רומינציה

רומינציה (באנגלית: Rumination) היא נטייה להתמקד באופן חוזר ונשנה בחשיבה על סיבות, נסיבות, תוצאות וסימפטומים של רגשות שליליים ובהשלכותיהם.[1] הנטייה קשורה למיקוד פנימי, שנמצא קשור למצב רוח שלילי.[2] רומינציה מעלה חשיבה שלילית פסימית, מעכבת התנהגות אינסטרומנטלית ופוגעת בתהליך פתרון בעיות.[3][4] לחשיבה הרומינטיבית אופי מעגלי, והיא מותירה את הפרט שקוע בבעיותיו וברגשותיו בתקיעות.[5]

רומינציה נמצאה במחקר כתכונה יציבה יחסית לאורך זמן.[6] יתרה מכך, נמצא כי לרומינציה מתאמים חיוביים עם דיכאון וגורמים פסיכופתולוגיים נוספים.[7] רומינציה נמצאה קשורה באופן כללי למגוון סגנונות קוגניטיביים לא מסתגלים, כולל ביצוע היקשים וקישורים שליליים, עמדות דיספונקציונליות, פסימיות, חוסר אונים נרכש וביקורת עצמית מוגברת.[8]

ההגדרה הוצעה לראשונה על ידי המודל לסגנון תגובה של סוזן נולן-הוקסמה (אנ'), והיא ההגדרה הנפוצה ביותר. מודלים אחרים, לעומת זאת, הציעו הגדרות שונות לרומינציה. לדוגמה בתאוריית התקדמות המטרה, רומינציה לא מוגדרת כתגובה למצב רוח מסוים, אלא כ"תגובה לכישלון להתקדם באופן משביע רצון לקראת מטרה".[9] גם רומינציה וגם דאגה קשורים לחרדה ולמצבים רגשיים שליליים אחרים.[10] רומינציה כמו גם דאגנות מתוארות במחקר כאופן ויסות רגשי שאינו סתגלני, בניסיון לשלוט או להפחית חוויה רגשית לא נעימה.[11]

מרכיבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מראים כי רומינציה מורכבת משני גורמים: התבוננות פנימה (Reflection) ושקיעה במחשבות (Brooding).[12] הראשון הוא גורם מסתגל של רומינציה המאופיין בפנייה תכליתית פנימה המוכוונת לפתרון בעיות קוגניטיבי במטרה להקל על סימפטומים דיכאוניים.[12] לעומת זאת, שקיעה במחשבות הוא גורם לא-מסתגל המאופיין בהשוואה פסיבית של הסיטואציה עם סטנדרטים שאינם ניתנים להשגה.[12]

חשיבה מתמדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומינציה שייכת לקבוצה של אופני חשיבה בשם חשיבה מתמדת (אנ'). היא סוג של חשיבה מתמדת ובלתי מסתגלת על נושא מסוים, למשל מחשבות חוזרות על אירוע שחלף או על רגש שחווים.[13] סוג אחר של חשיבה מתמדת הוא דאגה.[13] לרומינציה וחשיבה מתמדת יש גם השלכות גופניות. הן קשורות לעלייה בלחץ הדם, הדופק וקורטיזול, ולירידה בשונות קצב לב.[14]

מדידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלון התמודדות רומנטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למדוד את הנטייה לחשיבה רומנטיבית באמצעות שאלון התמודדות רומנטיבית.[1] השאלון הוא כלי מדידה למילוי עצמי שבו אנשים מתבקשים לציין באיזו תדירות הם עסוקים ב-22 מחשבות או התנהגויות רומנטיביות כאשר הם מרגישים עצובים או מדוכדכים.[1] שאלון ה-RSS תוכנן כדי למדוד את חומרת הרומינציה. לשאלון שתי גרסאות שונות: RSS-22 הכולל 22 פריטים, RSS-10 הכולל 10 פריטים. לשני השאלונים מהימנות פנימית טובה, מהימנות מבחן חוזר טובה, ותוקף טוב.[15][12]

לכל משפט ניתן לתת ציון של עד 4 נקודות: 4 – לעיתים קרובות, 3 – לפעמים 2 – כמעט אף פעם – 1- כאשר אני נמצא במצב רוח ירוד, עגמומי, או מדוכא. הציונים על הסולם נעים בין 22 ל-88 נקודות.[1]

  1. חושב על כמה לבד אני מרגיש
  2. חושב על זה שלא אהיה מסוגל לבצע את עבודתי אם לא אצא מזה
  3. חושב על תחושת העייפות והמכאובים שלי
  4. חושב עד כמה קשה לי להתרכז
  5. שואל את עצמי מה אני עושה שזה מגיע לי
  6. חושב על כמה פסיבי וחסר מוטיבציה אני חש
  7. מנתח אירוע מהזמן האחרון כדי לנסות להבין מדוע אני מדוכא
  8. חושב על כך שנדמה לי שאיני חש דבר
  9. חושב "מדוע איני מצליח להזיז את עצמי"?
  10. חושב "מדוע אני תמיד בצורה כזו"?
  11. מנסה להתבודד ולחשוב מדוע אני חש כך
  12. כותב מה אני חושבת ומנתח זאת
  13. חושב על סיטואציה אשר קרה לאחרונה ומצטער שלא התרחשה אחרת, בצורה טובה יותר
  14. חושב "אני לא אצליח להתרכז אם אמשיך להרגיש כך"
  15. שואל את עצמי מדוע יש לי בעיות שלאנשים אחרים אין
  16. חושב "מדוע אינני מסוגל להתמודד עם הדברים בצורה טובה יותר"
  17. חושב על כמה עצוב אני חש
  18. חושב על כל חסרונותיי, מגרעותיי וטעויותיי
  19. חושב על כך שאין לי כוח לעשות דבר
  20. מנתח את אישיותי כדי להבין מדוע אני מדוכא
  21. הולך למקום כלשהו לבד כדי לחשוב על רגשותיי
  22. חושב על כמה אני כועס על עצמי

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Susan Nolen-Hoeksema, Responses to depression and their effects on the duration of depressive episodes., Journal of Abnormal Psychology 100, 1991-11, עמ' 569–582 doi: 10.1037/0021-843X.100.4.569
  2. ^ Nilly Mor, Jennifer Winquist, Self-focused attention and negative affect: A meta-analysis., Psychological Bulletin 128, 2002, עמ' 638–662 doi: 10.1037/0033-2909.128.4.638
  3. ^ Andrew Ward, Sonja Lyubomirsky, Lorie Sousa, Susan Nolen-Hoeksema, Can’t Quite Commit: Rumination and Uncertainty, Personality and Social Psychology Bulletin 29, 2003-01, עמ' 96–107 doi: 10.1177/0146167202238375
  4. ^ Sonja Lyubomirsky, Susan Nolen-Hoeksema, Effects of self-focused rumination on negative thinking and interpersonal problem solving., Journal of Personality and Social Psychology 69, 1995, עמ' 176–190 doi: 10.1037/0022-3514.69.1.176
  5. ^ Crystal L. Park, Susan Folkman, Meaning in the Context of Stress and Coping, Review of General Psychology 1, 1997-06, עמ' 115–144 doi: 10.1037/1089-2680.1.2.115
  6. ^ R. Michael Bagby, Neil A. Rector, Jason R. Bacchiochi, Carolina McBride, The Stability of the Response Styles Questionnaire Rumination Scale in a Sample of Patients with Major Depression, Cognitive Therapy and Research 28, 2004-08-01, עמ' 527–538 doi: 10.1023/B:COTR.0000045562.17228.29
  7. ^ Susan Nolen-Hoeksema, Eric Stice, Emily Wade, Cara Bohon, Reciprocal relations between rumination and bulimic, substance abuse, and depressive symptoms in female adolescents., Journal of Abnormal Psychology 116, 2007-02, עמ' 198–207 doi: 10.1037/0021-843X.116.1.198
  8. ^ Robert N. Davis, Susan Nolen-Hoeksema, Cognitive Inflexibility Among Ruminators and Nonruminators, Cognitive Therapy and Research 24, 2000-12-01, עמ' 699–711 doi: 10.1023/A:1005591412406
  9. ^ Edward R. Watkins, Constructive and unconstructive repetitive thought., Psychological Bulletin 134, 2008-03, עמ' 163–206 doi: 10.1037/0033-2909.134.2.163
  10. ^ Jeannette M. Smith, Lauren B. Alloy, A roadmap to rumination: A review of the definition, assessment, and conceptualization of this multifaceted construct, Clinical Psychology Review 29, 2009-03-01, עמ' 116–128 doi: 10.1016/j.cpr.2008.10.003
  11. ^ Dawn Querstret, Mark Cropley, Assessing treatments used to reduce rumination and/or worry: a systematic review, Clinical Psychology Review 33, 2013-12, עמ' 996–1009 doi: 10.1016/j.cpr.2013.08.004
  12. ^ 1 2 3 4 Wendy Treynor, Richard Gonzalez, Susan Nolen-Hoeksema, Rumination Reconsidered: A Psychometric Analysis, Cognitive Therapy and Research 27, 2003-06-01, עמ' 247–259 doi: 10.1023/A:1023910315561
  13. ^ 1 2 Michelle L. Moulds et al, Rumination in posttraumatic stress disorder: A systematic review, Clinical Psychology Review 82, 2020-12, עמ' 101910 doi: 10.1016/j.cpr.2020.101910
  14. ^ Cristina Ottaviani et al, Physiological concomitants of perseverative cognition: A systematic review and meta-analysis., Psychological Bulletin 142, 2016-03, עמ' 231–259 doi: 10.1037/bul0000036
  15. ^ Nancy Just, Lauren B. Alloy, The response styles theory of depression: Tests and an extension of the theory., Journal of Abnormal Psychology 106, 1997, עמ' 221–229 doi: 10.1037//0021-843X.106.2.221
טראומה נפשית
מצבי טראומה סכנת חיים • אלימות • התעללות • אונס • אלימות מינית • מלחמה • טרור • קרב • תאונת דרכים • טראומה גופנית • שכול • שוד • אסון טבע • שרפה • הגירה
מאפייני טראומה מצוקה נפשית • חרדה • פחד • דאגה • בכי • חוסר אונים • אימה • תבהלה • עוררות • טריגר • הימנעות • התמודדות ממוקדת הימנעות • רומינציה • מחשבות פולשניות • מחשבות אילו • אשמת שורדים • האשמה עצמית (אנ') • האשמה (אנ') • אשמה (רגש)
תגובת דחק דחק • תגובת הילחם או ברח • מערכת העצבים הסימפתטית • ציר ה-HPA • עומס אלוסטטי
הפרעות הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק • נפגע חרדה • הפרעת דחק חריפה • הפרעת דחק פוסט-טראומטית • הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת • טראומה משנית • הפרעת הסתגלות • הפרעת חרדה • התקף חרדה • ביעותי לילה • נדודי שינה • דיסוציאציה • פלשבק • הפרעת דה-פרסונליזציה • הפרעת דה-ריאליזציה
גורמי חוסן חוסן נפשי • רשת חברתית • דתיות • מודל רגישות-דחק • מודלים של תורשה, סביבה והתפתחות • סטטוס חברתי • שונות קצב לב
התמודדות התמודדות • צמיחה פוסט-טראומטית • תמיכה חברתית • עזרה עצמית • פעילות גופנית • טכניקות הרפיה • מדיטציה טרנסצנדנטלית • אימוני נשימה • הסחת דעת • אסקפיזם
תרופות תרופות נוגדות דיכאון • סרטרלין • פרוקסטין • ונלפקסין • פלואוקסטין • קנאביס
טיפול נפשי טיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית • עזרה ראשונה פסיכולוגית • מודל מעש"ה • קבוצת תמיכה • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד בטראומה (אנ') • טיפול בעיבוד קוגניטיבי • EMDR • תרפיית חשיפה ממושכת
עמותות ער"ן • נט"ל