שלוון כתמים | |
---|---|
שלוון כתמים | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | קשקשאים |
תת־סדרה: | נחשים |
משפחה: | זעמניים |
סוג: | שלוון |
מין: | שלוון כתמים |
שם מדעי | |
Eirenis lineomaculatus שמידט, 1939 | |
תחום תפוצה | |
שלון כתמים (שם מדעי: Eirenis lineomaculatus) הוא נחש מסוג שלוון ממשפחת הזעמניים. בישראל ניתן לפגוש בו בעיקר באזורים הצפוניים ובמרכז הארץ, מתחת לאבנים, בשולי חורשות, או בגינות (עלול לחדור לבתים), אך הוא אינו מצוי באזורים חוליים. הנחש נפוץ גם בירדן, טורקיה[2], סוריה ולבנון.
זהו נחש קטן ואיטי שאורכו יכול להגיע לאורך של עד-40 ס"מ, אך רוב הפריטים שנצפו עד כה מגיעים לאורך של כ-25 ס"מ לערך. צבעו חום או אפור בהיר, על עורפו ניתן להבחין בכתם רוחבי גדול, גחונו לבן ומנוקד בכתמים חומים וקשתית עיניו כתומה.
שלון הכתמים אינו נושך ואינו ארסי, וניזון מפרוקי רגליים, בעיקר מעקרבים (עביד שחום במיוחד). הנחש פעיל ביום, אינו מרבה לזחול על הקרקע ומעדיף לנוע מגל אבנים אחד למישנהו. שלון הכתמים נוטה להתגונן כך שהוא מכנס את עצמו למין קשר מרושל, מתנשף, ומדי פעם מטיל את ראשו בניסונות הכשה מזויפים. באופן כללי אינו נרתע ממגע יד אדם, אך במידה ומוטרד יתר על המידה משחרר פרש מסריח.
מעט מאוד ידוע אודות רביית השלוון. עם זאת נצפו הטלות של כשתי ביצים.
השלוון מבחין בטרפו על פי זיהוי תנועתם וריחם. כאשר תופס את טרפו, מתחיל מיד לבלועו, ואינו חונק אותו (אפילו אם הטרף ארסי).