| לידה |
19 באוגוסט 1959 (בן 65) דאלאס שבטקסס, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.93 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת רייס |
| דראפט |
בחירה מספר 18, 1982 דטרויט פיסטונס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1982–1983 1983–1984 1984–1991 1991–1994 1994–1995 1995–1996 1996–1997 1997 1997 1997–1998 |
דטרויט פיסטונס סן דייגו קליפרס מילווקי באקס סיאטל סופרסוניקס גולדן סטייט ווריורס אינדיאנה פייסרס דנוור נאגטס שארלוט הורנטס א.א.ק. אתונה מילווקי באקס |
| הישגים כשחקן | |
|
השתתפות במשחק האולסטאר (1991) פעמיים השחקן השישי של העונה (1987, 1990) | |
ריקי צ'ארלס פירס (באנגלית: Ricky Charles Pierce; נולד ב-19 באוגוסט 1959) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1982–1998. זכה פעמיים בפרס השחקן השישי של העונה כשחקן מילווקי באקס, וממוצעיו הכוללים ב-NBA הם 14.9 נקודות, 2.4 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק.[1]
פירס נולד בעיר דאלאס שבטקסס, ולמד בגרלנד הסמוכה. בשנת 1978 החל ללמוד ב"מכללה קהילתית וואלה וואלה" שבמדינת וושינגטון, ושנה לאחר מכן עבר לאוניברסיטת רייס שביוסטון בה למד ושיחק עד שנת 1982. בעונתו השלישית והאחרונה באוניברסיטה קלע 26.8 נקודות בממוצע למשחק וזכה בתואר "שחקן העונה של המחוז הדרום-מערבי" ("Southwest Conference Player of the Year").[2]
פירס נבחר על ידי קבוצת דטרויט פיסטונס בבחירה ה-18 של דראפט ה-NBA לשנת 1982.[3]. לאחר עונת רוקי חלשה נשלח בטרייד לסן דייגו קליפרס, בה הראה ניצוצות כשקלע 9.9 נקודות בממוצע למשחק. לפני עונת 1984/1985 הועבר למילווקי באקס, במדיה שיחק ב-6 וחצי העונות הבאות וביסס את מעמדו כאחד משחקני הספסל הטובים בליגה.[4] בעונת 1986/1987, השלישית שלו במילווקי, קלע פירס 19.5 נקודות למשחק כמחליפו מהספסל של פול פרסי, וזכה בפרס השחקן השישי של העונה. בעונת 1989/1990 זכה בשנית בפרס השחקן השישי לאחר שהוביל את קלעי קבוצתו עם שיא קריירה של 23.0 נקודות בממוצע למשחק, כמחליפו של אלווין רוברטסון, ועזר לבאקס להעפיל לפלייאוף בפעם ה-11 ברציפות.
בחציה הראשון של עונת 1990/1991 קלע 22.5 נקודות למשחק ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר, אך מיד אחריו נשלח בטרייד לסיאטל סופרסוניקס בתמורה לקלע דייל אליס.[5] ב-3 וחצי עונותיו בסיאטל המשיך פירס להציג יכולת גבוהה וקלע 18.5 נקודות בממוצע למשחק. בעונת 1992/1993 הוביל את הקבוצה, לצד שון קמפ וגארי פייטון הצעירים, לשלב גמר המערב בו הפסידו לפיניקס סאנס בתוצאה 3–4. את העונה העוקבת סיימה סיאטל עם מאזן הניצחונות הטוב בליגה, 63–19, אך הודחה במפתיע כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, על ידי המדורגת השמינית דנוור נאגטס.
בעונות 1995 עד 1997 שיחק עבור גולדן סטייט ווריורס, אינדיאנה פייסרס, דנוור נאגטס ושארלוט הורנטס, אך תפוקתו נחלשה כשקלע כ-10.6 נקודות למשחק בתקופה זו. בתחילת עונת 1997/1998 שיחק חמישה משחקים בקבוצת א.א.ק. אתונה היוונית, ולאחר מכן חזר למילווקי באקס במדיה שיחק עד סיום העונה, שהייתה האחרונה בקריירה שלו.
בעת פרישתו דורג במקום ה-13 בתולדות ה-NBA באחוזי קליעה מקו העונשין, עם 87.5%.[6]
| השחקן השישי של העונה ב-NBA | |
|---|---|
|