רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל" | |||||
לידה |
16 באוקטובר 1856 ד' בחשוון ה'תרט"ז קוצק | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
10 בינואר 1926 (בגיל 69) כ"ד בטבת ה'תרפ"ו אוטבוצק | ||||
מקום קבורה | סוכטשוב | ||||
מקום מגורים | זגערש | ||||
תקופת הפעילות | ? – 10 בינואר 1926 | ||||
רבותיו | אביו, רבי אברהם בורנשטיין | ||||
חיבוריו | שם משמואל | ||||
אב | רבי אברהם בורנשטיין | ||||
צאצאים | |||||
| |||||
תפקידים נוספים | אדמו"ר | ||||
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 16 באוקטובר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 10 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק.
הוא שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר פטירתו.
נולד בשנת ה'תרט"ז (1856) בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 3 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. בגיל 8 עבר עם משפחתו לפרצ'וב, בתקופה זו הייתה עניות גדולה בביתם, ולפעמים היה הולך ללמודיו בלי לאכול פת לחם.[1] בגיל 12 עברו לגור בקרושנוביץ ושם בשנת ה'תרל"ג (1873) נשא לאשה את מרת יוטא לאה בתו של רבי ליפמאן ליטמנוביץ מרדומסק, חתן רבי שלמה רבינוביץ - התפארת שלמה מרדומסק, וחסיד קוצק. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בקרושנוביץ, ולפרנסתו עסק במסחר. לאחר פטירת אשתו (י"ג כסלו ה'תרס"ב), נשא בשנת ה'תרס"ג את מירל בת הרב משה נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז ומחבר הספר שמן למאור,[2] שהיה מתלמידי אביו ה'אבני נזר'.[3]
כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.[4] עם זאת יחסו לתנועה הציונית כולל המזרחי היה עוין אף יותר מאביו אשר סירב לקבל את משלחת הרבנים בראשות הרב ריינס מחשש שיפרסמו דברים שלא אמר.[5][6] ב- ה'תרנ"א 1891 ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ע (1910) ולפני סתימת הגולל לקבר אביו[7] הוכתר לממלא מקומו, והחל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. בתחילה סירב לקבל על עצמו את האדמורות, מחשש שיגרם לו ביטול תורה, אולם הרב אפרים מרדכי מוטל צוויגנהפט מזקני החסידים שכנע אותו, כי גם אביו האבני נזר הנהיג את החסידים ולא חשש לביטול תורה. סגנון הנהגתו היה תקיף וקוצקאי יותר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר סוכוטשוב ועבר ללודז' ולאחר מכן לזגערזש. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו הרבי מקוצק, ואדמו"רים נוספים.
נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה באהל[8] בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו. נאמר כי בפטירתו הייתה חסידות סוכטשוב שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה.[9]
כאמור, חיבר את הספר 'שם משמואל' על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הוא אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.
הדפסת הספר החלה מיד לאחר פטירתו, ונמשכה מספר שנים. במהדורה הראשונה היו שמונה כרכים. כשהכרך הראשון על הפרשות בראשית - ויצא, יצא לאור בשנת תרפ"ז. השני, פרשות וישלח - ויחי, יצא לאור בשנת תרפ"ח. השלישי, על הפרשות שמות - יתרו, יצא לאור ב-תרפ"ט. הכרך הרביעי, פרשות משפטים - פקודי. יצא לאור ב-תר"ץ. החמישי, על חומש ויקרא, יצא לאור ב-תרצ"א. השישי, חומש במדבר, הודפס ב-תר"ץ. הכרך השביעי, על חומש דברים, הודפס ב-תרצ"ד. השמיני, דרשות שנאמרו במועדים (ראש השנה, יום כיפור וסוכות), הודפס בשנת תרצ"ב. הספרים הודפסו בפולין, בדפוס פיעטרקוב,[10] על ידי בנו רבי דוד בורנשטיין, בעל "חסדי דוד".
לאחר מכן בין השנים תש"ז-תשכ"ב, החל בנו, רבי חנוך בורנשטיין, להדפיס את הספר במהדורה חדשה, בארץ ישראל. הספר הראשון שיצא לאור בשנת תש"ז, הוא הגדה של פסח, בו נוספו גם ביאורים מבנו רבי דוד, תחת השם "חסדי דוד". בהמשך יצאו שאר הכרכים, בתוספת "מראה מקומות" רבים. במהדורה זו הספר הודפס באותיות מרובעות, וגם מהדורה זו יצאה בשמונה כרכים, כמו המהדורה הראשונה, בתוספת כרך נוסף, תשיעי, על הגדה של פסח. כיום הספר מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).
חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דבריו ומבארם וכפי שכתב בנו רבי דוד בהקדמה למהדורה הראשונה:
... משובצים באבני נזר קודש מאמרי קודש מכ"ק אביו אדומו"ר הגדול הרב הגאון הקדוש רשכבה"ג זצוקלל"ה אשר שמע מפיו... וכ"ק אבינו אדומו"ר זצוקלל"ה ביארם בביאור רחב בצחות לשונו הקדוש...
— הקדמה לספר שם משמואל מבנו רבי דוד בורנשטיין
. הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד, ונקבעים בו שיעורי תורה רבים.
מלבד חיבור זה, הוא אף ערך את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.
כמו כן עבר בעצמו על כל כתבי ה'אבני נזר', סידר ערך והוציא לאור (שו"ת אבני נזר). החלקים הראשונים (או"ח-יו"ד) הופיעו בשנת ה'תרע"ב 1912, את החלקים אבן העזר הוציא בשנת ה'תרפ"ה 1925. את הכרך השביעי (חו"מ) הוציא לאור בנו של השם משמואל האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין בשנת ה'תרצ"ה. [11]
רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.