שווייץ ההולשטיינית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
הולשטיין, שווייץ  |
| מיקום | |
| מדינה |
 גרמניה |
| מיקום |
שלזוויג-הולשטיין |
| קואורדינטות | 54°12′N 10°33′E / 54.2°N 10.55°E |
| אתר רשמי | |
  | |
שווייץ ההולשטיינית (בגרמנית: Holsteinische Schweiz) הוא אזור במדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה, בין הערים קיל וליבק. האזור מורכב גבעות רבות, ומתערובת של יערות ואגמים, המזכירים את הגאוגרפיה של שווייץ. זוהי שמורת טבע, ואחד מהאזורים המתוירים בצפון גרמניה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שווייץ ההולשטיינית שוכנת במזרח שלזוויג-הולשטיין. אזור ציורי זה, במחוז ההיסטורי ואגריה (אנ'), אין גבולות גאוגרפיים או פוליטיים מוגדרים. מרבית השטח הוא חלק ממחוזות אוסטהולשטיין ופלן, בערך בין הערים קיל וליבק, והוא משתרע לאורך הים הבלטי. עיירות עיקריות באזור הן מאלנטה (Malente), ליטיינבורג (Lütjenburg), אולדנבורג בהולשטיין (Oldenburg in Holstein), פרץ (Preetz) ופלן (Plön).
האזור משופע במורנות צעירות (15 עד 20 אלף שנה לפני זמננו) המאפיינות את ארץ-הגבעות של שלזוויג-הולשטיין, שנוצרו בעידן הקרח האחרון. חורשות קטנות מתחלפות במהירות בשדות מגודרים ומעובדים, ובאזור נראים אגמים רבים בין גבעות נמוכות. בין האגמים אגם פלן הגדול (Großer Plöner See), דיקזה (Dieksee) וקלרזה (Kellersee). נהרות וכרי מרעה כמו נהר השוונטינה, שזורם ללשון-הים קיל, או נהר קוסאו (Kossau), שנשפך לאגם בינן הגדול (אנ') קיימים בשפע באזור. הנקודה הגבוהה ביותר היא גבעת בונגסברג (Bungsberg), שגובהה 167 מטרים מעל פני הים, ובה שוכנת גם מעלית הסקי היחידה במדינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שווייץ ההולשטיינית מיושבת כבר כמה אלפי שנים. בימי הביניים המוקדמים נכבש חלק מהאזור על ידי ונדים-סלאבים, שעדיין ניתן למצוא את עקבותיהם, למשל, באולדנבורג, והקימו את היישובים פלן ואויטין (Eutin). בימי הביניים, החל מהמאה ה-9, היה האזור בשליטת האימפריה הקרולינגית. בסוף ימי הביניים התפתחו העיירות בשווייץ ההולשטיינית לכדי מרכזים מסחריים ואדונים פיאודליים מקומיים הרחיבו את האחוזות המבוצרות שלהם. בתחילת העת החדשה הפכו האחוזות הללו ל"אחוזות אציליות" (Adliges Güter), אדמות אריסטוקרטים ששלטו בנוף ובכלכלה מ-1500 ועד המאה ה-20. החל מהמאה ה-16 הפכו פלן ואויטין למגורי ענפים שונים של בית אולדנבורג.
לאחוזות אלו הייתה סצנה תרבותית משגשגת, שהובילו למשל לכך שאויטין כונתה "ויימאר של הצפון".[1] עד אמצע המאה ה-19 נשלט האזור בידי דנמרק, תחילה כפייף ולאחר מכן כחלק ממדינת הלאום הדנית. בשנת 1867 הועברה לרשות פרוסיה, יחד עם שאר הולשטיין. לאחר מלחמת העולם הראשונה התפרקו חלק מן האחוזות שאכלסו את האזור, והחל מסיומה של מלחמת העולם השנייה משחקת תיירות חלק משמעותי בכלכלת האזור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שווייץ ההולשטיינית- שווייץ ההולשטיינית (בגרמנית) (גרסת ארכיון בארכיון האינטרנט)
- שמורת הטבע שווייץ ההולשטיינית (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ „Eutin war kein Weimar des Nordens“ (בגרמנית)