BMC Software

BMC Software
נתונים כלליים
מייסדים ג'ון מורס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1980–הווה (כ־44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה יוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית התוכנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תוכנה, BMC Remedy Action Request System, Control-M Workload Automation, Remedy Corp עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.bmc.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משרדי חברת BMC ברחוב הברזל בתל אביב
הסמליל הקודם של החברה

BMC Software, Inc היא חברת תוכנה המספקת פתרונות בתחומים הכוללים מחשוב ענן, ניהול שירותי מערכות מידע, ניהול מערכות מחשוב, אוטומציה, ומיינפריים. BMC היא חברה רב לאומית פרטית הפועלת בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה, אירופה ואסיה. המטה הבינלאומי של החברה ממוקם ביוסטון, טקסס, ארצות הברית.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1980 ביוסטון, טקסס, על ידי סקוט בולטה, ג'ון ג'יי מורס ודן קלואר, שראשי התיבות של שמות המשפחה שלהם אומצו כשם החברה BMC. מורס שימש כמנכ"ל הראשון של החברה. השלושה עבדו קודם יחד במחלקת המחשוב של תאגיד הנפט רויאל דאטש של. בתחילת דרכה החברה פיתחה בעיקר תוכנות למחשבי מיינפריים של IBM, מערכת המחשב המובילה באותה תקופה. מאמצע שנות ה-90 הרחיבה החברה את סל המוצרים שלה לפתרונות תוכנה לניטור, ניהול ואוטומציה של מערכות מבוזרות ומיינפריים. בשנת 1984 פתחה לראשונה משרד מחוץ לארצות הברית, בפרנקפורט, גרמניה.

ביולי 1988, התאגדה מחדש במדינת דלאוור והפכה לחברה ציבורית לאחר הנפקה ראשונה לציבור של מניות באוגוסט 1988. מניית BMC נסחרה במקור בנאסד"ק תחת הסמל BMCS ובבורסה לניירות ערך בניו יורק עם הסמל BMC.

בשנת 1994, ביצעה את הרכישה הראשונה שלה, חברת תוכנה אוסטרלית בשם Patrol Software. מאז רכשה עוד עשרות חברות ברחבי העולם. בשנת 1999 ביצעה שלוש רכישות גדולות, כולל חברת "המימד החדש" מישראל. ובסוף אותה שנה הגיעו מכירות החברה ל-1.3 מיארד דולר, היא העסיקה 6,000 עובדים ב-26 מדינות ודורגה כחברת התוכנה החמישית בגודלה בעולם[1].

במאי 2013, חתמה BMC על הסכם לרכישתה על ידי קבוצת קרנות במטרה ליהפך לחברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה, תמורת 6.9 מיליארד דולר במזומן[2]. ביוני 2018 נרכשה שוב, על ידי קרן השקעות הפרטית KKR[3].

BMC ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות החברה בישראל החלה בשנת 1999 כאשר BMC רכשה את חברת "המימד החדיש" (New Dimension Software) הישראלית תמורת כ-650 מיליון דולר במזומן, שהייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר בישראל עד אז[4].

חברת "המימד החדש" הוקמה בשנת 1983 בשם "המימד הרביעי" על ידי דליה פרשקר, רני ענב ויוסי הולנדר[5]. כחיילת פרשקר השתתפה בקורס תכנות הראשון של יחידת ממר"ם, והוצבה כאחת מראשוני החיילים ביחידה 180 של חיל האוויר. לאחר השירות הצבאי עבדה בחברת IBM ובהמשך גרה בארצות הברית מספר שנים. בסוף שנות ה-70 הקימה חברת תוכנה שעסקה בתכנון מסדי נתונים. החברה שכרה משרדים באותו בניין בתל אביב בו הולנדר וענב, שגם היו בעלי חברת תוכנה, שכרו משרדים. השלושה החליטו לשתף פעולה והקימו את חברת "המימד הרביעי" שפיתחה תוכנות לניהול מערכות מידע והפקת מסמכים, בין היתר על ידי אוטומציה של תזמון (Scheduling) - שיטה שלפיה המשתמש מקצה כוח עיבוד למשימות שמתבצעות ברקע, כמו גיבוי, חילוץ ועיבוד נתונים. שמו של מוצר הדגל של החברה היה Control M (והוא ממשיך להיות משווק על ידי חברת BMC)[6]. החברה לא גייסה הון ממשקיעים חיצוניים ובשנת 1989 נאלצו השלושה למשכן את בתיהם כדי לממן את רכישת זכויות ההפצה של המוצרים של החברה בחזרה מהמפיץ בארצות הברית, לאחר שלא עמד ביעדי המכירות[7].

בשנת 1992, הונפקו לראשונה מניות החברה בבורסת הנאסד"ק בניו-יורק, לפי שווי שוק של 120 מיליון דולר[7]. בשנת 1994 פרץ סכסוך בין השותפים ובעקבותיו החליטו למנות את דן ברנע, כמנכ"ל, ואיציק ציון, לסמנכ"ל הכספים של החברה[7]. אחר כך גם תבע הולנדר את פרשקר וענב בטענה שהם פועלים לדילול אחזקותיו בחברה[8]. שותף נוסף של ענב, מיכאל גוטר, שמכר את חלקו בחברה גם תבע לקבל חלק מהמניות אך הפסיד בתביעה[9].

לאחר הרכישה המשיכה החברה לפעול כיחידה עצמאית בתוך חברת BMC[10]. החברה הגדילה את מרכז הפיתוח שלה בתל אביב למאות עובדים ושכרה בניין משרדים חדש ברמת החייל[11]. דן ברנע המשיך לנהל את הפעילות ובהמשך מונה למנהל הטכנולוגי הראשי של כל פעילות BMC[12].

בשנת 2000 רכשה חברה נוספת בישראל, אופטיסיסטם (OptiSystem), תמורת כ-70 מיליון דולר ומינתה את חברת ניו אפליקום (חברת בת של מטריקס) כמשווקת בישראל[13].

בסוף שנת 2002 הקימה החברה מרכז פיתוח נוסף בתל חי, לאחר שקיבלה הטבות מס ומענקים ממשרד המסחר והתעשייה[14].

בשנת 2006 רכשה את חברת איידנטיפיי (Identify Software) הישראלית תמורת כ-150 מיליון דולר במזומן[15].

נכון לשנת 2020 BMC ישראל מעסיקה 500 עובדים[16].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BMC Software בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גילעד נס, ‏BMC : כל מה שרציתם לדעת, באתר גלובס, 7 במרץ 2002
  2. ^ יוסי הטוני, ‏עסקת הענק נסגרה: BMC תימכר לקרנות הון פרטיות תמורת 6.9 מיליארד דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 6 במאי 2013
  3. ^ יוסי הטוני, ‏BMC נרכשה, שוב, על ידי קרן השקעות פרטית , באתר "אנשים ומחשבים", 4 ביוני 2018
  4. ^ עדי מנדלסון, ‏BMC משלמת 650 מיליון דולר במזומן תמורת המימד החדיש, באתר גלובס, 9 במרץ 1999
  5. ^ המימד הרביעי הרוויחה ברבעון הראשון של 93, חדשות, 14 במאי 1993
  6. ^ Control-M של BMC – הפתרון המוביל בשוק האשראי והבנקים בישראל, באתר "אנשים ומחשבים", 16 באפריל 2019
  7. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד עירד עצמון שמאייר, האישה עם האקזיט שאף ישראלית לא הצליחה לשחזר, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2019
  8. ^ יצחק דנון, ‏מייסד המימד הרביעי טוען כי שותפיו פועלים לדילול אחזקותיו בחברה, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
  9. ^ עוה"ד "במימד הרביעי", באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
    הדס מגן, ‏ביהמ"ש דחה תביעתו של מיכאל גוטר לקבל ממניות "המימד הרביעי", באתר גלובס, 17 באוגוסט 1997
  10. ^ הדס גייפמן, ‏נשיא BMC: "בתוך שנתיים נכפיל את מספר עובדי המימד החדיש", באתר גלובס, 14 במרץ 1999
  11. ^ אלעזר לוין, ‏"המימד החדיש" - במשא ומתן לשכירת כ-12 אלף מ"ר בת"א, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
  12. ^ יובל דרור, "מי שחשב שמכירת המימד החדיש היתה טעות, חושב היום אחרת", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002
  13. ^ צביקה פז, ‏ניו אפליקום נציגת BMC בישראל, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2000
  14. ^ ספיר פרץ, ‏התמ"ס פועל להרחבת מפעל התוכנה BMC ישראל בתל חי, באתר גלובס, 25 בפברואר 2003
  15. ^ בתיה פלדמן, ‏אחרי משא ומתן של שנה וחצי: BMC תרכוש את איידנטיפיי הישראלית תמורת 150 מ' ד' במזומן, באתר גלובס, 27 במרץ 2006
  16. ^ BMC מרחיבה פעילות בישראל ופותחת עשור חדש בעוצמה, באתר "אנשים ומחשבים", 5 בפברואר 2020