שרה דודסון-רובינסון

שרה דודסון-רובינסון
Sarah Dodson-Robinson
לידה לוס אנג'לס
מדינה ארצות הברית
פעילות בולטת חוקרת אסטרונומית
השכלה
עיסוק חוקרת ומרצה באוניברסיטת דלאוור
תואר פרופסור
צאצאים 1
פרסים והוקרה פרס אנני ג'אמפ קאנון (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה דודסון-רובינסון (באנגלית: Sarah Dodson-Robinson) היא אסטרונומית אמריקאית, פרופסורית באוניברסיטת דלאוור, שזכתה בשנת 2013 בפרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודסון-רובינסון נולדה בלוס אנג'לס, קליפורניה.[1] הכינוי שלה היה "סאלי"[1]. מאז ילדותה התעניינה במדעי החלל. כשהייתה בת 7–8, הצטרפה לאגודה הפלנטרית ואספה את המיני-פוסטרים של כוכבי לכת והירחים שהגיעו עם המגזין.[1] כשהייתה בת 10–11, עברה לגור ליד אוסטין, טקסס במשך 18 חודשים. דודסון-רובינסון קיבלה השראה להפוך לאסטרונומית מסטיבן הוקינג. מאוחר יותר היא גם הושפעה מיועציה לתואר ראשון ולתואר שני, אליוט הורץ' וגרג לאגלין[1]. דודסון-רובינסון נשואה ואם לילדה אחת.[1]

לימודים ועבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, דודסון-רובינסון קיבלה תואר ראשון במכון הטכנולוגי של רוצ'סטר.[1] בשנת 2005 קיבלה תואר שני מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה קרוז (עיר, קליפורניה).[1] ביוני 2008 היא קיבלה את הדוקטורט באסטרונומיה ואסטרופיזיקה מאוניברסיטת קליפורניה. בתום לימודי הדוקטורט ב-2009 התקבלה לעבודה באוניברסיטת טקסס כעוזרת מחקר לפרופסור.[2] בזכות מלגת שפיצר שקיבלה לקחה שנת חופש מאוניברסיטת טקסס והתפנתה לעבודת הפוסט דוקטורט שלה בנאס"א. מחקר המשמש כבסיס להרבה מהמחקרים החדשים שעשתה בהמשך כחברת סגל.[2] באביב 2014, החלה ללמד באוניברסיטת דלאוור.[3] בשנת 2016 התקבלה כפרופסור-חבר עם קביעות, בפקולטה לפיזיקה ואסטרונומיה, באוניברסיטת דלאוור.[4]

בשנת 2021 דודסון-רובינסון פרסמה את הספר מקורותיהם של כוכבי לכת ענקיים, כרך 1: דיסקים, אבק וכוכבי לכת, שפורסם על ידי IOP Publishing, חברת ההוצאה לאור של המכון לפיזיקה באוניברסיטת דלאוור. הספר הוא סקירה מקיפה על היווצרות כוכבי לכת ענקיים. הספר מיועד לחוקרים חדשים בתחום, למרצים המכינים סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים לכתוב מחקר מקורי משלהם, וכן משמש אסמכתא לחוקרים בכירים המחפשים קשרים בין-תחומיים בין אסטרופיזיקה, מדע פלנטרי וקוסמוכימיה.[5]

תחומי מחקריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודסון-רובינסון עשתה את התזה שלה על הכימיה של היווצרות כוכבי לכת (תאורית הערפילית), עם התמקדות בשבתאי.[1] הגילוי הגדול הראשון שלה הגיע כשהבינה לראשונה שהיסוד סיליקון משפיע על היווצרות כוכבי לכת. גילוי זה הוביל כמה מעמיתיה לגילויים משלהם.[6] היא מבצעת מחקרים בעיקר בתחומי היווצרות כוכבי לכת וארכאולוגיה פלנטרית, אך גם חוקרת נושאים מסורתיים יותר באסטרונומיה כגון כימיה של דיסק פרוטוסטלי, אבולוציה כימית גלקטית וננסים חומים. בעזרת תאוריה אנליטית והדמיות מספריות של הסביבה הדינמית והכימית של צמיחת כוכבי הלכת, היא מסוגלת לחשוף את היסטוריות ההיווצרות של כוכבי לכת וחפצי מערכת השמש. בשנת 2010 פרסמה דודסון-רובינסון את המאמר "היווצרותם של אורנוס ונפטון באזורי האכלה עשירים במוצקים: מחבר בין כימיה ודינמיקה" באיקרוס.[7][8]

פרסים וכבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דודסון-רובינסון זכתה במספר פרסי כבוד והוקרה על עבודתה ומחקריה. כשעדיין עבדה באוניברסיטת טקסס, היא זכתה לכבוד כמייסדת בחברה עבור מצוינות בהוראה. בשנת 2013, היא קיבלה את פרס אנני ג'אמפ קאנון באסטרונומיה מהאגודה האמריקאית לאסטרונומיה.[9] היא גם קיבלה את פרס הקריירה של הקרן הלאומית למדע על עבודתה שכותרתה "כוכבי לכת ענקיים בדיסקים מאובקים".

דודסון-רובינסון קיבלה פרסים ומלגות נוספים כמו:

  • מלגת שפיצר, ספטמבר 2008 – ספטמבר 2009[1]
  • תגמולים אקדמיים למלגת מדעני מכללות ספטמבר 2007 – יוני 2008[10]
  • עמית הוראה באוניברסיטת UC סנטה קרוז, קיץ 2007
  • מלגת מחקר לתואר שני – הקרן הלאומית למדע ספטמבר 2003 – יוני 2006[1][10]
  • בעלת הדרגה הגבוהה ביותר בסיום מכללת RIT למדע, מאי 2002[10]
  • פרס מלגה למצטיינת של מכללת RIT למדע, 2002[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שרה "סאלי" דודסון-רובינסון, באתר NASA (באנגלית)
  2. ^ 1 2 סוזן ניבור, נשים במדע הפלנטרי: הכירו את סאלי דודסון-רובינסון, באתר נשים במדע הפלנטרי, ‏11 במאי 2010 (באנגלית)
  3. ^ שרה דודסון-רובינסון, באתר אוניברסיטת דלוואר (באנגלית)
  4. ^ קידום בפקולטה, באתר אוניברסיטת דלאוור, ‏18 במאי, 2016 (באנגלית)
  5. ^ קהילת האוניברסיטה מדווחת על הצטיינות, מענקים, מצגות, פרסומים, באתר אוניברסיטת דלאוור, ‏14 בינואר 2022 (באנגלית)
  6. ^ דודסון-רובינסון, באתר Mcdonal Oobservatory (באנגלית)
  7. ^ “The formation of Uranus and Neptune in solid-rich feeding zones: Connecting chemistry and dynamics.” S. Dodson-Robinson & P. Bodenheimer, 2010, Icarus, vol. 207, p. 491.
  8. ^ שרה דודסון-רובינזון, פטר בודנהיימר, היווצרות אורנוס ונפטון באזורי האכלה עשירים במוצקים: חיבור בין כימיה ודינמיקה, באתר Science Direct (באנגלית)
  9. ^ פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה, באתר החברה האמריקאית לאסטרולוגיה (באנגלית)
  10. ^ 1 2 3 4 סאלי דודסון-רובינסון, באתר אוניברסיטת טקסס (באנגלית)