Clostridium acetobutylicum

קריאת טבלת מיוןClostridium acetobutylicum
חיידקי Clostridium acetobutylicum מבעד למיקרוסקופ ניגוד מופעים
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים אמיתיים
מערכה: Firmicutes
מחלקה: Clostridia
סדרה: Clostridiales
משפחה: Clostridiaceae
סוג: Clostridium
מין: Clostridium acetobutylicum
שם מדעי
Clostridium acetobutylicum
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Clostridium acetobutylicum (בתעתיק לעברית: קלוסטרידיום אצטובוטיליקום) הוא מין של חיידק גראם-חיובי בעל צורת מתג שמכונה לעיתים גם אורגניזם ויצמן על שם פרופסור חיים ויצמן. בשנת 1916, בעת ששימש כמרצה בכיר באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, השתמש ויצמן בחיידק זה בתור כלי ביוכימי על מנת לייצר אצטון, אתנול ובוטנול מעמילן בשיטה הקרויה Acetone–butanol–ethanol fermentation (ABE process). בשיטה זו ניתן לייצר 3 מולקולות של אצטון, 6 של בוטנול ו-1 של אתנול מעמילן. השיטה אפשרה ייצור מהיר וקל יותר של Cordite שהוא אבק שרפה נטול עשן אשר החליף את אבק השריפה השחור בצבא הבריטי. שיטה זו סללה גם את הדרך להשגת דלקים לרכבים וכן לייצור של גומי סינתטי.

בשונה משמרים אשר מתסיסים סוכרים לכוהל ופחמן דו-חמצני, חיידקים מסוג Clostridium מסוגלים להתסיס חומרים שונים

(מי גבינה, סוכר, עמילן, תאית וייתכן שגם ליגנינים) על מנת לייצר בוטנול, חומצה פרופנואית, אתר וגליצרין.[1][2][3]

שימושים בהנדסה גנטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הצליחו מדענים לייצר זן מהונדס גנטית של E. coli שמסוגל לייצר בוטנול. על מנת לייצר את הזן השתמשו המדענים בגנים של C. acetobutylicum[4]. בשנת 2013 הצליחו מדענים לייצר זן מהונדס גנטית של חיידקים המסוגל לייצר אלקאנים. לשם כך השתמשו החוקרים בגנים האחראים לאנזים fatty acyl-CoA reductase (אנ') שמקורו

ב-C. acetobutylicum[5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Clare M. Cooksley, Ying Zhang, Hengzheng Wang, Stephanie Redl, Klaus Winzer, Nigel P. Minton, Targeted mutagenesis of the Clostridium acetobutylicum acetone–butanol–ethanol fermentation pathway, Metabolic Engineering 14, 2012-11-01, עמ' 630–641 doi: 10.1016/j.ymben.2012.09.001
  2. ^ Peter Dürre, Physiology and Sporulation in Clostridium, Microbiology Spectrum 2, 2014-08-15 doi: 10.1128/microbiolspec.TBS-0010-2012
  3. ^ Petra Patakova, Michaela Linhova, Mojmir Rychtera, Leona Paulova, Karel Melzoch, Novel and neglected issues of acetone–butanol–ethanol (ABE) fermentation by clostridia: Clostridium metabolic diversity, tools for process mapping and continuous fermentation systems, Biotechnology Advances, Prague Symposium 2011 31, 2013-01-01, עמ' 58–67 doi: 10.1016/j.biotechadv.2012.01.010
  4. ^ Atsumi S, Hanai T, Liao JC. (2008). Non-fermentative pathways for synthesis of branched-chain higher alcohols as biofuels. Nature. Jan 3;451(7174):86-9. PMID 18172501.
  5. ^ Choi YJ, Lee SY. (2013). Microbial production of short-chain alkanes. Nature. Oct 24;502(7472):571-4. PMID 2407709.
חיים ויצמן
משפחתו משה ויצמן (אח) • אנה ויצמן (אחות) • חיה ויצמן-ליכטנשטיין • טוביה דוניה (גיס) • יחיאל ויצמן (אח) • מינה ויצמן (אחות) • אשר זליג ויצמן (גיס) • גיטה דוניה-ויצמן (אחות) • ורה ויצמן (רעיה) • עזר ויצמן (אחיין) • סופיה גצובה (ארוסה)
הנצחה מכון ויצמן למדע • יד חיים ויצמן • גן חיים • כפר הנשיא • אשל הנשיא • פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים • רחוב ויצמן (כפר סבא) • כיכר ויצמן
שונות Clostridium acetobutylicum • בית חיים ויצמן • הסכם ויצמן-פייסל