![]() | |||||
לידה |
12 בפברואר 1762 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
31 באוקטובר 1842 (בגיל 80) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() | ||||
מקום קבורה |
Brady Street Cemetery, Whitechapel ![]() | ||||
מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד ![]() | ||||
תקופת הפעילות |
? – 31 באוקטובר 1842 ![]() | ||||
| |||||
תפקידים נוספים |
רב ראשי ![]() | ||||
![]() ![]() |
רבי שלמה הירשל ברלינר (באנגלית: Solomon Hirschell; י"ט בשבט ה'תקכ"ב, 12 בפברואר 1762 - כ"ז בחשוון ה'תר"ג, 31 באוקטובר 1842) היה הרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה הגדולה.
נולד לרב צבי הירש לוין שכיהן כרבה של לונדון וערים אחרות. בצעירותו כיהן כרבה של פרנצלאו ובשנת ה'תקס"ב (1802) התמנה כרבה של בריטניה הגדולה, משרה בה כיהן במשך ארבעים שנה עד פטירתו בכ"ז בחשוון ה'תר"ג, 31 באוקטובר 1842. הוא כיהן גם כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון וקשר קשרי ידידות עמוקים עם רבה של הקהילה הספרדית ופורטוגזית בעיר - רפאל מילדולה. רבי שלמה היה מראשי הלוחמים ברפורמים בבריטניה; חרם שהטיל בקיץ 1841, שנה לפני פטירתו, על ראשי ההנהגה הרפורמית במטרה לבלום את התנועה, נכשל, לאחר שיורשו הרב נתן מרקוס אדלר לא הצליח לאכוף אותו בשנים שלאחר פטירתו.
ספרייתו שהייתה עשירה בכתבי יד, נקנתה לאחר פטירתו מיורשיו בידי הקהילה בלונדון.
לרבי שלמה נולדו ארבע בנים וארבעה בנות. הוא הוריש לבניו סכום כסף גדול, אך ציווה עליהם בצוואתו שלא ישתקעו בלונדון אלא בפולין. שנים מהם גרו תקופה בקרקוב ובהמשך עלו לארץ ישראל[1]:
הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
---|---|---|
הרבנים האשכנזיים | (לא רשמיים): אורי פייבוש המבורגר (אהרן הרט) • צבי הירש לוין • משולם סלמון • דוד שיף
(רשמיים): שלמה הירשל • נתן מרקוס אדלר • נפתלי הרמן אדלר • יוסף צבי הרץ • ישראל ברודי • עמנואל יעקובוביץ • יונתן זקס • אפרים מירוויס | |
רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית | יעקב ששפורטש • יהושע דה סילבה • יעקב אבנדנה • שלמה אאיליון • דוד ניטו • יצחק ניטו • משה גומז דה מסקיטה • רפאל מילדולה • רפאל ד'אזבדו • בנימין ארטום • משה גסטר • שלמה גאון • אברהם לוי • יוסף דוויק הכהן (בפועל) |