כרזת הסרט | |
בימוי | קלוד פינוטו |
---|---|
הופק בידי | מרסל דאסו |
תסריט | קלוד פינוטו, דניאל תומסון |
עריכה | מריה-יוזפה יויוט |
שחקנים ראשיים |
סופי מרסו, קלוד ברסו, בריג'יט פוסי |
מוזיקה | ולדימיר קוסמה |
מדינה | צרפת |
חברת הפקה | גומון |
חברה מפיצה | גומון |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 1980 |
משך הקרנה | 110 דקות |
שפת הסרט | צרפתית |
סוגה | סיפור התבגרות, סרט רומנטי, סרט קומדיה |
סרט הבא | שיגעון של מסיבה 2 |
דף הסרט ב־IMDb | |
שיגעון של מסיבה (בצרפתית: La Boum), הוא סרט נעורים צרפתי משנת 1980 בכיכובה של סופי מרסו שהיה להצלחה בינלאומית. הסרט בוים על ידי קלוד פינוטו ומככבים בו גם קלוד ברסו ובריג'יט פוסי. ריצ'רד סנדרסון שר את שיר הנושא "Reality", שהפך ללהיט ולקלאסיקה.
שמו העברי של הסרט נבחר על ידי צופי זהו זה!, בתחרות שנערכה לגבי שם הסרט, כשיצא בארץ בסוף 1982.
"שיגעון של מסיבה 2" (La Boum 2), סרט ההמשך, הופק ב-1982.
הסרט מספר את סיפורה של נערה בת 13 בשם ויק, המגיעה כתלמידה חדשה לבית ספר תיכון. היא וחברותיה מבלות במסיבות נעורים. הוריה לא מאפשרים לה לבלות במסיבה גדולה המכונה "boum", אך סבתה מסייעת לה. במסיבה היא מתאהבת בנער מבית ספרה. הוריה של ויק מנהלים רומנים מן הצד, אך מתאחדים מחדש לקראת סוף הסרט.
הסרט זכה להצלחה מסחרית ברחבי אירופה. צפו בו יותר מ-4 מיליון צופים בצרפת, ויותר ממיליון בהונגריה.[1]