח ראש ממשלה מיועד משמש כהתייחסות לאדם שצפוי להתמנות לתפקיד ראש ממשלה כתוצאה מהבחירות הכלליות, זכייה בהנהגת מפלגת השלטון או לאחר שמונה על ידי ראש המדינה להקים ממשלה חדשה לאחר משאל עם או הצבעת אי אמון נגד ראש ממשלה מכהן.[1][2]
בשיטת ווסטמינסטר, לראש המדינה או לנציגו יש את הזכות היחידה למנות ראש ממשלה חדש עם התפטרותו, פיטוריו או מותו של ראש ממשלה מכהן. באופן קבוע, ראשי ממשלה מכהנים שלאחר בחירות אין להם שום תקווה סבירה לזכות באמון הפרלמנט ועליהם להתפטר לאחר הצבעת אי אמון מסוימת. אם מפלגה אחרת זכתה בממשלת הרוב, ימליץ ראש הממשלה על מינוי מנהיג מפלגה לראש הממשלה החדש. בדרך כלל לא מוגדר זמן מינימלי או מקסימלי להקמת ממשלת מעבר, אך לעיתים קרובות ראש הממשלה הנכנס ירצה שבועיים או שלושה כדי לעשות סדר בעניינים ולקבוע מי צריך לקבל תפקידים בקבינט.
המצב מורכב יותר במקרה של פרלמנט תלוי. על פי החוק, לראשי ממשלה מכהנים יש תמיד את הזכות לנסות לזכות באמון הבית בהצבעת אמון. לעיתים קרובות, במיוחד אם אין להם את מירב המושבים, ראשי ממשלה לא ינסו להישאר בתפקידם ובמקום זאת יוותרו על הכוח לטובת מנהיג המפלגה הגדולה ביותר. אם ראש ממשלה במצב כזה יבחר שלא להתפטר, מנהיג מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר לא יהפוך לראש הממשלה המיועד גם אם למפלגתו יש הכי הרבה מושבים. במקרה האחרון, על ראש הממשלה לזכות בהצבעת אמון כדי להישאר בתפקידו. אם הם מובסים מיד בבית, ראש המדינה ברוב מערכות ווסטמינסטר צפוי לעיתים קרובות לסרב לבקשה לפיזור הבית. מנהיג מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר עלול לפיכך להפוך לראש הממשלה המיועד אולי כמה שבועות לאחר הבחירות הכלליות.
המונח ראש ממשלה נבחר משמש לעיתים כמילה נרדפת, אך ברוב הנסיבות הוא אינו נכון מבחינה טכנית: ראש ממשלה מונה בדרך כלל על ידי ראש המדינה ולא נבחר לתפקידו על ידי כל העם, כפי שקורה אצל חלק ממערכות בחירות נשיאותיות. עם זאת, זהו המונח הנפוץ בתקשורת.[3][4][5] לעיתים משתמשים גם במונחים כמו ראש ממשלה נכנס, אם כי גם המונח האחרון משמש לעיתים לפני בחירות למנהיג מפלגה המוביל בסקרים ו/או שיש לו סיכוי משמעותי לזכות, או אפילו באופן כללי יותר בכל עת בין הבחירות בהתייחס למנהיג מפלגת אופוזיציה כלשהי (ללא קשר לסיכויי הבחירות של מפלגתו) ואפילו למתמודדים למנהיגות במפלגת השלטון. על פי ההגדרה הרחבה יותר, ראשי ממשלה מיועדים רבים מעולם לא הופכים לראשי ממשלה בפועל.
במדינות מסוימות התפקיד מכוסה במיוחד על ידי חקיקה, באחרות אמנה חלה לפני שהמנהיג הנבחר נשבע. ועדת הבחירות האוסטרלית, הרשות הממשלתית האחראית לניהול הבחירות באוסטרליה, מציינת כי "בדרך כלל ניתן לראש הממשלה הנבחר לתבוע ניצחון בליל הבחירות".[6]
התקשורת לפעמים מתייחסת בטרם עת למישהו כראש ממשלה מוגדר שבו הקדנציה הרחבה יותר של ראש הממשלה הממתין תתאים יותר. הנסיבות הנפוצות כשזה קורה כוללות בחירות למנהיגות הקרובות בהן יש מועמד אחד בלבד ו / או רוב ברור של בעלי זכות הבחירה בבחירות התחייבו להצביע למועמד מסוים. לדוגמה, בבריטניה במהלך הבחירות להנהגת מפלגת הלייבור בשנת 2007, כונה גורדון בראון כראש הממשלה המיועד עוד לפני שבחירות ההנהגה אישרו אותו לתפקיד זה.[7] יש עיתונאים שהציעו כי בנסיבות כאלה, המונח ראש ממשלה אפשרי יהיה מתאים יותר מ"מיועד" מאחר שסיכויי המינוי דומים בדרך כלל לזה של יורש אפשרי במונרכיה או כמועמד לבחירות לנשיאות ארצות הברית.
ברפובליקת אירלנד, שם נקרא רשמית ראש הממשלה בכינוי האירי "טישך", האדם הצפוי ביותר להצליח להתמנות למשרנ מתואר באופן שונה כטישך מיועד או לעיתים רחוקות יותר את הטישך הנבחר.[8][9][10][11][1]
בישראל בשנים 1996–2001 (כאשר נערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה) נקבע תפקידם ומשך ראש הממשלה הנבחר בחקיקה: תוך 45 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות (שפורסמו שמונה ימים לאחר הבחירות), ראש הממשלה הנבחר היה מופיע בפני הכנסת, מציג את שרי הממשלה, מודיע על חלוקת המשימות ועל העקרונות המנחים של מדיניות הממשלה, ולאחר קבלת הצבעת אמון, נכנס לתפקידו. בשנת 2001 הציעה הכנסת לשנות את מערכת הבחירות הישירות לראשות הממשלה ולהשיב את מערכת השלטון הפרלמנטרית של קול אחד, שפעלה עד 1996 ואישרה גרסה מתוקנת של חוק היסוד המקורי: הממשלה 1968. חוק חדש זה נכנס לתוקף עם הבחירות בינואר 2003.[12]
באיי שלמה, חוקת המדינה קובעת פרק זמן של ארבעה עשר יום בין מועד הבחירות הכלליות לבחירת ראש הממשלה. במהלך תקופה זו, מועמדים לראשות הממשלה משתדלים באופן אינטנסיבי לרכוש את המספרים הדרושים כדי לזכות בהצבעה ולהקים את הממשלה. המועמד שהצליח להקים ממשלה הוא ראש הממשלה המיועד עד שהושבע על ידי המושל הכללי.[13]
בישראל מונהגת שיטת משטר דמוקרטיה-פרלמנטרית. כתוצאה מכך, עם היוודע תוצאות הבחירות ולאחר הליך ההיוועצות עם נציגי הסיעות של הכנסת הנבחרת, מזמן אליו נשיא המדינה את ראש המפלגה עליו המליצו מספר הרב ביותר של המפלגות השונות ומטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה.
מרגע שקיבל המועמד מהנשיא את המנדט מתחיל במשא ומתן קואליציוני אשר בתום 21 יום מודיע לנשיא "עלה בידי" או שלא הצליח.
לפי כללי הפרוטוקול, מדובר בהודעה רשמית שצריכה להימסר לנשיא ובמקביל באופן רשמי גם ליו"ר הכנסת – ומרגע שההודעה תגיע לכנסת יש בדר"כ שבוע להשביע את הממשלה החדשה במקרים חריגים אף יותר. מרגע זה ייקרא המועמד "ראש הממשלה המיועד".
בשנים האחרונות לאחר הודעת "עלה בידי" החלה היחידה הממלכתית לאבטחת אישים לאבטח את ראש הממשלה המיועד מתוקף ייעוד שירות הביטחון הכללי לשמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ולאבטחת אישים.[14][15]
בתקופה שבין הודעת "עלה בידי" ועד להשבעה משלים ראש הממשלה המיועד את חלוקת תפקידי השרים העתידים לכהן בממשלתו ומרכיב את הסגל הבכיר אשר ישמש כעזר לו: ובקואליציה המיועדת:[16]
בנוסף לכך, החוק מחייב את השותפות הקואליציוניות להציג את ההסכמים שנחתמו ביניהן עד 24 שעות לפני הצגת הממשלה והשבעתה.
ביום השבעת הממשלה מתקיימת ישיבת מליאה חגיגית, ובמהלכה ייבחר גם יו"ר הכנסת. הישיבה תתקיים במעמד נשיא המדינה, ונשיא בית המשפט העליון. בפתח הישיבה יכריז מזכיר הכנסת, : "כבוד הנשיא" וחברי הכנסת והמוזמנים יכבדו את הנשיא בקימה.[17]
לאחר כניסת הנשיא אל אולם המליאה, יו"ר הכנסת יזמין אז אל דוכן הכנסת את ראש הממשלה המיועד כדי שיציג את ממשלתו, פירוט קווי היסוד שלה, הרכבה וחלוקת התפקידים בין השרים, כפי שקובע חוק-יסוד: הממשלה. מיד לאחר מכן יוזמן לנאום ראש האופוזיציה המיועד. בתום נאומי השניים, יתקיים דיון סיעתי בו יוקצו לכל סיעה זמן קצוב לשאת דברים.[17]
בשלב הבא תתקיים בחירת יו"ר הכנסת, והיושב ראש הנבחר יעלה לנהל את המשך הישיבה: הצבעת הבעת האמון בממשלה והשבעת ראש הממשלה והשרים. לאחר ההצבעה יצהיר ראש הממשלה אמונים בפני הכנסת ויתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידו כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. כל אחד מהשרים יצהיר: "אני מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר ממשלה ולקיים את החלטות הכנסת", ויתפוס את מקומו סביב שולחן הממשלה. בתום הישיבה צפויים ראש הממשלה וכל השרים להגיע משכן הנשיא כדי לצורך את הצילום המסורתי של הנשיא וכל שרי הממשלה.. לפי החוק, הממשלה מתחילה לכהן מיד בתום ההצבעה, אם זכתה לרוב.[17][18]
כחלק מהליך העברת השלטון עורך סגל ראש הממשלה יוצא תיקי חפיפה מסודרים לראש הממשלה הנכנס וצוותו.[19] בנוסף מתקיימת בדרך כלל פגישת חפיפה בין ראש הממשלה היוצא לראש הממשלה הנכנס בהם נידונים בדרך כלל עיקרי הסוגיות הביטחוניות והמדיניות של ישראל.[20] בנוסף, כדי לשמור על רציפות תפקודית נשאר המזכיר הצבאי לראש הממשלה בתפקידו עד למינויי קבע ולעיתים אף ממשיך תחת ראש הממשלה הנכנס. המזכיר הצבאי מציג בפני ראש הממשלה הנכנס סקירות ביטחוניות ראשונות בתפקיד וחושף אותו לנושאים הסודיים הרגישים ביותר בין השאר מדובר בנושאים הנוגעים לוועדה לאנרגיה אטומית, מבצעים חשאיים, תוכניות של צה"ל, פעילות המוסד וקהיליית המודיעין הישראלית.[21]
Italy’s President Sergio Mattarella asked departing Foreign Minister Paolo Gentiloni to form a new government in a bid to quickly end a political crisis triggered by a ‘no vote’ in last week’s constitutional referendum. ... “Gentiloni’s designation means that the new government will have limited aspirations and little room for maneuver from the parties backing it,” said Wolfango Piccoli, co-president of research firm Teneo Intelligence, adding that Italy was likely to hold snap elections in May or June.
{{cite web}}: (עזרה)
President Beji Caid Essebsi said in June that he would support a government of national unity, faced with rising criticism of the government of Habib Essid. Chahed was appointed prime minister-designate by Essebsi early this month after lawmakers passed a vote of no confidence in then-premier Habib Essid's government following just 18 months in office."
{{cite news}}: (עזרה)
{{cite news}}: (עזרה)
{{cite news}}: (עזרה)
{{cite news}}: (עזרה)
{{cite news}}: (עזרה)
{{cite news}}: (עזרה)
{{cite news}}: (עזרה)
Section 14 (a): Within 45 days of the publication of the election results the Prime Minister elect will appear before the Knesset, present the Ministers of the Government, announce the division of tasks and the guiding principles of the Government's policies, and the Prime Minister and the Ministers will begin their service, provided that the provisions of section 33(a) and (b) have been complied with.and "What Happens Now? Factsheet of Procedures following the Israeli Elections". Elections in Israel 1999 - Background. Israel Ministry of Foreign Affairs. 2007. נבדק ב-2007-11-27.</
{{cite news}}: (עזרה)