מידע כללי | |
---|---|
סוג | תותח מתנייע, הוביצר |
מדינה מייצרת | ישראל |
יצרן |
סולתם מערכות אלביט מערכות |
שנת ייצור | 2001 |
תקופת השימוש | 2001–הווה (כ־23 שנים) |
דגם קודם | M-71, ATHOS |
דגם עוקב | SIGMA 155 |
מידע טכני | |
אורך | 9,500 מ"מ |
רוחב | 2,650 מ"מ |
גובה | 3,240 מ"מ |
משקל | 22 טונה |
מהירות | מהירות מקסימלית של המשאית: 90 קמ"ש |
מרכב | משאית 6x6 בעלת עבירות גבוהה |
צוות | 4 |
מערכות נשק | |
קליבר | 155 מ"מ |
אורך קנה | 52 קליברים |
קצב אש |
3 פגזים ב-15 שניות 4–9 פגזים בדקה |
טווח מקסימלי | 40 ק"מ |
ATMOS (ראשי תיבות: Autonomous Truck Mounted howitzer System) היא מערכת ארטילריה מודרנית ישראלית שפותחה על ידי סולתם מערכות ומיוצרת בימינו על ידי אלביט מערכות. המערכת מורכבת מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ (קליבר נאט"ו הסטנדרטי) הנישא על משאית 6x6 בעלת עבירות גבוהה. מערכת זו תוכננה כדי לענות על דרישות הצבא המודרני במאה העשרים ואחת: קצב אש גבוה, מערכת טעינה אוטומטית, טווח מקסימלי גדול, מגוון מערכות המאפשרות להשיג דיוק גבוה במגוון תנאים, ויכולות פריסה מהירה.
התותח הוצג לראשונה בשנת 1999, וגרסה נוספת שלו הוצגה בשנת 2001 על ידי סולתם מערכות. הוא פותח בשל ההתחדשות של צבאות ברחבי העולם ולאור ההתיישנות של תותחי ה-M-109 הנפוצים. התותח פותח על בסיס תותח M-71, ותוכנן להיות בעל ניידות גבוהה ועלות ראשונית וגם תפעולית נמוכה. התותח נועד בעיקר לייצוא אך גם לשימוש בצה"ל.
עד סוף שנת 2001 סיימה סולתם ניסויים נרחבים בתותח, במהלכם ירה התותח למעלה מ-1,000 פגזים. החל משנת 2003 התותח החל להתמודד במכרזים ברחבי העולם, והוצע לצבאות שמשתמשים ב-M-71 הנגרר. צה"ל בדק את התותח, אך לבסוף הוחלט לשדרג את תותחי ה-M-109 בגרסת "דורס". עם זאת, בשל הרצון של צה"ל לחדש את המערך הקני של חיל התותחנים הציגה סולתם גרסה מתקדמת יותר של התותח.
הוצגה גם גרסה שהייתה מיועדת לצבא רומניה, ונבנו שלושה אבות טיפוס מסוג זה, אך הוחלט לא להצטייד בתותח.
ב-2017 החליט משרד הביטחון להצטייד בגרסה מתקדמת של ה-ATMOS, שכעת מיוצר על ידי אלביט מערכות, כתותח העתיד של צה"ל.[1] ב-2021 הוחלט כי התומ"ת, מדגם SIGMA 155 המשופר, ייכנס לשירות ב-2024 וייקרא בצה"ל "רועם".
ATMOS הוא למעשה תותח הוביצר מודולרי, שמורכב על משאית בעלת הנעה של 6x6, בעלת עבירות גבוהה, שאמורה לנסוע במהירות של 90 קמ"ש בכביש. על המשאית מתקינים את כל הדרוש לתותח, כולל מערכת בקרת אש ומערכת ליצירת חשמל הדרושה להפעלת כל מערכות העזר. הרכבת התותח על המשאית מספקת מגוון יתרונות: תחזוקה זולה יותר, מהירות גבוהה בכביש, חיסכון לוגיסטי במובילים כבדים, וגמישות מבצעית המאפשרת להעביר את התותח בקלות בין גזרות.[2]
בעוד שמרכב משאית מספק יתרונות רבים, הוא טומן בחובו חסרונות לא מעטים, על פני מרכב זחלים ממוגן וכבד יותר: תותח הנע על זחלים, כמו ה-M-109 הוא כלי שאמור ללוות "שכם אל שכם" את האוגדות המתמרנות בעומק השטח, להתמקם בעמדת ירי ללא תלות בתוואי השטח, להגיע עד לקו ראשון, ובמידת הצורך יש לו אפשרות לירות בכינון ישיר. הוא גם תוכנן לעמוד במתקפה של אש נגד סוללות. מרכב משאית לוקה בחסרונות אלו, שהם צרכים של מלחמה כנגד צבאות סדירים, המאפשרת יכולת תנועה לעומק שטח עוין.
מרכב משאית יכול לירות רק מתוך שטח ידידותי ומוגן, ואינו יכול לנוע באופן צמוד עם כוחות השריון והחי"ר הממוכן, בעומק שטח עוין. כדי להתגבר על חסרונות אלה, הועלו הצעות להרכיב את התותח על מרכב זחלים ממוגן, כמו מרכב בראדלי, שעליו הורכבה לדוגמה מערכת MLRS. אפשרות נוספת שהועלתה היא לשלב בין השניים, כלומר חלק מהחטיבות ישתמשו במרכב זחלים, כמו של הבראדלי, וחלק ישתמשו במרכב אופני - של משאית 6x6 בעלת עבירות גבוהה.
ATMOS תוכנן להיות מערכת עצמאית בשטח, ללא תלות בכוחות אחרים. בהתאם לכך, למערכת יש מחשב טקטי, מערכת ניווט אינרציאלית (INS), כמו גם מערכת ניווט לוויינית (GPS) המורכבת בכל תותח בנפרד, מה שמאפשר לו יכולות ניוד ואש עצמאיות, ללא תלות בקרון הבקרה. למערכת יש גם מערכת ראייה ליום ולילה, לאיתור מטרות באופן עצמאי ואף מכ"ם לבדיקת מהירות הלוע של התותח. המערכות המתקדמות האלו נותנת יכולות רבות לתותח, לדוגמה, המערכות מאפשרות לחשב את הסטייה של הפגז הראשון שנורה, ולשפר את הדיוק מיד לאחר הירי.