תאוריית ההשוואה החברתית

תאוריית ההשוואה החברתית היא תאוריה שהוצעה על ידי לאון פסטינגר שלפיה יש דחף אנושי ללמוד על עצמך, יכולותיך ודעותיך, על ידי ההשוואה אל אחרים.[1] התיאוריה גורסת כי הדימוי העצמי נוצר תוך השוואה שעורך האדם בינו לבין אנשים אחרים בסביבתו. בבסיס ההשוואה החברתית קיים מניע להשתפרות מתמדת בביצועים ובאמצעות השוואה זו אדם יכול לבחון את עצמו ואת התקדמותו. עם זאת, ההשוואה של הפרט עם אחרים אינה תמיד בכיוון המקדם את הפרט. לעיתים בני אדם מעדיפים לערוך השוואה חברתית לאחרים התפסים בעיניהם כטובים פחות (השוואה כלפי מטה), למשל במצבים שהם חשים נחיתות גופנית. השוואה זו גורמת לשיפור עצמי והאדרה של הדימוי העצמי.[2] במצבים אחרים בני אדם עורכים השוואה חברתית לאחרים הנתפסים בעיניהם כטובים יותר (השוואה כלפי מעלה). בהשוואה הזאת, אנשים מעוניינים להאמין שהם עצמם חלק מאליטה ומבצעים השוואות המראות את הדמיון בינם לבין לבין קבוצת ההשוואה. מחקרים מראים כי השוואה כזאת כלפי מעלה עשויה למעשה לפגוע בדימוי העצמי.[3] בנוסף, קיימת גם השוואה חברתית צדדית (Lateral), התפיסה הראשונית של פסטינגר, בהם בני אדם משווים את עצמם לאחר שנתפס על ידיהם כ"שווה" אליהם בתחומים שונים.[4]

ילדים קטנים בונים את דימויים העצמי ללא השוואה לאחרים. השימוש בהשוואה חברתית מתחיל עם הגיעו של הילד לגיל 8 וגובר בהדרגה. מגיל 9 ואילך הילד מתחיל לערוך השוואות חברתיות באופן קבוע.[5] מנגד, ישנם מחקרים הטוענים כי השוואה חברתית מתבצעת מגיל מוקדם מזה. מחקר המתייחס לגילאי 3, הגיל הצעיר ביותר שנבדק בהקשר זה, הראה כי ילדים הגיבו בתגובות מצוקה כאשר ביצועיהם היו נמוכים משל אחרים.[6] עם זאת, התמונה אינה חד משמעית וממחקרים שונים עולות תמונות שונות לגבי התפתחותה וזמן הופעתה של ההשוואה החברתית בקרב ילדים.

מחקרים מראים שתהליך ההשוואה החברתית הוא ספונטני, לא דורש מאמץ, לעיתים גם לא מכוון ואוטומטי באופן יחסי.[7][8] באופן כללי, הצורך בהשוואה חברתית מתקשר למצבים בהם האי-ודאות גוברת. כך, בתקופות של מתח, חדשנות ושינוי הנטייה להשוואה חברתית תגבר. באופן דומה, מצבי תחרות מגבירים גם את העניין בהשוואה חברתית לגבי רוב האנשים, בעוד שמצבים בהם התנהגות מבוצעת במצבים שאינם תחרותיים תוביל להשוואה חברתית בקרב קבוצה מצומצמת יותר.[1]

בהיעדר יכולת השוואה לקריטריון פיזיקאלי ישיר, המייצר מידע אובייקטיבי על הנ"ל, בני אדם ינסו להשיגו על ידי השוואתם לדעותיהם ויכולותיהם של אינדיביאולים אחרים. לכן, סביר שהשוואה חברתית תתרחש במיוחד בתחומים שבהם קשה להשיג מידע עובדתי ואובייקטיבי, כמו המישור החברתי.

מניעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטינגר התעניין בדרכים שבהן אנו מגבשים ידע על עצמנו. הנחת המוצא של תאוריית ההשוואה החברתית קובעת, שהאדם מעוניין לדעת אם עמדותיו נכונות, ולהעריך באופן מדויק את יכולתו. למניע זה יש ערך הסתגלותי, משום שאמונה בעמדות לא נכונות, או הערכה מוטעית של היכולת, עלולה להוביל לתוצאות שליליות ולעיתים אף גורליות. לדוגמה, נהג צעיר שקיבל לא מכבר את רישיון הנהיגה שלו, עשוי להעריך באופן מוטעה את יכולת הנהיגה שלו, ולהאמין שהוא מסוגל לשלוט ברכב גם במהירות נסיעה גבוהה מדי.[1] תאוריית ההשוואה החברתית גורסת כי בני אדם מעדיפים להשוות את עצמם לאנשים הדומים להם. על פי פסטינגר, ככל שגדל הפער בין העמדות ויכולותיו של האדם לבין אלה של זולתו, כך פוחתת נטייתו להשוות את עצמו לאותו זולת. זאת משום שרק השוואה לזולת הדומה לו מאפשרת לגבש הערכה עצמית מדויקת.[1]

עם השנים הצטבר מידע רב התומך בתאוריה המקורית של פסטינגר, יחד עם זאת ככל שהצטבר מידע חדש בושא התגלה כי התאוריה מורכבת יותר ונערכו בה מספר שינויים חשובים. כיום התאוריה מתייחסת לכל תהליך שבו אינדיבידואלים מקשרים את מאפייניהם לאלו של אחרים, לרבות אמונות, ערכים[9], תכונות אישיות והעדפות[10]. שנית, בניגוד לתפיסה הראשונית של פסטינגר כי הפרט פועל באופן רציונלי ולא מוטה, גוף המחקר הנוכחי טוען כי לא כך הדבר והפרט נוטה להערכות שגויות ולהטיות רבות.[11] כלומר אנשים מונעים לערוך השוואה חברתית לא רק ממניעים של השגת מידע על העצמי, אלא גם לשימור ההערכה העצמית, האדרה עצמית ולביסוס הזהות.

המניע העיקרי להשוואה חברתית, לפי התאוריה המקורית של פסטינגר, הוא הרצון לקבל מידע על העצמי. אולם חוקרים אחרים הצביעו על כך שייתכנו מניעים נוספים:

  • הערכה – מבין המניעים שהוצעו רק מניע זה נובע באופן ישיר מהמודל המקורי.[1] פסטינגר הציע שההשוואה נעשית בשני ממדים, יכולות ודעות, אולם חוקרים מאוחרים טענו שהשוואה יכולה להיעשות על היבטים רבים נוספים של העצמי – הישגים, תכונות, רכוש או רגשות. אולם עדיין ההבחנה בין יכולות ודעות משמעתית מכוון שהיא מעוררת 2 תהליכים מעט שונים. לגבי יכולות, השאלה הנשאלת היא "מה מצבי?"; לעומת זאת, לגבי דעות השאלה היא אחרת – "איך אני צריך לחשוב או להרגיש?".
  • שיפור – פסטינגר לא דן בשיפור כמניע נפרד, אך בהחלט ניתן להסיק על מניע זה מההשערה לגבי הנטייה להשוואה כלפי מעלה. כך, סיבה אפשרית להשוואה חברתית היא שעל ידי ההשואה אנשים לומדים לגבי יכולותיהם ובעשותם כך הם פועלים לשיפור עצמי.[2]
  • תחושה טובה – פסטינגר לא כלל מניע זה בין המניעים לדעתו להשוואה חברתית. חוקרים מאוחרים הציעו שהשוואה יכולה להיעשות על מנת להרגיש טוב יותר לגבי עצמך תוך שיפור תחושת ההערכה העצמית. הרצון לתחושה טובה יותר לגבי העצמי יכול להכתיב את כיוון ההשוואה (כלפי מעלה או כלפי מטה) וגם את השפעתה.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Leon Festinger, A Theory of Social Comparison Processes, 1954
  2. ^ 1 2 Thomas A Wills, Downward Comparison Principles in Social Psychology, Psychological Bulletin, 1981
  3. ^ A. Tesser, M. Millar, J. Moore, Some affective consequences of social comparison and reflection processes: the pain and pleasure of being close, Journal of Personality and Social Psychology 54, ינואר 1988, עמ' 49–61 doi: 10.1037//0022-3514.54.1.49
  4. ^ APA Dictionary of Psychology, social comparison theory, dictionary.apa.org (באנגלית)
  5. ^ L. Alan Sroufe, Child development: its nature and course, 3rd ed, New York: McGraw-Hill, 1996, ISBN 0-07-060570-X
  6. ^ Deborah Stipek, Susan Recchia, Susan McClintic, Michael Lewis, Self-Evaluation in Young Children, Monographs of the Society for Research in Child Development 57, 1992, עמ' i–95 doi: 10.2307/1166190
  7. ^ פרויקט המדגם - השוואה חברתית, באתר www.midgam.com
  8. ^ Daniel T. Gilbert, R. Brian Giesler, Kathryn A. Morris, When comparisons arise., Journal of Personality and Social Psychology 69, 1995, עמ' 227–236 doi: 10.1037/0022-3514.69.2.227
  9. ^ George R. Goethals, John M. Darley, Social Comparison Theory: Self-Evaluation and Group Life, New York, NY: Springer, 1987, עמ' 21–47, ISBN 978-1-4612-4634-3. (באנגלית)
  10. ^ Jerry Suls, René Martin, Ladd Wheeler, Three Kinds of Opinion Comparison: The Triadic Model, Personality and Social Psychology Review 4, 2000-08, עמ' 219–237 doi: 10.1207/S15327957PSPR0403_2
  11. ^ Shelley E. Taylor, Jonathon D. Brown, Illusion and well-being: A social psychological perspective on mental health., Psychological Bulletin 103, 1988, עמ' 193–210 doi: 10.1037/0033-2909.103.2.193
פסיכולוגיה חברתית
ענפי מחקר שכנוע • קונפורמיות • תוקפנות • משיכה בין אישית (אנ') • דעות קדומות • אלטרואיזם • השפעות הקבוצה • העדפות חברתיות • סכסוך • רגש • אמפתיה • עמדות • ייחוסים חברתיים • קוגניציה חברתית • מוטיבציה • פוביה ממגע
מושגי יסוד סכמה • היוריסטיקה • הערכה עצמית • שנאת אי-שוויון • תורת הערך • שנאת סיכון • תאוריה של תודעה • אפקט ההילה • רושם ראשוני • השערת העולם הצודק • תאוריית הצדקת המערכת • תאוריית החליפין החברתי • תאוריית השליטה החברתית • הטיה לטובת העצמי • הטיית האישוש • הטיית הצופה המשתתף • זוהר חמים (אנ') • טעות הייחוס הבסיסית • דיסוננס קוגניטיבי • נבואה המגשימה את עצמה • הערכה עצמית • אפקט הזרקור • אפקט הקונצנזוס השגוי • אפקט מעל הממוצע • צידוק יתר • התאוריה הדו גורמית של הרגש (אנ') • פיזור אחריות • בורות פלורליסטית • תאוריית התסכול-תוקפנות • חבלה עצמית • תאוריית שיפור העצמי • תאוריית ההשוואה החברתית • סמכותנות • זרימה • קיטוב קבוצתי (אנ') • קבוצת פנים וקבוצת חוץ • תאוריית התפיסה העצמית • מודל המעגל המורכב של הרגשות • חוכמת ההמונים • פסיכולוגיה של השקר • תחושת סוכנות • סטריאוטיפ • דה-אינדיבידואציה • ניהול הרושם • ניטור עצמי • משא ומתן • תאוריית הלמידה החברתית • תאוריית רמת ההבנייה (אנ')
אישים בולטים ליאון פסטינגר • דריל בם • סטנלי שכטר • ג'רום זינגר (אנ') • ליסה פלדמן בארט • פול אקמן • סולומון אש • פיליפ זימברדו • ג'יימס ראסל • שלום שוורץ • אלברט בנדורה • נירה ליברמן
תחומי מחקר קרובים פסיכולוגיה ארגונית • כלכלה התנהגותית • נוירופסיוכלוגיה חברתית • נוירוכלכלה • פסיכולוגיה פוליטית • ניהול • פסיכולוגיה צבאית