Circle 7 Animation
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | אורגן |
| מייסדים | אנדרו מילסטיין |
| תקופת הפעילות | 16 במרץ 2005 – 26 במאי 2006 (שנה) |
| חברת אם | Walt Disney Feature Animation Florida |
| מיקום המטה | גלנדייל, אריזונה, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
בידור  |
| מוצרים עיקריים | סרטי הנפשה |
| עובדים | 168 (2005) |
  | |
Circle 7 Animation (שם שני: Disney Circle 7 Animation, באנגלית: מעגל 7 אנימציה) הייתה חברה לטווח-קצר של אולפני ההנפשה של וולט דיסני, שהתמחה באנימציה ממוחשבת ונועדה במקור כדי ליצור סרטי המשך של נכסי פיקסאר בבעלות דיסני, אשר מובילה יריבים אנימטורים לכנות בלעג את החטיבה "לא פיקסאר".[1] האולפן לא הוציא סרטים כלשהם במהלך קיומו, ואף אחד מהתסריטים שלו לא שימש את פיקסאר.[2][3]
החטיבה נקראה על שם הרחוב בו שכן הסטודיו שלה, Circle 7 Drive בגלנדייל, קליפורניה. היא גם ביתם של KABC-TV.[1][4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפיקסאר ודיסני היה במקור הסכם הפצה של שבעה סרטים שהעניק לדיסני בעלות מלאה על הסרטים העלילתיים והדמויות של פיקסאר, כמו גם זכויות המשך. עם הצלחתו של צעצוע של סיפור 2 בסוף 1999, מנכ"ל דיסני מייקל אייזנר והבעלים של פיקסאר, סטיב ג'ובס, החלו לחלוק על האופן שבו יש לנהל את פיקסאר ולתנאים של המשך מערכת היחסים.[2]
אייזנר טען שצעצוע של סיפור 2, מכיוון שהיה סרט המשך, לא נחשב לספירת הסרטים ה"מקוריים" של ההסכם, אף על פי שג'ובס לא הסכים.[5]
ג'ובס הודיע בינואר 2004 - לאחר עשרה חודשים של משא ומתן - שפיקסאר לא תחדש את ההסכם שלהם עם דיסני, ותחפש מפיצים אחרים לשחרור החל מ-2006. ג'ובס רצה שפיקסר תקבל את רוב הרווחים שהסרטים שלהם הניבו (מה שנותן לדיסני את דמי ההפצה הסטנדרטיים של 10%) וכן בעלות מלאה על כל סרט ודמויות עתידיים שהאולפן יצור לאחר מכוניות (2006).
אייזנר מצא כי תנאים אלה אינם מקובלים.[6] המפיק הבכיר של פיקסאר, ג'ון לאסיטר, שביים באופן אישי את צעצוע של סיפור (1995), באג לייף (1998) וצעצוע של סיפור 2 (1999), התעצבן על התמוטטות מערכת היחסים של דיסני:פיקסאר, מכיוון שהוא היה מודאג ממה דיסני עשוי לעשות עם הדמויות שיצרה פיקסאר.[7]
כאשר נאלץ להודיע על מה שקרה בפגישה של 800 עובדי פיקסאר, לפי הדיווחים, לאסטר אמר, מבעד לדמעות, "זה כאילו יש לך את הילדים היקרים האלה ואתה צריך לוותר עליהם כדי שיאומץ על ידי מורשעים בטרפת ילדים"."[7]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2005, Disney Circle 7 Animation הוקם כאולפן אנימציה CGI כדי ליצור סרטי המשך לנכסי פיקסאר בבעלות דיסני, והאולפן החל לגייס צוות זמן קצר לאחר מכן. זה נתפס כקלף מיקוח על ידי אנשים בתוך פיקסאר ודיסני, אבל גם כתוכנית גיבוי של אייזנר למקרה שהמשא ומתן ייפול.[1][2]
הפרויקטים הראשונים (והיחידים) עליהם עבד האולפן היו טיוטות מוקדמות של צעצוע של סיפור 3, מפלצות בע"מ 2: אבודים בעולם האנוש ומוצאים את נמו 2.[2][5]
בוב אייגר ירש את אייזנר כמנכ"ל החדש של דיסני ב-2005. בזמן שצפה במצעד בדיסנילנד הונג קונג בסתיו, אייגר הבין עד כמה דיסני זקוקה לפיקסאר מכיוון שכל הדמויות שהיו פחות מעשר שנים במצעד היו מסרטי פיקסאר. בסוף ינואר 2006, אייגר וג'ובס הסכימו לעסקה לפיה דיסני תרכוש את פיקסאר תמורת 7.4 מיליארד דולר, כשההנהגה של פיקסאר (אדווין קאטמול ולאסיטר) תשתלט על קבוצת האנימציה של דיסני.[8] במסגרת ההסכם החדש הזה, פיקסאר תיצור את צעצוע של סיפור 3 עם תסריט חדש לגמרי; הבמאי אנדרו סטנטון הצהיר שפיקסאר נמנעה בכוונה מלהסתכל בתסריט של Circle Seven.[2]
ב-26 במאי 2006, דיסני סגרה רשמית את Circle Seven Animation, והעבירה כ-136 מתוך 168 עובדי האולפן ל- Walt Disney Feature Animation, ששמו שונה עד מהרה לאולפני ההנפשה של וולט דיסני.[9] מאוחר יותר חשף קאטמול בספרו מ-2014 Creativity, Inc. שאף על פי שפיקסאר הייתה מתוסכלת מההחלטה של דיסני ליצור את Circle 7 Animation כדי ליצור סרטי המשך לסרטים של פיקסאר עצמה, הם לא החזיקו זאת נגד עובדיו של Circle 7, שלא היה להם חלק בהחלטה ההיא.[10] זו הייתה הסיבה לכך שקטמול ולאסטר היו מוכנים לקלוט את רוב כוח העבודה של Circle 7 ישירות באולפני האנימציה של וולט דיסני. ואכן, בסופו של דבר הם מינו את אנדרו מילשטיין, לשעבר ראש Circle 7, כמנהל הכללי של אולפני האנימציה של וולט דיסני לטפל בענייני העסקים היומיומיים בשמם.[10]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Eller, Claudia; Richard Verrier (16 במרץ 2005). "Disney Plans Life After Pixar With Sequel Unit". Los Angeles Times. נבדק ב-21 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 Daly, Steve (16 יוני 2006). "Woody: The Untold Story". Entertainment Weekly Magazine. נבדק ב-21 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Steve Daly (16 בפברואר 2007). "Toys Out of the Attic". Entertainment Weekly. נבדק ב-6 במרץ 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hill, Jim (7 באוגוסט 2005). "The Skinny on Circle Seven". Jim Hill Media. נבדק ב-8 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Armstrong, Josh (5 במרץ 2012). "Bob Hilgenberg and Rob Muir on the Rise and Fall of Disney's Circle 7 Animation". נבדק ב-27 במרץ 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pixar dumps Disney". CNN Money. 30 בינואר 2004. נבדק ב-21 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Issacson, Walter (2013). Steve Jobs (1st paperback ed.). New York: Simon and Schuster. pp. 435–436. ISBN 9781451648546. נבדק ב-29 ביוני 2014.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Eller, Claudia (26 בינואר 2006). "Deal Ends Quarrel Over Pixar Sequels". Los Angeles Times. נבדק ב-21 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Disney Closes Unit Devoted to Pixar Sequels". Los Angeles Times. 21 במרץ 2006. נבדק ב-30 באוקטובר 2011.
Thirty-two employees, or nearly 20% of the 168 artists, production managers and support staff, were told they would lose their jobs effective May 26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Catmull, Ed; Amy Wallace (2014). Creativity, Inc.: Overcoming the Unseen Forces That Stand in the Way of True Inspiration. New York: Random House. p. 256. ISBN 978-0812993011.