2018 VG18

2018 VG18
מסלולו משוערך של 2018 VG18
מסלולו משוערך של 2018 VG18
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג כוכב לכת מינורי
קטגוריה גוף טרנס-נפטוני
תאריך גילוי נצפה: 10 בנובמבר 2018
מגלה סקוט שפרד וצ'אד טרוחיו, דייוויד ת'ולן[1]
מקום גילוי טלסקופ סובארו עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 14,241,717,000 נכון ל-25.11.18[2] ק"מ
(95.2 AU)
אפואפסיד 25,237,161,000 נכון ל-25.11.18[2] ק"מ
(168.7 AU)
פריאפסיד 3,246,273,800 נכון ל-25.11.18[2] ק"מ
(21.7 AU)
ציר חצי-ראשי 82.02145660826675±0.027652 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.772
זמן הקפה 929 שנים ימים
נטיית מסלול 31.7°°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 500 ק"מ
ממדים 500 קילומטר
בהירות נראית 24.6
בהירות מוחלטת 3.94 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

2018 VG18 (שם כינוי: "הרחוק ביותר" - Farout) הוא גוף טרנס-נפטוני, המרוחק בממוצע מרחק של 95.2 יחידות אסטרונומיות. בזמן גילויו ב-2018 הוא היה במרחק של כ-120 יחידות אסטרונומיות, והוא הגוף הרחוק ביותר במערכת השמש אשר נצפה, והגוף הראשון שהתגלה מעבר למרחק של 100 יחידות אסטרונומיות (ומכאן כינויו). עם זאת הוא לא הגוף עם המסלול הכי רחוק, כיוון שחצי הציר הגדול הממוצע שלו הוא רק 95.2 יחידות אסטרונומיות.

2018 VG18 התגלה על ידי סקוט שפרד, צ'אד טרוחיו ודייוויד ת'ולן (אנ') בנובמבר 2018 במהלך החיפוש של כוכב לכת התשיעי המשוער.[3]

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018 VG18 מוערך להיות בעל קוטר של 500 ק"מ. מגודלו ייתכן שיהיה מוגדר ככוכב לכת ננסי.[3] מהאור הנראה המוחזר הוא נראה בצבע ורדרד, דבר שמצביע על ריכוז גבוה של (Tholin) על משטח קרח.[4]

שם והגדרה רשמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב אי ודאות במסלול (Uncertainty parameter) הגוף טרם קיבל אישור רשמי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. נכון לדצמבר 2018 הוא קיבל שם זמני על ידי המרכז לכוכבי לכת מינוריים (ה־MPC) שהעניק לו את ההגדרה 2018 VG18.[1]

גילוי ומסלול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרונומים גילו את הגוף במהלך החיפושים אחר עדויות לכוכב לכת תשיעי.[5] נצפה לראשונה בנובמבר 2018 על ידי טלסקופ סובארו (Subaru Telescope), ואושר לאחר מכן באמצעות תצפיות שערך טלסקופ מגלן הענק בצ'ילה[6][7] הגילוי נעשה בשיתוף פעולה של אוניברסיטאות בארצות הברית, טלסקופים בהוואי וצ'ילה המתופעלים ביפן.[3]

בזמן גילויו, 2018 VG18 היה במרחק של 120 יחידות אסטרונומיות, יותר מפי שלושה מהמרחק הממוצע של פלוטו מהשמש, וכפול מהמרחק הממוצע של אריס[8] עם זאת, חצי הציר הגדול שלו משוערך ב-92.5 יחידות אסטרונומיות. נראה כי המסלול אינו מושפע ממסלולם של נפטון ואורנוס, ומכאן שהאליפטיות נובעת מכוכב הלכת התשיעי המשוער.[4] אי הוודאות המסלולית שלו עולה על 100% ובשל תנועתו האיטית, והעובדה שלוקח לו קרוב ל-1000 שנים להקיף את השמש, ידרשו מספר שנים של תצפיות כדי לקבע את מסלולו.[2][9]

  • מסלול1
    מסלול1
  • Compared to Eris and other TNOs. (from above the ecliptic)
    Compared to Eris and other TNOs. (from above the ecliptic)
  • Retrograde motion in the sky through Taurus
    Retrograde motion in the sky through Taurus

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 2018 VG18 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Williams, G. V. (17 בדצמבר 2018). "MPEC 2018-Y14 : 2018 VG18". Minor Planet Center. נבדק ב-2018-12-17. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 "(2018 VG18)". JPL Small-Body Database Browser. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 "Discovered: The Most-Distant Solar System Object Ever Observed". Carnegie Science. נבדק ב-17 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Strickland, Ashley (17 בדצמבר 2018). "'Farout,' the most-distant solar system object discovered". CNN.com. נבדק ב-17 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Discovered: The Most-Distant Solar System Object Ever Observed, באתר "Carnegie Science", 17 בדצמבר 2018 (באנגלית)
  6. ^ Sarah Lewin, 'Farout!' Newfound Object Is the Farthest Solar System Body Ever Spotted, in "space.com" website, December 17, 2018 (באנגלית)
  7. ^ סקוט שפרד. "DISCOVERY OF THE MOST DISTANT SOLAR SYSTEM OBJECT EVER OBSERVED". נבדק ב-20 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Chang, Kenneth (17 בדצמבר 2018). "It's the Solar System's Most Distant Object. Astronomers Named It Farout. - Orbiting 11 billion miles from the sun, this tiny world offers additional clues in the search for the proposed Planet Nine". הניו יורק טיימס. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "'Farout!' Newfound Object Is the Farthest Solar System Body Ever Spotted". space.com (באנגלית). נבדק ב-2018-12-18.


מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץקטגוריה:ירחי מאדיםמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקירחי צדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסקטגוריה:ירחי אורנוסירחי נפטוןנפטוןקטגוריה:ירחי פלוטופלוטוקטגוריה:ירחי האומיההאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורט
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמש • כוכב חמה • נוגה • כדור הארץ • מאדים • קרס • צדק • שבתאי • אורנוס • נפטון • אורקוס • פלוטו • האומיה • קווה-וואר • מאקה-מאקה • אריס • גונגגונג • סדנה

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, ואנת' (אנ'), וייווט (אנ'), MK 2, דיסנומיה, שיאנגליו (אנ'))

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי (טבעות ריאה (משוער)), טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעת האומיה, טבעות קווה-וואר)

כוכב לכת • כוכב לכת ננסי • גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואיד • כוכבי לכת מינוריים (אסטרואיד • קנטאור • גופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים • ענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל