תאגיד CRRC בע"מ (בקיצור: CRRC) הוא יצרן כלי תחבורה מסילתית סיני בבעלות ממשלתית. זהו יצרן הרכבות הגדול בעולם מבחינת רווח, אף יותר מחברות כמו אלסטום או סימנס.[1][2] הוא הוקם ב-1 ביוני 2015, עם מיזוגן של החברות CNR ו-CSR. נכון ל-2016, היא מעסיקה כ-183,000 עובדים, ונשלטת על ידי תאגיד האם קבוצת CRRC (אנ'), תאגיד בבעלות ובפיקוח ממשלת סין.[3]
"קבוצת CNR" (אנ') ו"קבוצת CSR" (אנ'), שני תאגידים שבעבר פעלו יחד תחת השם "תאגיד הקטר והרכבת הלאומי של סין"[א], והתפרקו בשנת 2002,[4] התאחדו מחדש תחת אישור ממשלת סין בסוף 2014. במסגרת ההסכם ביניהן, על קבוצת CNR היה לרכוש את קבוצת CSR, ועל חברת CSR לרכוש את חברת CNR, והעסק המאוחד ייקרא קבוצת CRRC וחברת CRRC בהתאמה.[5][6] הרציונלים שסיפקו עבור המיזוג, היו שיפור היעילות והיכולת להתחרות בשוק הגלובלי.[7]
ב-1 ביוני 2015, המיזוג נכנס לתוקף. עם החלתו, כל מניה של CNR נסחרה ביחס של 1:1 של מניות של CSR, והתאגיד הפך ליצרן תחבורת הרכבות הגדול בעולם – עם שליטה על כ-90% מהשוק הסיני. באותה עת, סך כל העובדים המועסקים על ידי החברה היה כ-176,000, והון המניות הוערך כ-28 מיליארד יואן.[8]
לאחר המיזוג מחדש, CRRC החלה להתרחב מעבר לפעילותה בסין. זאת, עם הזמנה של כ-400 כלי תחבורה למטרו לקו האדום והקו הכתום של מסצ'וסטס בארצות הברית, בעבור 556 מיליארד דולר באוקטובר 2014. לאחר מכן, החלה לבנות בספטמבר 2015[9] מפעל בעיר ספרינגפילד שבמדינה, בשטח של כ-13,900 מטר רבוע, במקום מפעל ישן של וסטינגהאוס,[10] והוא החל לפעול באפריל 2018.[11]
באמצע 2015, פתחה את המפעל הראשון שלה מחוץ לסין, בפרק, מלזיה.[12] כמו כן, CSR לשעבר רכשה את מפעל הרכבות הארגנטינאי "Emprendimientos Ferroviarios" (אנ') ב-2014, וב-2016 הודיעה כי תחל בייצור ובתחזוקה של ציוד מסילתי חדש עבור ייצוא במדינה.[13] ב-2017, ממשלת ארגנטינה המשיכה לרכוש קרונועים חשמליים מ-CRRC.[14]
באותה עת, הקימה מיזם משותף לקרונות משא בשם "Vertex Railcar" (אנ'), כשותפת-מיעוט עם תאגיד "מג'סטיק לג'נד הולדינגס"[ב] מהונג קונג, לייצור בווילמינגטון שבקרוליינה הצפונית.[15] CRRC סיפקה תכנונים לקרונות ומספר חלקים, ומג'סטיק השקיעה כ-6 מיליון דולר בייצור.[16] המפעל החל לפעול בתחילת 2016.[17] באוגוסט, מחלקת האוצר של ארצות הברית פתח בחקירה נגד "Vertex" – לבקשתם של 55 חברי בית הנבחרים, שטענו כי התאגיד מסובסד באופן בלתי הוגן על ידי ממשלת סין – כדי לבדוק האם החברה מהווה איום על הביטחון הלאומי.[18] בספטמבר, 42 סנאטורים שלחו מכתב דומה, והעלו חששות כלפי התאגידים שבבעלות הממשלה הסינית העומדים מאחורי "Vertex".[19] בדצמבר, מחלקת האוצר פרסמה את מסקנותיה, לפיהם המיזם המשותף לא מהווה איום.[18] בסוף 2015, יו וייפינג, אחד מסגני הנשיא של החברה, הצהיר כי היא מתכננת להכפיל את פעילותה מחוץ לסין בתוך 5 שנים – בדגש על רכבות נוסעים באמריקה הצפונית.[20]
במרץ 2016, חברה בת של CRRC המבוססת בצ'ינגדאו שבסין, זכתה במכרז לבניית 400 רכבות עבור משרד התחבורה של שיקגו, עם אופציה ל-446 נוספות, בעלות 632 מיליון דולר ו-1.3 מיליארד באופציות. בעקבות זאת, CRRC החלה בהקמה של מפעל הרכבה בעיר.[21][22]
ב-2017, הציגה מערכת להסעת המונים המבוססת על אוטובוס מפרקי והנחיית לידאר, אותה היא מכנה "רכבת על גלגלים" (או ART: Autonomous Rail Rapid Transit), ומתארת כהכלאה בין אוטובוס לחשמלית. ה-ART מצויד בחיישנים המאפשרים מעקב אחר סימונים בכביש. ההגה שבתא הנהג מאפשר נהיגה אקטיבית ועקיפה בעת הצורך. ב-ART קיימות גם מערכות למניעת סטייה מנתיב, מערכת התראה בטרם התנגשות ואמצעים אחרים. עוד קיימת גם תוכנת ניווט המתריעה מפני עומסים ומתכננת מסלולים המאפשרים את עקיפתם. ה-ART מופעל באמצעות סוללות ליתיום-טיטאנט המספקות טווח נסיעה של 40 ק"מ, ואינה דורשת בתשתית לחשמול, בהשוואה לרכבת קלה קלאסית. על אף שהמערכת מוגדרת "אוטונומית" באנגלית, הדגמים שיוצרו עד כה כוללים תא נהג ודורשים הפעלה של אדם.
בנובמבר 2015, זכתה CNR במכרז לאספקת הקרונות לרכבת הקלה בגוש דן (לימים "דנקל"), בעלות של 900 מיליון ש"ח בעבור 120 קרונות, וגברה בו על "CAF" הספרדית ו"אלסטום" הצרפתית, ממקימות הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים.[28] המכרז, שנוהל על ידי נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים, זכה לביקורת על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ודוח שהופק מטעם המשרד מצא ליקויים בניהול המכרז, אם כי נוקו מחשדות פליליים.[29][30] הדוח מתח ביקורת חריפה נגד התנהלות נת"ע, עקב נטילת סיכון באשר לאיכות הקרונות, והערכת חסר שלו – כאשר למרכיב האיכותי-טכני ניתן משקל של 30%, ולמחיר – 70%.[31] נוסף על כך, הדוח ציין כי על אף שמורכבות המכרז דורשת זאת, נת"ע בחרה שלא לקיים הליך מיון מוקדם, שתנאי הסף היו נמוכים, וכי היה בו בזבוז רב של משאבים.[31] בדצמבר, הוכרזה CNR רשמית כזוכה במכרז על ידי נת"ע.[32]
החברות המפסידות, אלסטום ו-CAF, עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד המכרז במרץ[33] ובאפריל[34] 2016 בהתאמה, וטענו שהוא היה מוטה בשל אי עמידת CNR בתנאי סף, וכי היו בו תיקוני ניקוד שרירותיים. עם דחיית העתירה, ערערו החברות לבית המשפט העליון – והוא בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דחה באפריל 2017 את הערעור, בפסיקתם של השופטים צבי זילברטל, סלים ג'ובראן ואורי שהם, תוך שהם דוחים את הטענות להטייה: ”התרשמנו כי ניקוד הצעת CNR בוצע על-ידי צוות הבדיקה, תוך שמירה דקדקנית על הכללים שנקבעו לבדיקת ההצעות וניקודן”.[32]
בספטמבר 2020, נסגר שלב הגשת ההצעות במכרז להקמה ולתפעול של הקו, בסכום כולל של כ-15 מיליארד שקלים לקו הירוק ולקו הסגול יחד, עם חמש קבוצות מועמדות – CAF בשיתוף "שפיר הנדסה"; "אלסטום" הצרפתית בשיתוף "אלקטרה" ו"דן"; "CRCC" (אנ') ו-"CRRC" הסיניות בשיתוף "שיכון ובינוי" ו"אגד" (תחת השם "אורבניקס"); "CHEC" (אנ') הסינית בשיתוף "מנרב" ו"אלייד"; ו-"CREC" (אנ') הסינית בשיתוף "הפניקס" ו"בומברדייה" הקנדית.[35]הקבינט של ארצות הברית רמז למשרד האוצר כי עליו למנוע את זכייתן של החברות הסיניות המועמדות והפעיל לחץ על גורמים מדיניים בנושא זה, כחלק ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.[36] החששות, בעניין הקשרים של החברה לצבא סין, הושמעו ישירות לראש ממשלת ישראלנפתלי בנט בפגישתו עם ראש ה-CIA, ויליאם ברנס.[37] בסוף 2021, נת"ע ערכה שימוע לחברות הסיניות, עקב "אי-היתכנות כלכלית" להצעותיהן.[38][39][40] ב-20 בינואר2022, נת"ע הודיעה על זכייתה של "CAF" בשיתוף "שפיר הנדסה" במכרז להקמה ולתפעול של הקו הסגול.[41]
באפריל 2022, קבוצת "אורבניקס" עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד פסילתה מהמכרז, ודרשה שיוכרז על זכייתה בו, בטענה שנפסלה מטעמים של שיקולים זרים.[42] לאחר דחיית העתירה, ערערה הקבוצה לבית המשפט העליון, אך גם בערכאה זו נדחתה בקשתם.[43]
ב-2019, החברה זכתה במכרז לפיילוט שערכה חברת נתיבי איילון לבחינה של כלי תחבורה ארוכים (מעל 18 מטרים).[27] הוא הובא למרכז הניסויים הלאומי לתחבורה חכמה באשדוד, ועבר את הבחינה בהצלחה.[27] הרעיון להשתמש בו בכבישי ישראל חלוק על ממשלת ישראל, עקב היעדר תקינה אירופית או אמריקאית לכלי.[27] ב-2022 המגמה השתנתה, ומשרד התחבורה מנסה להמציא מתווה תקינה שיתאים לכלי הייחודי.[27]
ביוני 2016, חברת CSR (אותה ירשה), הואשמה כי השתמשה בשוחד כדי לזכות במכרז בשווי 6 מיליארד דולר אמריקאי, לאספקת 600 קטרים לסוכנות הרכבות של דרום אפריקה (אנ').[50] ב-2020, לאחר התמזגות החברה ל-CRRC, דווח כי כספים שיועדו לתשלום עבור חוזה מותאם לקטרים הוקפאו על ידי רשות מס ההכנסה הדרום אפריקאית, עקב הימצאות אפשרית של שוחד למקורבי משפחת גופטה (אנ') ההודית, המקורבת לנשיא דרום אפריקה לשעבר, ג'ייקוב זומה.[51]