4Q41 (נקראת גם 4QDeutn ומכונה גם "מגילת כל הנשמות" (All Souls Deuteronomy)) היא מגילה המכילה קטע מספר דברים שנמצאה בין מגילות קומראן סמוך לים המלח.
המגילה היא אחת מכ-600 מגילות שנמצאו על ידי בדואים במערה מס' 4 בשנת 1952 במצוק החוואר מול קומראן. במערה נמצאו 14 קטעים מספר דברים (מסומנים באותיות a עד n) וקטע זה הוא הגדול מביניהם. לצורך מימון הרכישה של המגילות מידי הבדואים נתרמו כספים ממוסדות אקדמאים ודתיים מרחבי העולם. הכסף לרכישת מגילה זו נתרם על ידי כנסיית כל הנשמות (אנ') במנהטן, ומכאן כינויה כ"כמגילת כל הנשמות". תוכן המגילה פורסם לראשונה על ידי פרנק מור קרוס מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1969. הפרסום הרשמי נעשה בכרך 14 של תגליות במדבר יהודה על ידי סידני ווייט קרופורד (אנ') בשנת 1995. הקטע מתוארך לתקופה ההרודיאנית המוקדמת בשנים 30 עד 1 לפני הספירה.
המגילה מכילה 4 טורים שלמים ושני טורים חלקיים של פסוקים מספר דברים. התוכן הוא מפרק ח' פסוקים ה' עד י', ופרק ה' מפסוק א' עד פרק ו' פסוק א'. הקטע מאופיין בשינויים דקדוקיים רבים שנמצאו ברוב הקטעים המקראיים במגילות קומראן (כמו "לוא" במקום "לא", "כול" במקום "כל") ובשינויים יותר משמעותיים. הקטע עורר עניין רב במחקר כי הוא כולל את עשרת הדיברות של ספר דברים במלואו. במחקר נעשו השוואות בין נוסח הקטע מקומראן לנוסח המסורה, הנוסח השומרוני ופפירוס נאש.
כאמור בנוסח עשרת הדיברות שבמגילה ישנם שינויים רבים הנובעים מהדקדוק המיוחד של מגילות קומראן המקראיות. מעבר לכך הנוסח דומה לנוסח המסורה למעט שינוי בולט בדיבר של יום השבת. בין הדיבר של יום השבת שבספר שמות לבין הדיבר בספר דברים יש שינוי בפסוק הנותן טעם לשמירת השבת. בספר שמות הטעם הוא טעם אוניברסלי -"כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שמות, כ', י), ובספר דברים הטעם הוא "לאומי" - "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה', טו). המגילה כותבת את הטעם הלאומי כמו בספר דברים בנוסח המסורה ומייד אחריו מוסיפה את הטעם האוניברסלי כמו בספר שמות.
| ספר שמות פרק כ' |
ספר דברים פרק ה' |
4Q41
|
|
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:
(ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ:
(ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
(י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:
(יא) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
(יב) לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר:
(יג) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:
|
(יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ:
(יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ:
(יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:
(טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
(טז) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
(יז) לֹא תִרְצַח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא:
(יח) וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:
|
שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך
ששת ימים תעבוד ועשית את כול מלאכתך
וביום השביעי שבת ליהוה אלהיך לוא תעשה בו כל מלאכה אתה בנך בתך עבדך ואמתך שורך וחמורך ובהמתך גריך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך
וזכרתה כי עבד היית בארץ מצרים ויציאך יהוה אלוהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה על כן צוך יהוה אלוהיך לעשות את יום השבת
לקדשו
כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים וכול אשר בם וינוח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת לקדשו
|
- Sidnie Ann White, The All Souls Deutoromony and the Decalogue, JBL, 1990
- E. Ulrich, F. M. Cross, et al., Qumran Cave 4.IX: Deuteronomy, Joshua, Judges, Kings ( DJD XIV ; Oxford: Clarendon, 1995; reprinted 1999)