שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד.
מקור המנהג
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר תהילים עצמו בפתיחה למזמור תהילים צ"ב - מזמור שיר ליום השבת. עדות נוספת לנוהג זה מצויה בתרגום השבעים מופיעה בצורת כותרת לתרגום של חלק מהמזמורים (במזמורים של יום ראשון, שני, רביעי, שישי ושבת[א]) ומציינת שהם היו השיר ליום מסוים בשבוע. רשימת המזמורים המלאה, לפי ימי השבוע מופיעה במשנה (מסכת תמיד, פרק ז', משנה ד'):
השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:
ביום הראשון היו אומרין ”לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ” (תהילים כ"ד)
בשני היו אומרין ”גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד” (תהילים מ"ח)
בשלישי היו אומרין ”אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל” (תהילים פ"ב)
ברביעי היו אומרין ”אֵל נְקָמוֹת ה'” (תהילים צ"ד)
בחמישי היו אומרין ”הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ” (תהילים פ"א)
בשישי היו אומרין ”ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ” (תהילים צ"ג)
בשבת היו אומרין ”מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת” (תהילים צ"ב), מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.
המקור לומר שיר של יום גם לאחר חורבן בית שני מצוי בתלמוד הירושלמי, (מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'):
ר' שמעון בן לקיש בעי [=שאל] את רבי יוחנן: מהו לומר שיר של יום בלא נסכים [=האם מותר לומר שיר של יום בימינו, לאחר חורבן שני] ? אמר לו [ר' יוחנן]: נישמעיניה [=נלמד זאת] מן הדא [=מהמקור הבא]: דתני בזה ובזה היו הלווים עומדין על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וגו'
בחירת המזמורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה הסברים הוצעו לבחירת המזמור לכל יום ויום. הגמרא משווה בין כל מזמור לפעולת ה' יום המתאים של ששת ימי בראשית.[1] ספר הזוהר משווה בין המזמורים לבין תקופות של 1000 שנים בהיסטוריה, החל מבריאת העולם, עד לתקופה משיחית שצפויה לקרות בין השנים 6000 ל-7000.[2]
בתפילה בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המנהג המקובל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומה בתפילה היומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרבית נוסחי התפילה כיום, שיר של יום נאמר בימי חול בסוף התפילה לפני פיטום הקטורת ועלינו לשבח (כך בנוסח הספרדים, נוסח ספרד ותימן). לפי נוסח איטליה, הוא נאמר לאחר פיסקת ה"שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש" שבפיטום הקטורת.[3] לפי נוסח אשכנז, שיר של יום נאמר בסוף התפילה לאחר "עלינו לשבח".[4]
בשבתות ובימים בהם אומרים תפילת מוסף, נוהגים בנוסח ספרד לומר את שיר של יום בין תפילת שחרית לקריאת התורה, בעוד על פי נוסח אשכנז אומרים את שיר של יום בסוף התפילה לאחר תפילת מוסף.[5]
בתשעה באב, יש נוהגים שלא לומר שיר של יום כיוון ששיר הוא דבר משמח. לפי מנהג אשכנז נוהגים לומר את שיר של יום בתפילת מנחה ולא בתפילת שחרית. לפי מנהג הספרדים יש שאין אומרים אותו כלל ויש שאומרים כרגיל בתפילת שחרית, וכך גם מנהג תימן הבלדי.
בתפילת ראשי חודשים וחגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש חודש אומרים ברוב הקהילות את "ברכי נפשי" (תהילים, ק"ד);[6] ברוב הקהילות של נוסח אשכנז בא"י ובכמה קהילות ספרדיות, במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד וברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל בנוסף לשיר הקבוע.
אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הוא מעל הטבע.
לפי מנהג הגר"א אומרים בראש חודש ובחגים מזמורי תהילים אחרים, לפי שירת הלויים בזמן הקרבת קרבן מוסף ולא אומרים את השיר של היום בשבוע. עם זאת, שיר של שבת דוחה שיר של יום טוב.
טבלת מזמורי שיר של יום
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מסכת סופרים | הגר"א | איטליה | עדות המזרח | תימן | סדר עבודת ישראל[7] | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ראש חודש | ק"ד – "ברכי נפשי" | ק"ד – "ברכי נפשי" | צ"ח – "מזמור שירו לה' שיר חדש" ו-צ"ט - "ה' מלך ירגזו עמים" |
ק"ד – "ברכי נפשי" | ||
| ראש השנה | מ"ז – "כל העמים תקעו כף" | פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף" | פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף" | ביום א' אומרים פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף", וביום ב' אומרים מ"ז "כל העמים תקעו כף". בימי הסליחות קודם ר"ה אומרים פ"ט משכיל לאיתן האזרחי, בערב ראש השנה - צ"ח "מזמור שירו לה' שיר חדש". בעשרת ימי תשובה - י' "למה ה' תעמד ברחוק", ובשבת שובה - ל"ב "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" | ||
| צום גדליה | פ"ג – "שיר מזמור לאסף" | פ"ג – "שיר מזמור לאסף" | ||||
| יום הכיפורים | ק"ל – "ממעמקים קראתיך" | ל"ב – "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" | י"ז – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; כ"ה – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; ל"ב – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; נ"א – "בבוא אליו נתן הנביא"; ס"ה – "לך דומיה תהילה אלקים"; פ"ה – "רצית ה' ארצך"; (למחורת הכיפורים) פ"ו – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; ק"ב – "תפילה לעני"; ק"ג – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; ק"ד – "ברכי נפשי את ה' ה' אלוהי גדלת מאוד" ביום שמחת כהן: פ"ה – "רצית ה' ארצך" |
צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת" | ס"ה - "לך דמיה תהלה". בנוסף, בכל נדרי אומרים צ"ט "ה' מלך יגרזו עמים", ובערב יום כפור אומרים ק"ז הדו לה כי טוב ... יאמרו גאולי ה' | |
| סוכות | ע"ו – "נודע ביהודה" | ע"ו - "למנצח בנגינות מזמור לאסף" ביו"ט שני בחו"ל: מ"ב - "למנצח משכיל לבני קרח" (ואומרים שם מזמור צ"ד ביום אחד) כ"ט - "מזמור לדוד הבו לה'" נ' – "מזמור לאסף אל אלוהים ה'" צ"ד, ט"ז–כ"ג – "מי יקום לי" עד סוף הפרק צ"ד, א'–ט"ו – "אל נקמות ה'" עד "כל ישרי לב" פ"א – "למנצח על הגיתית" פ"ב – "מזמור לאסף אלוהים ניצב" |
מ"ב ומ"ג – "כאייל תערוג על אפיקי מים" ו"שפטני אלוהים וריבה ריבי" |
ביום א', אומרים ע"ו - "למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר", ביום טוב שני אומרים ס"ו "למנצח שיר מזמור הריעו לא-להים כל הארץ", בחול המועד אומרים צ"ז "ה' מלך תגן הארץ", ובהושענא רבא אומרים פ"ח "שיר מזמור לבני קרח" | ||
| שמיני עצרת | י"ב – "למנצח על השמינית" | י"ב – "למנצח על השמינית" בשמחת תורה בחו"ל: ח' - "למנצח על הגיתית" |
י"ב – "למנצח על השמינית מזמור לדוד" | ס"ה - "לך דמיה תהלה". בשמחת תורה (יום טוב שני) - קמ"ז הללוי-ה כי טוב זמרה א-להינו | ||
| אסרו חג | קי"ח - "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" (הלל הגדול) | |||||
| חנוכה | ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" | ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" | ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" | ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" | ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" | |
| תענית בה"ב | ל"ג - "רננו צדיקים בה'" | |||||
| עשרה בטבת | פ"ג – "שיר מזמור לאסף" | פ"ג – "שיר מזמור לאסף" | ע"ד - "משכיל לאסף למה א-להים זנחת לנצח" | |||
| ד' פרשיות ושבת הגדול | בשבת שקלים - מ"ט - "למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים. בשבת זכור - ק"ט "למנצח לדוד מזמור א-להי תהלתי אל תחרש". בשבת פרה - נ"א "למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא". בשבת החדש - ע"ז "למנצח על ידותון לאסף מזמור". בשבת הגדול - צ"ה "לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו". | |||||
| תענית אסתר | כ"ב – "למנצח על איילת השחר" | כ"ב – "למנצח על אילת השחר" | ||||
| פורים | ז' – "שגיון לדוד" | כ"ב – "למנצח על אילת השחר" | ז' – "שגיון לדוד" | כ"ב – "למנצח על איילת השחר" | כ"ב – "למנצח על אילת השחר" או מנהג הבלדים: פ"ג – "שיר מזמור לאסף" |
ז' – "שגיון לדוד". בשושן פורים ס' - "למנצח על שושן עדות" |
| פסח | יו"ט ראשון: קל"ה – "הללו את שם ה'" חול המועד: ק"ד, ל"א – "יהי כבוד ה'" שביעי של פסח: קל"ו – "הודו לה' כי טוב" (הלל הגדול) |
קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים" ע"ח – "משכיל לאסף האזינה" (וגם ביו"ט שני בחו"ל) פ' – "למנצח אל שושנים" ק"ה – "הודו לה' קראו בשמו" קל"ה – "הללויה, הללו את שם ה'" ס"ו – "למנצח שיר מזמור" י"ח – "למנצח לעבד ה'" ביו"ט אחרון בחו"ל: קל"ו - "הודו לה' כי טוב" |
ק"ז – "הודו לה' כי טוב" | ביו"ט ראשון: קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים" | ביום טוב ראשון: ק"ה - "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו". ביום טוב שני: ס"ו – "למנצח שיר מזמור". בחול המועד: ע"ח - "משכיל לאסף האזינה עמי תורתי". בז' של פסח: י"ח - "למנצח לעבד ה' לדוד". בח' של פסח: קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים" | |
| שבועות | כ"ט – "הבו לה' בני אלים" | י"ט - "למנצח השמים מספרים" ביו"ט שני: ס"ח - "למנצח לדוד מזמור שיר" |
ס"ח – "יקום אלוהים יפוצו אויביו" | י"ט – "למנצח השמים מספרים" | ס"ח – "יקום אלוהים יפוצו אויביו". ביום טוב שני - כ"ט - "הבו לה' בני אלים". | |
| שבעה עשר בתמוז | ע"ט – "אלוהים באו גויים בנחלתך" | פ"ג – "שיר מזמור לאסף" | ע"ט – "אלוהים באו גויים בנחלתך" | |||
| תשעה באב | ירמיהו, י"ד, י"ט–כ"ב – "המאוס מאסת" ע"ט – "אלוהים באו גויים בנחלתך" קל"ז – "על נהרות בבל" |
קל"ז – "על נהרות בבל" | ||||
| בית האבל | מ"ט – "שמעו זאת כל העמים" | מ"ט – "שמעו זאת כל העמים" | ט"ז - "מכתם לדוד שמרני א-ל כי חסיתי בך"[8] | |||
| בית חתנים | מ"ה – "למנצח על ששנים" | י"ט - "למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד א-ל" | ||||
| ברית | י"ב - "למנצח על השמינית מזמור לדוד" |
שיר של יום בפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. לפי סדר עבודת ישראל אומרים ז', ובשושן פורים ס'. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א וסדר עבודת ישראל, כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.
מנהגי עדות וקהילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מנהג הגר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין אומרים שני מזמורים ביום אחד. שיר של ראש חודש דוחה שיר של שבת ושל חנוכה. שיר של שבת דוחה שיר של חנוכה ושל יו"ט ושל חול המועד. אם חלה שבת באחד מששת הימים הראשונים של פסח או באחד מימי חוה"מ של סוכות, נדחה שיר של אותו יום מפני שיר של שבת ולמחר מתחילים משיר שפסק, ואומרים בכל יום כסדר (ושיר יום אחרון של חוה"מ נדחה).
- בראש השנה אומרים את מזמור פ"א בתהילים – "למנצח על הגיתית לאסף"
- ביום הכיפורים אומרים את מזמור ל"ב בתהילים – "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
- בחג הפסח אומרים את המזמורים הללו:
- מזמור קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים".
- מזמור ע"ח – "משכיל לאסף האזינה" (וגם אומרים זה ביו"ט שני בחו"ל).
- מזמור פ' – "למנצח אל שושנים".
- מזמור ק"ה – "הודו לה' קראו בשמו".
- מזמור קל"ה – "הללויה, הללו את שם ה'".
- מזמור ס"ו – "למנצח שיר מזמור".
- מזמור י"ח – "למנצח לעבד ה'".
- ביו"ט אחרון בחו"ל אומרים את מזמור קל"ו "הודו לה' כי טוב".
- בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים - "למנצח השמים מספרים". וביו"ט שני בחו"ל אומרים את מזמור ס"ח "למנצח לדוד מזמור שיר".
- בחג הסוכות אומרים את המזמורים הללו:
- מזמור ע"ו - "למנצח בנגינות מזמור לאסף".
- ביו"ט שני בחו"ל אומרים את מזמור מ"ב "למנצח משכיל לבני קרח", ואומרים שם מזמור צ"ד ביום אחד.
- מזמור כ"ט - "מזמור לדוד הבו לה'".
- מזמור נ' – "מזמור לאסף אל אלוהים ה'".
- מזמור צ"ד, ט"ז–כ"ג – "מי יקום לי" עד סוף הפרק.
- מזמור צ"ד, א'–ט"ו – "אל נקמות ה'" עד "כל ישרי לב".
- מזמור פ"א – "למנצח על הגיתית".
- מזמור פ"ב – "מזמור לאסף אלוהים ניצב".
- בשמיני עצרת אומרים את מזמור י"ב – "למנצח על השמינית", ובשמחת תורה בחו"ל אומרים את מזמור ח' - "למנצח על הגיתית"
- בחנוכה אומרים את מזמור ל' בתהלים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
- בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על אילת השחר".
לפי מנהג תימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בראש חודש אומרים את מזמורים צ"ח – "מזמור שירו לה' שיר חדש", וצ"ט - "ה' מלך ירגזו עמים".
- בחנוכה אומרים את מזמור ל' בתהלים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
- בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על אילת השחר". מנהג התימנים הבלאדים לומר את מזמור פ"ג - "שיר מזמור לאסף". מזמור פ"ג נאמר גם בצום גדליה, עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז.
- בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים – "למנצח השמים מספרים".
- ביום הכיפורים אומרים את מזמור צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת".
- ביום הראשון של חג הפסח אומרים את מזמור קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים".
- בבית האבל נוהגים לומר את מזמור מ"ט בתהלים, בדומה לעדות המזרח.
- בבית חתנים נוהגים לומר את מזמור מ"ה - "למנצח על ששנים".
לפי מנהג עדות המזרח
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מנהג עדות המזרח נוסף שיר של יום הן בחגים והן בתעניות. ביום טוב שיר של יום נאמר לפני תפילת ערבית (בדומה ל"ברכי נפשי" שאומרים בראש חודש) ובין המזמורים שמוסיפים בתפילת שחרית בין "ה' מלך" ל"ברוך שאמר" – בין "יושב בסתר עליון" ל"מזמור שירו לה' שיר חדש". בראש חודש וחול המועד נחלקו המנהגים, המנהג הקדום היה שלא לומר שיר של יום, והבן איש חי הנהיג שיר של יום מפוצל: השיר של יום החול (ראשון, שני וכו') נאמר אחרי תפילת שחרית והשיר הנוסף של המועד נאמר לאחר תפילת מוסף וכך נוהגים היום בירושלים.
- בשבת אומרים את שיר של יום (מזמור צ"ב בתהילים - מזמור שיר ליום השבת) לאחר עלינו לשבח בלי המשפט "השיר שהיו הלוויים אומרים".
- בראש השנה אומרים את מזמור פ"א בתהילים – "למנצח על הגיתית לאסף".
- בצום גדליה ובעשרה בטבת אומרים את מזמור פ"ג בתהילים – "שיר מזמור לאסף".
- ביום הכיפורים מוסיפים עשרה מזמורים העוסקים בכפרה ותשובה בין ה' מלך לברוך שאמר: מזמור י"ז – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; מזמור כ"ה – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; מזמור ל"ב – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; מזמור נ"א – "בבוא אליו נתן הנביא"; מזמור ס"ה – "לך דומיה תהילה אלקים"; מזמור פ"ה – "רצית ה' ארצך"; מזמור פ"ו – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; מזמור ק"ב – "תפילה לעני"; מזמור ק"ג – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; מזמור ק"ד – "ברכי נפשי את ה' ה' אלוהי גדלת מאוד".
בנוסף נאמר שיר של יום מיוחד בי"א בתשרי (יום לאחר יום הכיפורים) שהוא מזמור פ"ה בתהילים – "רצית ה' ארצך".
- בחג הסוכות (וחול המועד) אומרים את מזמורים מ"ב ומ"ג בתהילים – "כאייל תערוג על אפיקי מים" ו"שפטני אלוהים וריבה ריבי".
- בשמיני עצרת ושמחת תורה אומרים את מזמור י"ב בתהילים – "למנצח על השמינית מזמור לדוד".
- בחג החנוכה אומרים את מזמור ל' בתהילים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
- בתענית אסתר ובחג הפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על איילת השחר".
- בחג הפסח (וחול המועד) אומרים את מזמור ק"ז בתהילים – "הודו לה' כי טוב".
- בחג השבועות אומרים את מזמור ס"ח בתהילים – "יקום אלוהים יפוצו אויביו".
- בשבעה עשר בתמוז אומרים את מזמור ע"ט בתהילים – "אלוהים באו גויים בנחלתך".
- בבית האבל אומרים את מזמור מ"ט בתהילים – "שמעו זאת כל העמים".
לפי סדר עבודת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדר עבודת ישראל[9] מופיע רשימת פרקי התהלים לשיר של יום הנאמרים בימים מיוחדים. מזמורים אלו נאמרים לפי סדר זה בקצת קהילות אשכנז המערבי, בדרך כלל בנוסף לשיר של יום הרגיל.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שם הכותרת מופיעה גם במקור
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראש השנה לא.
- ^ ראו ביאורי הגר"א למשנה תמיד ז,ד
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' סב.
- ^ כשהפרושים הנהיגו לומר פיטום הקטרת בכל יום, הכניסו אותו אחרי שיר של יום. לפי דברי קהלת פפד"מ תרכ"ב, עמ' 9, בפפד"מ נהגו לאומרו לפני התפילה. בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור פג (שיר מזמור לאסף) לאחר שיר של יום בכל יום, עיין סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 152, ויש שאומרים אותו רק בימים שאומרים בהם תחנון.
- ^ בהרבה קהילות גרמניה, העבירוהו בשלב מאוחר להיאמר קודם קריאת התורה, עי' לדוגמה מנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל, פה בערלין, בערלין תרצ"ח, עמ' ט.
- ^ במנהג פפד"מ לא נוהגים לאומרו.
- ^ בנוסף למזמורי התהלים לימים מיוחדים, יש רשימה של פרקי תהלים לכל פרשה, עיין עמוד האחרון בסידור.
- ^ מזמור זה אינו מוזכר ברשימה של עבודת ישראל עם שאר המזמורים הנ"ל, אבל נתקבל בקהילות אשכנז, ואפילו בקהילות שלא קבלו את כל הרשימה הנ"ל.
- ^ סדר עבודת ישראל באתר היברובוקס, בעמוד האחרון של הספר.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.