שפר
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 591 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 503 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 502 תושבי ישראל |
(למפת הגליל העליון רגילה)   שפר  באדום - שפר בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
שֶׁפֶר הוא מושב בגליל העליון, דרום מערבית לצפת ושייך למועצה אזורית מרום הגליל.
שמו של המושב לקוח מספר בראשית מברכת יעקב אבינו לנפתלי: ”נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר.”[3] ולכן גם הוא נמצא סמוך למושב אמירים ("אמרי שפר" - אמירים שפר).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם בשנת 1950 ככפר עבודה לעולים מתימן בצמוד לפרוד ונקרא פרוד ב'[4], פרוד עלית[5] או פרדייה. התושבים התפרנסו במקום מעבודה עבור הקק"ל[6][7]. לאחר זמן מה הוחלט על הקמת שני יישובי קבע משני צידי הכביש ובהתאם חולק גם היישוב הזמני לשניים, חלק של מפא"י וחלק של המזרחי[8]. באמצע 1952 הסתיימה בניית הבתים, אולם בהיעדר קרקע ומים לחקלאות סירבו התושבים לעבור לבתים ודרשו שיועברו לערים[9]. תושבי המקום התימנים החלו לנטשו ובסוף 1952 נשארו כ-300 נפש מתוך 1200[10].
במטרה לאפשר התיישבות חקלאית במקום עלה הרעיון לקחת 600 דונם מקיבוץ פרוד, רעיון שנתקל בהתנגדות אנשי הקיבוץ[11].
בשנת 1953 היישוב היה מוזנח והילדים לא למדו בבית ספר[12]. בשנת 1954 הוחלט להסב את המקום למחנה מיון לעולים חדשים והובאו אליו עולים ממרוקו שהועסקו בעבודות ייעור בסביבה[13][14][15]. עד סוף 1955 הובאו למקום עוד עולים בטפטופים[16].
במקום הוקם מושב של עולים מצפון אפריקה. לכל מתיישב ניתנו שלושה דונם כרם, ארבעה דונם מטע וארבעה דונם זיתים. כן הוקמו לולים וניתן דונם קרקע ליד הבית[17]. בשנת 1955 ניטע עבור המושב מטע שכלל 14 זני פירות שונים, אך בגלל העדר מים והכשרה לא מספקת של הקרקע תנובת המטע הייתה קטנה[18]. התושבים התפרנסו בדוחק מהמטע ומלולים. אך באמצע שנות ה-60 המטע החל להתנוון והתושבים צברו חובות כבדים. שליש מהמטע נעקר כדי שיהיה ניתן להשקיע ביתרת המטע, אולם בסופו של דבר נעקר המטע כולו. מגפה פקדה את הלולים והם חוסלו[19].
בתחומי המושב נמצאת מצודת שפר, שבמקור נקראה ״פרדיה״ היא אחת משרשרת מצודות גדר הצפון. כיום המבנה נטוש.
-
-
-
דצמבר 1950 -
דצמבר 1950 -
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: סקירה על מצודת המשטרה הבריטית הנטושה הצמודה לשפר, באתר 'חלון אחורי', 6 בדצמבר 2014
- ביקור מצולם במצדית פרדיה (מצודת שפר) באתר youtube, צולם במהלך חודש יוני 2020
- סיפורה של מצדית גבול הצפון - משטרת פראדיה (מצודת שפר) באתר היסטוריה על המפה
- שפר, באתר "רום גליל"
שפר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"א
- ^ שמות עבריים ליישובים החדשים, חרות, 17 ביולי 1950
- ^ מפת האזור עם סימון 'פרוד עלית', 'שפר', 'פרוד', 1956 השמות מודפסים בעברית על מפת בסיס באנגלית, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ דוד פדהצור, פארק לאומי יעטור את רכס העצמון, מעריב, 10 ביולי 1950
- ^ דוד זר, עוד מעט לא תכירו את הגליל, מעריב, 31 באוקטובר 1950
- ^ ארבעים ספרי תורה בפחון, הצופה, 19 באפריל 1951
- ^ מתישבים מסרבים להכנס לבתים, הצופה, 17 ביולי 1952
- ^ צבי גולדברג, ישוב מתרוקן מיושביו, על המשמר, 25 בדצמבר 1952
- ^ מתנכלים לאדמות קיבוץ גרדוש, על המשמר, 10 ביולי 1953
- ^ ילדי פרדיה ללא חינוך, על המשמר, 1 בנובמבר 1953
- ^ 68 עולים הגיעו ממרוקו, הצופה, 9 בספטמבר 1954
- ^ מהמטוס להתיישבות, דבר, 10 בספטמבר 1954
- ^ פרדיה שבגליל מחנה מיון לעולים, על המשמר, 27 בספטמבר 1954
- ^ 1350 עולים בשיירה אחת מצפון אפריקה, על המשמר, 11 בנובמבר 1955
- ^ ישעיהו עשני, לא הכל שפיר בשפר, דבר, 15 בפברואר 1957
- ^ מנחם רהט, המצב בשפר - לא שפיר, מעריב, 6 במרץ 1966
- ^ מנחם רהט, שפר - הכפר שנבנה בטעות, מעריב, 20 במרץ 1970
| ||||||||||||||||
