Black Is Black

"Black Is Black"
סינגל בביצוע לוס בראבוס
מתוך האלבום Black Is Black
יצא לאור 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת ביט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה Ivor Raymonde עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Black Is Black" (בעברית: "שחור הוא שחור") הוא שיר של להקת הרוק הספרדית לוס בראבוס, שיצא ב-1966 כסינגל הבכורה של הלהקה בחברת התקליטים דקה. את השיר הפיק איבור ריימונד, והוא הגיע למקום השני במצעד בממלכה המאוחדת,[1] למקום הרביעי בארצות הברית,[2] ולמקום הראשון בקנדה.[3] עם הצלחת השיר הייתה לוס בראבוס להקת הרוק הספרדית הראשונה שהיה לה להיט בינלאומי.[4] ב-1986 יצא רמיקס דאנס של השיר.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה מחברי הלהקה לוס בראבוס – הבסיסט מיגל ויסנס דנוס, הגיטריסט טוני מרטינז, האורגניסט מנואל פרננדז, והמתופף פבלו סנלהי – עבדו יחד קודם לכן בלהקה לוס סונורס.[5] יחד עם הזמר יליד גרמניה מייקל קוגל, יצאה הלהקה לשוק האירופאי עם מוזיקת פופ באנגלית. אחרי שחתמו עם הסניף הספרדי של חברת התקליטים דקה, יצאו לאנגליה כדי לעבוד עם איבור ריימונד, מפיק, מעבד, מנצח ומלחין בריטי, שהיה מעורב בהפקת להיטים בבריטניה לזמרים כמו מרטי ויילד, בילי פיורי ודייב ברי. "Black Is Black" יצא ב-1966 כסינגל הראשון של הלהקה בחברת דקה.

קבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולו של הסולן מייק קוגל נשמע דומה לקולו של הזמר ג'ין פיטני, והמאזינים חשבו ש-"Black Is Black" הוא סינגל של פיטני.[6][6] באוגוסט 1966 נכנס השיר למקום המאה במצעד האמריקני בילבורד הוט 100.[7] באוקטובר הגיע השיר למקום הרביעי,[8] ושהה במצעד במשך 12 שבועות. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הקנדי, והגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי. בספרד נמכרו שני מיליון עותקים של התקליט.[9]

הגרסה של ג'וני האלידיי (בצרפתית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה צרפתית של השיר בשם "Noir c'est noir" הוקלטה על ידי הזמר ג'וני האלידיי, ושהתה במקום הראשון של מצעד הסינגלים הצרפתי במשך שבעה שבועות בשנת 1966.[10] גרסת כיסוי של השיר בוצעה על ידי הזמרת הקנדית רנה מרטל.[11] השלישייה הצרפתית לה בל אפוק ביצעה גרסת כיסוי של השיר שיצא כסינגל ב-1976,[12] והגיע למקום שני בממלכה המאוחדת,[13] ולראש המצעד באוסטרליה באוקטובר 1976. הזמר האוסטרלי-אמריקאי ריק ספרינגפילד הקליט גרסה של השיר באלבומו "Success Hasn't Spoiled Me Yet" משנת 1982.[14] השיר הוקלט ב-1976 בצרפת על ידי סרון (Cerrone) והופיע כבי-סייד של להיט הדיסקו "Love in C Minor".[15]

גרסאות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967, בעקבות הצלחת הגרסה של ג'וני האלידיי, הקליט הזמר הברזילאי ג'רי אדריאני את השיר עם מילים בפורטוגזית בשם "Quem Não Quer". עוד ב-1967 ביצעה להקת הרוק הסרבית "סילואט" גרסת כיסוי של השיר בסרבית. ב-1969 הוציאה להקה פרואנית לוס דולטונס גרסה בספרדית. שלישיית הנשים הצרפתית בל אופק הוציאה רימייק דיסקו של השיר בשנת 1977. ב-1986 יצא רמיקס דאנס של השיר המקורי בביצוע לוס בראבוס.

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה מקורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (1966)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 3
ארצות הברית בילבורד הוט 100 4
קאש בוקס טופ 100 3
גרמניה המערבית GfK – טופ 100 4
דרום אפריקה אנטרטיינמנט מוניטורינג אפריקה 2
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים -
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים 3
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 2
פלנדריה אולטראטופ 50 4
קנדה קנדה הוט 100 -
מצעד הסינגלים של RPM 1
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (1966)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד הוט 100 86
קאש בוקס טופ 100 32
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 27

גרסת לה בל אפוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (1977–1978)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 3
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי -
קנט מיוזיק רפורט 1
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 3
ארצות הברית בילבורד הוט 100 -
מצעד 40 שירי הדיסקו הלאומיים של בילבורד 21
גרמניה המערבית GfK – טופ 100 2
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים -
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים 7
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 2
נורווגיה VG-lista 7
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 26
ספרד PROMUSICAE 6
פלנדריה אולטראטופ 50 4
צרפת SNEP 24
שווייץ המצעד השווייצרי 6
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (1978)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי -
קנט מיוזיק רפורט 5

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 329. ISBN 1-904994-10-5.
  2. ^ Whitburn, Joel (2007). Joel Whitburn's Billboard Top Pop Singles 1955-2006 (11th ed.). Menomonee Falls, Wisc.: Record Research. p. 69. ISBN 978-0-89820-172-7.
  3. ^ "RPM 100". RPM. RPM Music Publications Ltd. 6 (7). 1966-10-10. נבדק ב-2009-10-05.
  4. ^ George-Warren, Holly; Romanowski, Patricia; Pareles, Jon (2001). The Rolling Stone Encyclopedia of Rock & Roll (3rd ed.). New York: Fireside Books (Simon & Schuster). p. 579. ISBN 0-7432-0120-5.
  5. ^ Thomas, Bryan. "Black Is Black - Overview". Allmusic (Rovi Corporation). נבדק ב-2009-10-06.
  6. ^ 1 2 "Los Bravos - Biography". Allmusic (Rovi Corporation). נבדק ב-2009-10-05.
  7. ^ "Billboard Hot 100". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. 78 (33): 22. 1966-08-13. נבדק ב-2009-10-06.
  8. ^ "Billboard Hot 100". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. 78 (40): 18. 1966-10-01. נבדק ב-2009-10-06.
  9. ^ "U.S.' Spanish Chart Inroads, Fall of Cover Cited by Milhaud". Billboard. Nielsen Business Media, Inc. 80 (42): 75. 1968-10-19. נבדק ב-2009-10-05.
  10. ^ "Toutes les Chansons N° 1 des Années 60". Infodisc. נבדק ב-2009-10-06.
  11. ^ Renée Martel - Noir c'est noir (Black Is Black) at YouTube
  12. ^ "La Belle Epoque – Black Is Black / Hey Miss Broadway at Discogs". Discogs. נבדק ב-2012-04-23.
  13. ^ "The Official Charts Company - La Belle Epoque - 'Black Is Black'". Official Charts Company. נבדק ב-2009-10-05.
  14. ^ "Success Hasn't Spoiled Me Yet - Overview". Allmusic (Rovi Corporation). נבדק ב-2009-10-05.
  15. ^ "Cerrone – Love In C Minor at Discogs". Discogs. נבדק ב-2012-04-23.