BGUSAT
 | |
| איור הלווין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ארגון | אוניברסיטת בן-גוריון |
| מפעיל | אוניברסיטת בן-גוריון |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל ואוניברסיטת בן-גוריון |
| תאריך שיגור | 15 בפברואר 2017 |
| משגר | PSLV |
| https://wwwee.ee.bgu.ac.il/~bgusat/menu_bar.htm | |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין אוניברסיטאי |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | LEO |
| נטייה | מסלול מסונכרן־שמש |
| גרם שמיים | כדור הארץ |
| משך המשימה הכולל |
15 בפברואר 2017 – הווה (7 שנים)  |
| מידע טכני | |
| אורך | 10 |
| רוחב | 10 |
| גובה | 30 |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 41999 |
| מאגר המידע הלאומי | 2017-008BD |
BGUSAT (מוכר בעבר גם כ־Negevsat[1]) הוא לוויין זעיר מסוג קיובסאט הנבנה באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית לישראל. הלוויין שוגר ב־15 בפברואר 2017.
משימת הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין הוא פרויקט לוויין סטודנטים בעל מבנה של לוויין זעיר, שתוכנן באוניברסיטת בן-גוריון. הפרויקט נועד לתת לסטודנטים יכולת וניסיון בפיתוח ושילוב לוויין זעיר.[2] מצלמת הלוויין נועדה לחקור תופעות מזג אוויר בתחום התת אדום ולעקוב אחר בוהק שמיים וגזים באטמוספירה כדוגמת פחמן דו־חמצני.[3]
מבנה הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוויין הוא לוויין זעיר מסוג קיובסאט בגודל של 10x10x30 ס"מ ושוקל פחות מ־5 קילוגרם.[3]
תחנת הקרקע נמצאת באוניברסיטת בן-גוריון ומתופעלת על ידי הסטודנטים והחוקרים.
מטע"ד הלוויין הוא מצלמה הפעילה בתחום אורכי הגל 1,550-1,700 ננומטר (תת אדום קרוב (NIR)).[4]
מעבד הנתונים של הלוויין הוא GR712RC תוצרת החברות רמון צ'יפס מישראל ו־Cobham Gaisle מאירופה.
מהלך הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרויקט התחיל עוד בשנת 2008 כפרויקט סטודנטים. בתחילה נקרא הפרויקט NEGEVSAT[1] והתכנון היה ללוויין בגודל של 10x10x10 ס"מ. שלב ה־CDR של הפרויקט סטודנטים נעשה בדצמבר 2008 .[5] הפרויקט מתוכנן בשיתוף פעולה של הפקולטה למדעי ההנדסה והמחלקה לגאוגרפיה. הסטודנטים עבדו על מערכות בקרת ההכוון, החשמל, טלמטריה ותחנת הקרקע ואינטגרציה.[2] עם זאת, הפרויקט הופסק לאור חוסר מימון.
בסביבות 2013, הפרויקט הותחל שוב, ושונה שם הלוויין ל־BGUSAT (מורכב מראשי תיבות של "אוניברסיטת בן-גוריון" באנגלית),[6] והוחלט להשתמש במבנה לוויין זעיר בגודל של 10x10x30 המפותח בתעשייה האווירית. תרומה של בני זוג מקונטיקט הביאה לפיתוח המטעד הלוויין שהוא מצלמה חללית, פיתוח תחנת הקרקע ואף תשתית לפיקולוויין נוסף בעל מטעד GPS ורכיב תקשורת חדש.[7]
בלוויין משולב מחשב ייעודי ללוויינים זעירים המפותח במפעל חלל, והמצלמה המפותחת במפעל חלל בשיתוף חברת מיקרוג'יק.[3] כמו כן הוקצה סכום של מיליון ש"ח על ידי סוכנות החלל הישראלית למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין.[3][4]
הלוויין שוגר ממשגר PSLV ב־15 בפברואר 2017.[8] השיגור היה שיגור שכלל מספר שיא של 104 לוויינים מאותו משגר, מתוכם 88 לוויינים זעירים ממערך הלוויינים של חברת Planet Labs, וגם הנאנולוויין הישראלי DIDO של חברת ספייס פארמה.[9]
טלאי משימת הלוויין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלאי משימה של הלוויין נוצר על ידי טל ענבר ויגאל גבאי. התג מעוצב כמו ראשו של בן-גוריון וסביבו מסגרת כתומה המייצגת את אדמת הנגב. הלוויין צופה אל כדור הארץ ומדינת ישראל. הזוהר הכחלחל מייצג את נושאי המחקר האטמוספירי של הלוויין. קבוצת הכוכבים יונה מיוצגת בתג כסמל השלום ומטרותיו האזרחיות של הלוויין. קבוצת כוכבים זו נראית בשמי ישראל בחודש פברואר, זמן שיגור הלוויין. כמו כן משולב בסמל דגל ישראל, סמל האוניברסיטה, סמל התעשייה האווירית וסמל סוכנות החלל הישראלית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מלגה שקשורה ל־NEGEVSAT באוניברסיטת בן-גוריון
- ^ 1 2 אתר BGUSAT באוניברסיטת בן-גוריון
- ^ 1 2 3 4 ננו־לוויין המחקר הישראלי BGUSAT ישוגר בהמשך השנה אתר סוכנות החלל הישראלית, 19 בינואר 2017
- ^ 1 2 קול קורא להגשת הצעות לבדיקת היתכנות לביצוע מחקר מדעי באמצעות ננו־לוויין BGUSAT שמתוכנן להיות משוגר לחלל לקראת סוף שנת 2016 משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, נובמבר 2016
- ^ דוח ה־CDR של פרויקט הסטודנטים BGUSAT מתאריך 28.12.2008, אתר אוניברסיטת בן-גוריון
- ^
עודד אברהם, איך הפכו לווייני הקוביה הזעירים ללהיט ישראלי, באתר הארץ, 8 במרץ 2014
- ^ New Satellite Will Be Israel’s ‘Eye’ In The Sky אודות תרומת בני הזוג ג'וויט מתאריך 9 בספטמבר 2013
- ^ אבי בליזובסקי, הלוויין BGU SAT של אוני' בן גוריון ולווין הניסויים הרפואיים של חברת ספייס פארמה ישוגרו מהודו בחודשים הקרובים, באתר "הידען", 13 בדצמבר 2016
- ^ בשיגור ISRO בשבוע הבא ישוגרו 104 לוויינים מתוכם 88 יהיו מארצות הברית אתר The Hindu מתאריך 6 בפברואר 2017
 לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2* | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||