תחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש נאומבורג (באנגלית: Naumburg International Piano Competition הוא השם הכולל שניתן לכל התחרויות במימון קרן וולטר ו. נאומבורג. זו היא תחרות לפסנתרנים צעירים, בני 17 עד 32, המתקיימת בניו יורק מאז 1926. זו אחת מתחרויות המוזיקה הוותיקות ביותר בעולם, שעזרה להזניק את הקריירה של כמה מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20, בהם חורחה בולט, ויליאם קאפל, אבי סימון, תיאודור לטווין, קונסטנס קין, אדל מרכוס, קון-וו פייק, אנדרה-מישל שוב, סטיבן יו, אוואדאג'ין פראט (הזוכה האפרו-אמריקאי הראשון בתחרות זו) ועוד רבים.
הודות להיסטוריה הארוכה והעשירה שלה, נחשבת תחרות נאומבורג לאחת היוקרתיות ביותר בסוגה בעולם. הניו יורק טיימס תיאר אותה במילים אלה: "בדרכה השקטה, היא היוקרתית בכולן."[1]
תחרות הפסנתר מקדשת את האידיאלים שהציב וולטר נאומבורג, כמוה כשאר התחרויות, הפרסים לביצועי סולו ומוזיקה קאמרית, הקלטות מלחינים, ניצוח והזמנת יצירות, כולם במימון קרן נאומבורג. וולטר נאומבורג החזיק בהשקפה, שתחרויות כאלה תורמות לא רק לרווחת כוכבים חדשים, אלא גם לעידוד אמנים צעירים ומוכשרים להיעשות לכוח מניע ראשון במעלה בפיתוח הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מצוינות מוזיקלית ברחבי העולם. המשתתפים בתחרות הסולו משתנים בסבב קבוע משנה לשנה וכוללים פסנתרנים, כנרים, צ'לנים וזמרים. תחרות הפסנתר מתקיימת בשלב זה מדי חמש שנים.
הזוכה מקבל בדרך כלל פרס כספי, סבב הופעות, ניהול, חוזה הקלטות ובכורות ניו-יורקיות באולמות הקונצרטים החשובים ביותר בעיר. בשנים שעברו, קיבל עליו משרד הקרן את המשימה לנהל זוכים חדשים במשך שתי עונות או עד שסוכן מסחרי מתגייס לטפל בעסקיהם.