Bright-line rule (מילולית: "כלל קו בהיר") הוא כלל או תקן מוגדרים בבירור, המורכב מגורמים אובייקטיביים, אשר מותיר מעט או לא מקום לפרשנות משתנה. המטרה של Bright-line rule היא לייצר תוצאות צפויות ועקביות ביישום שלו. המונח "Bright-line" ("קו בהיר") במובן זה מופיע בדרך כלל בהקשר משפטי.
כללים אלה הם בדרך כלל סטנדרטים שנקבעו על ידי בתי משפט בתקדים משפטיים או על ידי בתי מחוקקים בהוראות חוק. בית המשפט העליון של ארצות הברית מעמת לעיתים קרובות את כללים שהם Bright-line עם ההפך שלהם: כללים הנתונים למבחני איזון (או "בדיקות קו עדין"), כאשר התוצאה תלויה בשקלול של מספר גורמים - מה שעלול להוביל ליישום לא עקבי של החוק או להפחית את האובייקטיביות.
בארצות הברית, יש ויכוח משפטי בין מלומדים בין הגישה המבכרת חוקים של Bright-line לבין זו המבכרת את מבחני האיזון. בעוד כמה חוקרי משפט, כמו שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית לשעבר אנטונין סקאליה, הביעו העדפה חזקה לכללים הבהירים והודאות שהם משיאים, אחרים טוענים לעיתים קרובות שכללים אלה הם פשטניים מדי וכרוכים במחירים קשים בהיבטים של צדק ותוצאות קשות. שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, סטיבן ברייר, ציין כי קיימות נסיבות שבהן יישום כללי Bright-line יהיה בלתי הולם, וקבע כי "אף מערכת חוקית אחת לא תוכל לתפוס את המורכבות המשתנה תדיר של חיי אדם".[1]
בעניין מירנדה נגד אריזונה (1966), נקבעה הלכה שניתנת להגדרה ככלל שהוא Bright-line. דעת הרוב באותו מקרה חייבה את גורמי אכיפת החוק לתת לחשוד בפלילים מה שמכונה כיום אזהרת מירנדה על זכויותיהם כאשר החשוד נמצא במעצר, וכאשר החשוד עומד להיחקר.
חוק המיסוי (מבחן Bright-line למגורים) 2015 הוא סוג של חקיקה בנושא מס רווחי הון בניו זילנד.[2] החוק התקין מבחן משפטי שניתן להגדירו ככלל Bright-line. כשהוצג בבית המחוקק, זה תואר כ" term used in law for a clearly-defined rule or standard, using objective factors, which is designed to produce predictable and consistent results".[3]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)