רימפייר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
סדרת נשק פונקציונלי (נשק מרובה אופני שימוש)  |
  | |
תחמושת רימפייר (באנגלית: Rim-Fire או Rimfire) הוא סוג של תרמיל לתחמושת נשק קל כאשר הפריימר (קרוי גם "פיקה") דהיינו מטען ההצתה הראשוני ממוקם בתוך ה"כרכוב" - שפה היקפית חלולה הבולטת מבסיס המעטפת של התרמיל. בעת ירי, הנוקר של כלי היריה תפגע ובכרכוב תמחץ את שפת הכרכוב כנגד שולי בית הבליעה, הקשה זו תצית את תרכובת הפריימר בתוך הכרכוב, וכתוצאה מכך ידלק אבק השריפה בתוך התרמיל.
תחמושת רימפייר הומצאה ב-1845 על ידי לואי-ניקולס פלובר (Louis-Nicolas Flobert) וידועה בשם.22 BB Cap (הידועה גם כ-6 מ"מ פלובר) שנמצאת בשימוש רצוף אל תוך המאה העשרים ואחת. תחמישי רימפייר משמשים גם היום בתחמושת בקליבר קטן (.22 קליבר (5.6 מ"מ) או פחות). כדורי רימפייר מסוג 022 לונג רייפל. שהוכנסו לשימוש בשנת 1887, הם התחמושת הנפוצה ביותר בעולם במונחים של יחידות שיוצרו ונמכרות.
עקרון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של תחמושת רימפייר נגזר מעקרון הפעולה של התחמיש. שחרור ההדק גורם לנוקר לפגוע בשולי הכרכוב של התרמיל, ולהצית את הפריימר - מרעום ההצתה. מבנה התרמיל כולל שפה מוחרבת חלולה בחלקו האחורי ולתוך חלל זה מוכנסת תרכובת רועמת לאחר מכן ממלאים את המארז בחומר הודף בדרך כלל אבק שריפה על בסיס ניטרוצלולוזה התחמיש אטום על ידי הקליע. כדורי רימפייר מוגבלים ללחצים נמוכים בתוך התרמיל מכיוון שהכרכוב חייב להיות דק מספיק כדי לאפשר לנוקר למעוך את השפה ולהצית את הפריימר. בעבר היו כדורי רימפייר ממולאים באבקת שריפה שחורה שיוצרת לחצים נמוכים יחסית והדבר איפשר ייצור של כדורים עד לקוטר של 0.58 אינץ'. כדורי רימפייר מודרניים מלאים באבקה ללא עשן, שיוצרת לחצים גבוהים בהרבה ולכן הכדורים מוגבלים לקליבר 0.22 (5.5 מ"מ) או פחות. כתוצאה מכך כלי נשק שיורים תחמושת רימפייר יכולים להיות קלי משקל וזולים לייצור, גם ייצור תחמוש רימפייר זולה ופשוטה יותר מאחר תהליך הייצור יעיל יותר באופן משמעותי תהליך הייצור של כדורי סנטרפייר. עובדות אלו הן הגורם העיקרי לפופולריות הגבוהה של השימוש בתחמושת רימפייר בעיקר כתחמושת לאימונים, ספורט וגם שימוש כתחמושת בתרחישים בהם אין צורך בתחמושת בקליבר גדול כמו צייד של חיות קטנות, שימושים משטרתיים בהם נעשה ניסיון להשתמש בכלי נשק ותחמושת לא-קטלניים.
היסטוריית שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואי-ניקולס פלובר הצרפתי המציא את תרמיל הרימפייר הראשון ב-1845. כדור ה"פלובר" בגודל 6 מ"מ כלל מרעום הקשה בתרמיל מתכתי עם קליע מחובר לחלק העליון. המיוחד בתחמיש זה היא העובדה כי התרמיל לא מכיל אבק שריפה וחומר ההדף והיריה מסתמכת על הצתת מרעום ההקשה בלבד. פלובר יצר 2 סוגי תחמושת.22 BB Cap (הוצג ב-1845) שלו מהירות לוע נמוכה יחסית של כ-180 מטר לשנייה וה-.22 CB Cap שלו מהירות לוע גבוהה יותר של כ-240 מטר לשנייה (הוצג ב-1888), כך או כך מדובר בתחמושת מוגבלת מאד עם מהירות לוע נמוכה.[1]
במהלך שנות השבעים של המאה ה-19 הופיעו מספר סוגי כדורים מסור רימפייר בקוטר 0.22 כך פתחה חברת סמית' אנד וסון את כדור ה-0.22 Short (.22 Short) ואחריו פותחו ונמכרו (.22 Long) ו (.22 Extra Long) ששיפרו את מהירות הלוע והטווח האפקטיבי של התחמושת ונועדו לשימוש באקדח תופי ורובי צייד עבור חיות קטנות צעד נוסף בהתפתחות תחמושת הרימפייר אירע בשנת 1887, יצרנית כלי הנשק האמריקאית חברת סטיבנס לנשקים וכלים (אנגלית: J. Stevens Arms & Tool Company) פיתחה והוציאה לשוק את כדור ה-.22 Long Rifle. לכדור הייתה מהירות לוע גבוהה וביצועים מעולים כתחמושת לציד וירי למטרה, כדור ה-Long Rifle משתמש בקליע שקוטרו כקוטר התרמיל שיש לו חלק "עקב" צר יותר שמתאים למארז. תחמושת זו נותרה פופולרית ובשימוש נרחב גם אל תוך המאה העשרים ואחת ומשמשת במגוון גדול של רובים ואקדחים.[2]
במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית נעשה שימוש בתחמושת רימפייר בקליברים גדולים יותר מ-0.22 אינץ'. הדגמים הנפוצים ביותר היו רובה הנרי שירה תחמושת 0.44 רימפייר שפותחה במיוחד עבור רובה ספנסר שירה תחמושת.56-56 Spencer רימפייר וכן רובים אחרים שהשתמשו בתחמושת בקטרים מ-0.30 דרך 0.32 0.38 ועד לכדורים 0.58 "מילר" (.58 Miller), עם הכנסתם לשימוש שך תחמושת סנטרפייר הפכו כדורים אלו למיושנים והוצאו משימוש.
בתחילת המאה ה-21 חזר העניין לשימוש בתחמושת קטנת קליבר וכן העניין בשימוש בתחמושת רימפייר. תחמושת חדשה פותחה בקליבר 0.17 (4.5 מ"מ) וקרויה, HMR 17 שפותחה על ידי חברת Hornady בשנת 2002. תחמושת זו מבוססת על מעטפת 22 WMR בקוטר 0.22 עם צוואר קטן יותר המכיל קליע קטן יותר בקוטר 0.17 אינץ'. היתרונות של ה-17 HMR על פני.22 WMR ותחמושת רימפייר מסוגים שונים הם ההמסלול בליסטי השטוח, המבטיח דיוק רב יותר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dean S. Thomas Round Ball to Rimfire: Federal pistols, revolvers & miscellaneous essays Thomas Publications, 1997 ISBN 1577470923
- Fred A. Datig Cartridges for Collectors: Centerfire, rimfire, patent ignition Fadco Publishing Company, 1958
- Michael Bussard, Mike Bussard Ammo Encyclopedia: For All Rimfire and Centerfire Cartridges. Blue Book Publications, Incorporated, 2017 ISBN 1936120917
- Edited by Paul F. Kisak A Comprehensive Guide to Handgun Ammunition CreateSpace Independent Publishing Platform, 2016 ISBN 1523487712
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רימפייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)