לידה |
27 בנובמבר 1710 המפשייר, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה | 3 בנובמבר 1787 (בגיל 76) |
מדינה | ממלכת בריטניה הגדולה |
מקום קבורה | All Saints' Church |
השכלה | |
מעסיק | אוניברסיטת אוקספורד |
תפקיד | |
השקפה דתית | אנגליקניזם |
פרסים והוקרה | עמית החברה המלכותית |
רוברט לאות' (באנגלית Robert Lowth; 27 בנובמבר 1710 - 3 בנובמבר 1787) היה הבישוף של הכנסייה האנגליקנית, עמית החברה המלכותית, פרופסור לשירה(אנ') באוקספורד,חוקר השירה העברית הקדומה ומחבר אחד מספרי הלימוד המשפיעים ביותר על דקדוק אנגלי.
לאות' נולד בהמפשייר, בריטניה, בנו של ד"ר ויליאם לאות', איש דת ופרשן תנ"כי. הוא התחנך במכללת וינצ'סטר(אנ') ועבר לניו קולג' באוקספורד(אנ') בשנת 1729. את התואר הראשון קיבל בשנת 1733 ואת התואר השני באומנויות בשנת 1737. בשנת 1735, בעודו באוקספורד, לאות' קיבל מינוי מהכנסייה האנגליקנית ככומר באוווינגטון, המפשייר, תפקיד אותו מילא עד 1741, אז מונה לפרופסור לשירה באוקספורד.
הבישוף לאות' תרגם את ספר ישעיהו לאנגלית בשנת 1778. התאולוג האדוונטיסטי ואגונר(אנ') אמר בשנת 1899 שתרגומו של לאות' לישעיהו היה ”ללא ספק, בכללותו, התרגום הטוב ביותר לאנגלית לנבואת ישעיהו”[1].
בשנת 1750 התמנה לארכידקון(אנ')(סגן בישוף) של וינצ'סט. בשנת 1752 התפטר מתפקידו כפרופסור באוקספורד והתחתן עם מרי ג'קסון. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1753, מונה לואת' לרקטור של מזרח וודהיי(אנ'). בשנת 1754 הוענק לו דוקטור לתאולוגיה על ידי אוניברסיטת אוקספורד, בעבור עבודתו על שירה עברית בשם Praelectiones Academicae de Sacra Poesi Hebraeorum (על שירת העברים הקדושה). מסה זו התפתחה מסדרת הרצאות ופורסמה במקור בלטינית. היא תורגמה לאנגלית בידי ג'ורג' גרגורי(אנ') בשנת 1787 כLectures on the Sacred Poetry of the Hebrews.
לאות' נבחר לחברות המלכותיות של לונדון וגטינגן בשנת 1765. הוא הוקדש לבישוף סנט דייוויד(אנ') בוויילס בשנת 1766; אך עוד באותה השנה הוא הועבר לאוקספורד. הוא נשאר בישוף של אוקספורד(אנ') עד 1777 אז מונה לבישוף של לונדון(אנ') וכן לדיקן הקפלה המלכותית. בשנת 1783 הוצע לו תפקיד הארכיבישוף מקנטרברי, אך הוא סירב בגלל מצב בריאותו.
לאות' היה בידידות טובה עם דייוויד יום, כפי שציין מוכר הספרים הסקוטי הבולט אנדרו מילאר(אנ') ”Hume and he are very great, tho' one orthodox and ye other Hedretox”"[2].
לאות' כתב אפיטף בלטינית Cara, Vale ("להתראות, יקירה") על מות בתו מריה. האפיטף זכה לכבוד רב בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, והולחן על ידי המלחין האנגלי ג'ון וול קאלקוט(אנ')[3].
לאות' נפטר בשנת 1787, ונקבר בחצר "כנסיית כל הקדושים", פולהאם.
נראה כי לאות' היה המלומד הראשון בתנ"ך בתקופה המודרנית שהבחין במבנה הפואטי של ספר תהילים ושל חלקים גדולים בספרות הנבואית במקרא. הוא הקדיש סדרה בת 34 הרצאות למבנה ולתכונות הספרותיות של כתבי הקודש. בהרצאה 19 הוא מביא את ההגדרה הקלאסית של התקבולת, שעודנה הקטגוריה הבסיסית ביותר להבנת השירה המקראית. הוא מזהה שלוש צורות של תקבולות: נרדפת (סינונימית), ניגודית (אנטיתטית) ומשלימה (סינתטית). רעיון זה השפיע רבות על לימודי הברית הישנה עד ימינו[4].
הושפעו ממנו וביקרו אותו: יוהאן גוטפריד הרדר ומאוחר יותר שלמה לויזון[5].