רייצ'ל ניקולס (עיתונאית)

רייצ'ל ניקולס
Rachel Nichols
לידה 18 באוקטובר 1973 (בת 51)
פוטומק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rachel Michele Alexander עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • בית הספר מדיל לעיתונות
  • Winston Churchill High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מקס ניקולס (2001–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רייצ'ל מישל ניקולס (באנגלית: Rachel Michele Nichols; נולדה ב-18 באוקטובר 1973) היא עיתונאית ספורט, מנחה ברשת ESPN. היא מארחת תוכנית דיונים בערוץ ה-NBA בשם "The Jump"; בימי חול ב-ESPN, היא מכסה חדשות וסיפורים מרחבי הליגה, כולל פאנל של אנליסטים ושחקני NBA.

ראשית חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולס נולדה כרייצ'ל מישל אלכסנדר. היא בוגרת של בית הספר התיכון ווינסטון צ'רצ'יל בפוטומק, מרילנד (סיימה בשנת 1991)[1] וסיימה את לימודיה בבית הספר לעיתונאות מדיל מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1995.[2]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולס החלה את דרכה כעיתונאית ספורט בשנות התשעים, וכתבה לראשונה בעמוד הספורט של "פורט לודרדייל סאן-סנטינל" (1995–1996) לפני שעברה לסקר את וושינגטון קפיטלס מליגת NHL עבור הוושינגטון פוסט (1996–2004).[3] היא הצטרפה ל-ESPN בשנת 2004, שם הפכה לחלק קבוע בתוכנית "SportsCenter", "בספירה לאחור של יום ראשון של NFL" ובתוכנית "ספירה לאחור של יום שני בלילה", כמו גם בתוכניות קבועות של NFL ו-NBA.‏[4][5] ניקולס הייתה גם כתבת של התכנית E: 60[6] ועבדה ככתבת במספר שידורי פוטבול.[7]

בשנת 2013 עזבה את ESPN לטובת עבודה ברשת CNN והחלה לארח את התכנית "Unguarded, בהנחייתה, מאוקטובר אותה שנה.[8] ספורטס אילוסטרייטד כינתה את ניקולס "עיתונאית הספורט המשפיעה והבולטת במדינה"[9] והיא זכתה לשבחים רבים על שאלותיה הקשות נגד נציב ה-NFL רוג'ר גודל בעקבות שערוריית ריי רייס[10] וכמו כן על כך שהתעמתה עם המתאגרף פלויד מייוות'ר על ההיסטוריה שלו של אלימות במשפחה.[11] באותה תקופה עבדה ניקולס גם בפאנל של ה-NBA של טרנר ספורט בתוכנית TNT בשנים 2013–2016 ועבדה גם בעונה הסדירה וגם במשחקי הפלייאוף.

מאז חזרתה ל-ESPN ב-2016, היא מנחה את התכנית "Jump" כתוכנית דיונים יומית על ה-NBA.‏[5][12] בשנת 2019 היא נבחרה כמארחת התכנית NBA Saturday Primetime ב-ABC ואת גמר ה-NBA ברשת ABC.[13] היא גם הפכה למארחת אורחת חוזרת בפודקאסט "Pardon My Take" וכן בתוכנית הטלוויזיה "Pardon the Interruption"‏.[14]

שבחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא הוכתרה על ידי "אסקווייר כאחת ה"נשים שאנחנו אוהבים"[15] וההוליווד ריפורטר דירג אותה כאחת מ"עשרת הקולות החזקים ביותר בתקשורת הספורט".[16][17][18][19]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולס נשואה לבמאי מקס ניקולס,[20] בנו של במאי הקולנוע מייק ניקולס. הם נישאו בטקס יהודי בוונציה בשנת 2001.[21] נולדו להם זוג תאומות.[22][23] יש לה גם אח אחד גדול ואח צעיר.[24]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רייצ'ל ניקולס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Frank, Noah (18 בנובמבר 2016). "Express lane to Bristol: Why so many D.C. sports personalities end up at ESPN". WTOP News. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Moellers, Beth (4 באפריל 2018). "Co-anchor of NBC's 'TODAY Show,' Host of ESPN's 'The Jump' named 2018 Medill convocation speakers". Northwestern University. Medill School of Journalism. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Rachel Alexander". The Washington Post. נבדק ב-15 ביוני 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Hiestand, Michael (24 בינואר 2013). "Rachel Nichols leaving ESPN for CNN". USA Today. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Spanberg, Erik (2019-03-25). "ESPN's Rachel Nichols asks the tough questions". www.bizjournals.com. נבדק ב-2019-04-29.
  6. ^ "Rachel Nichols: Reporter and E:60 Correspondent". MediaZone (biography). ESPN. 7 במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2011. נבדק ב-31 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Anchors and Reporters: Rachel Nichols". CNN. נבדק ב-1 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "'Unguarded with Rachel Nichols' will only air as specials after Turner shakeup". USA Today.
  9. ^ "The Case for ... Rachel Nichols". Sports Illustrated. נבדק ב-20 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Rachel Nichols refused to let Roger Goodell off the hook". USA Today. נבדק ב-20 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "CNN's Rachel Nichols Confronts Floyd Mayweather over Domestic Abuse Charges". Mediaite. נבדק ב-20 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Bechtel, Mark. "How The Jump became TV's smartest basketball show". SI.com (באנגלית). נבדק ב-2019-04-29.
  13. ^ "ESPN Reimagines NBA Pregame Coverage with New Strategy". נבדק ב-8 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Nichols teams with Post mentors Wilbon, Kornheiser on PTI - ESPN Front Row". 28 ביולי 2016. נבדק ב-11 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "The Esquire Survey: The Sexiest Women on the Planet". Esquire. 1 בנובמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2008. נבדק ב-15 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "The 10 Most Powerful Voices in Sports Media: Simmons, Barkley and More". The Hollywood Reporter.
  17. ^ "The Twitter 100". Sports Illustrated. 25 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-2014-03-01. נבדק ב-1 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "The Twitter 100". Sports Illustrated. 4 בנובמבר 2014. נבדק ב-20 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ King, Peter (16 ביוני 2015). "No. 99: Rachel Nichols - The MMQB 100". Sports Illustrated. נבדק ב-27 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Helmer has 'Two Night Stand'". Variety. נבדק ב-1 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Weddings; Rachel Alexander, Max Nichols". The New York Times. 27 במאי 2001. נבדק ב-15 ביוני 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Rosen, Rick. "Max Nichols, Rachel Nichols Husband: 5 Fast Facts You Need to Know". heavy. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Shister, Gail. "Hard-Nosed Sports Reporter, Still Hit On in the Locker Room, Gets CNN Back in the Game". TVNewser. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Karalis, John. "Feb 28- ESPN's Rachel Nichols on working with Pierce & Perk, Tatum's ascension, & being a role model for girls". נבדק ב-2 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)