רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית

רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית
International Fact-Checking Network
מדינה בין־לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון סיינט פיטרסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מכון פוינטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ספטמבר 2015 – הווה (כ־9 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.poynter.org/ifcn/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית (באנגלית: International Fact-Checking Network - או ה-IFCN) הוא ארגון עולמי שנועד ליצור שיתופי פעולה וסטנדרטיזציה בין ארגונים שונים מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות. הרשת עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים, ביניהם גוגל ופייסבוק, ומתפקדת גם כגורם סמכות להכשרת בודקי-עובדות.

הרשת הוקמה ב-2015 כיחידה של מכון פוינטר (אנ'), מוסד ללא מטרות רווח שעוסק בלימודי ומחקר בתחום העיתונאות. ברשת חברים ארגונים שונים מרחבי העולם, וחלק מתפקידה הוא לשמש כמוקד אליו יפנו גורמים שונים אשר מעוניינים להיחשב כארגוני בדיקת עובדות, כדי לקבל אישור מהרשת שהם אכן ארגון אמין בנושא זה[1]. רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית מבצעת בדיקה שנתית עבור הארגונים החברים כדי לוודא שהם עדיין ראויים לחברות גם בחלוף הזמן[2]. נכון לספטמבר 2019 בארגון חברים 56 ארגונים להם סוכנויות בעלות תו-תקן של ה-IFCN הפועלות ב-39 מדינות[2].

הארגון לומד מגמות עולמיות הקשורות לתחום בדיקת-העובדות, ואחר קביעת מדיניות בנושא על ידי מוסדות וגופי תקשורת ברחבי העולם. עיקר פועלו של הארגון בהגברת שיתוף הפעולה בין ארגונים שונים מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות, להם מציע הארגון כנסים מקצועיים, וכן ליווי והדרכה. הארגון פרסם קוד עקרונות המיועד לארגוני בדיקת עובדות[3].

שיתופי הפעולה של הרשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון יוצר שיתופי פעולה עם ארגונים שונים העוסקים במידע. בשנת 2016 ביצע הארגון מיזם משותף עם קרן ויקימדיה[4]. בשנת 2017 החלה הרשת שיתוף פעולה גם עם פייסבוק, כחלק מניסיון של פייסבוק ליצור רשת רחבה של גורמים המסוגלים לאמת תוכן ולאתר פייק-ניוז במהירות[2]. בשנה זו פרסמה גוגל שתתחיל גם היא לבצע שיתוף פעולה קבוע עם רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית במטרה לוודא ככל האפשר שהמידע המופיע בחיפוש גוגל, ובמיוחד בחיפוש ממוקד-חדשות, יהיה אמין. גוגל הכריזה שתסייע לרשת בקיום סדנאות ומפגשי הדרכה, מימון כלים טכנולוגים לבדיקת-עובדות, וכן בגיבוש הרשת העולמית של הארגונים, כך שתהייה רלוונטית לדוברי שפות רבות[1]. בשנת 2019 הכריזה חברת הבת של פייסבוק, אינסטגרם, שתעזר ברשת כגורם הסמכות לקביעת בודקי-עובדות אמינים, ותוסיף עבורם כפתור מהיר לדירוג מידת האמינות של תוכן המפורסם ברשת החברתית[5].

כפועל יוצא של שיתוף הפעולה עם פייסבוק ואינסטגרם, מסתמכות הרשתות החברתיות על גורמים שקיבלו את אישור ה-IFCN על מנת לקבוע דירוג תוכן, כך שתוכן שאינו אמת ייחשף בפני פחות אנשים, ובנוסף על מנת לאתר גורמים אשר מפיצים באופן קבוע חדשות שקריות ולפעול מולם באופן מיוחד[2][5].

נכון לספטמבר 2019 בארגון חברים 56 ארגונים, כשהמרכזיים ביניהם הוא סוכנות הידיעות הצרפתית אשר 24 סוכנויות שלה במדינות שונות קיבלו את תקן ה-IFCN, וארגון Africa Check (אנ') לו 4 סוכנויות בעלות-תקן במדינות שונות. בסך הכל, כולל כל הסוכנויות השונות, מדובר על 82 מוקדים מ-39 מדינות: 8 ארגונים מהודו, 6 ארגונים מאינדונזיה וארצות הברית, 5 ארגונים מצרפת, 4 ארגונים מברזיל, 3 ארגונים מקולומביה, קניה, ניגריה, הפיליפינים וספרד, 2 ארגונים מארגנטינה, אוסטרליה, גרמניה, מקסיקו, פורטוגל, סנגל, דרום אפריקה, סרי לנקה ובריטניה, וארגון 1 מקמרון, קנדה, קרואטיה, דנמרק, יוון, הונג-קונג, אירלנד, ישראל, איטליה, ליטא, מלזיה, הולנד, נורווגיה, פקיסטן, פולין, סינגפור, טאיוואן, טורקיה, אורוגוואי, ומוקד סוכנות הידיעות הצרפתית במזרח התיכון[2].

נכון לספטמבר 2019 הגורם היחיד מישראל שקיבל את תו התקן של ה-IFCN הוא מיזם המשרוקית של עיתון גלובס[6][2], ובמידה חלקית פועלת בישראל גם נציגות של סוכנות הידיעות הצרפתית במזרח התיכון[7].

במאי 2020 על רקע מגפת הקורונה, הפעיל הארגון, בשיתוף פעולה עם וואטסאפ, צ'אטבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי הוא מזויף. הצ'אטבוט מזהה אלפי פריטים שונים שנבדקו על ידי כ-80 ארגוני בדיקת-עובדות ונמצאו כקונספירציות או מידע שקרי. השירות הושק בשפה האנגלית, עם כוונה עתידית להתפתח לשפות נוספות[8].

בשנת 2020 החלה הרשת שיתוף פעולה מול גוגל ופייסבוק במטרתו להתמודד גם עם תמונות מזויפות, כאשר ברגע שמזוהות מילות מפתח מסוימות, למשל, חיפוש בגוגל תמונות אחר נושא המזוהה עם תמונה שסומנה כמזויפת על ידי ארגוני הרשת, מופיעה הערה ליד התמונה ובה המידע האמין על הנושא[9].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Building trust online by partnering with the International Fact Checking Network, גוגל
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת, באתר פייסבוק
  3. ^ The International Fact-Checking Network, מכון פוינטר
  4. ^ International Fact-Checking Network, קרן ויקימדיה
  5. ^ 1 2 Instagram fact-check: Can a new flagging tool stop fake news?, BBC
  6. ^ דרור שרון, ‏כך תזהו פייק ניוז: הכללים למלחמה במידע שגוי ברשת, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
  7. ^ AFP in the world, סוכנות הידיעות הצרפתית
  8. ^ רפאל קאהאן, חדש בווטסאפ: בוט בדיקת עובדות על מגיפת הקורונה, באתר כלכליסט, 5 במאי 2020
  9. ^ גלי פיאלקוב, ‏חדש בגוגל: אימות ובדיקת עובדות בתמונות, באתר "אנשים ומחשבים", 23 ביוני 2020
מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך ההסברה של חמאס
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים