רוזיגליטזון
 | |
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
357.114712 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
| מזהים | |
| קוד ATC |
A10BG02 |
| מספר CAS | 122320-73-4 |
| PubChem | 77999 |
| ChemSpider | 70383 |
  | |
רוזיגליטזון (בלועזית: rosiglitazone, שם מסחרי: אוונדיה; avandia) הייתה תרופה, ממשפחת ה- thiazolidinediones, שיועדה בעבר לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2, והייתה התרופה הנמכרת ביותר לטיפול בסוכרת. בספטמבר 2010 הוטלו מגבלות על השימוש בה, לאחר שנמצא כי היא מגבירה את הסיכון להתקפי לב. העיתון "הניו יורק טיימס" טען כי חברת גלקסו סמית' קליין, יצרנית התרופה, הסתירה נתונים על הסכנות הטמונות בשימוש בתרופה במשך כ-11 שנים.[1]
תרופה זו מגבירה בצורה ישירה את הרגישות לאינסולין בתאי השומן ההיקפיים, ברקמת השריר ובכבד. הפחתת תנגודת הרקמות לאינסולין מתבצעת מבלי להשפיע על הפרשת האינסולין.
תרופות אלו גורמות להגברת קליטת האינסולין על ידי קולטניו, לעלייה בחדירת הגלוקוז לתאים, ולעלייה בניצולו של האינסולין. השפעתן של תרופות אלו על הכבד מתבטאת בירידה בייצור הגלוקוז בכבד, לכן תרופות אלו מגנות מפני מצבי היפרגליקמיה. בנוסף, תרופות אלו ממריצות קולטנים בגרעין התא המכונים PPAR-Gamma- הפעלתם של קולטנים אלו מאפשרת היענות טובה יותר של התאים לפעולת האינסולין.
תופעות התרופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרה של אי ספיקת לב התרופה לא ניתנת, היות שהיא גורמת לאגירת נוזלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערך "רוזיגליטזון", באתר "ויקיתרופות"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנויות הידיעות, התרופה לסוכרת אוונדיה הורדה מהמדפים באירופה; מגבלות חמורות על מכירתה בארה"ב, באתר TheMarker, 23 בספטמבר 2010
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.