סינגל בביצוע בוב דילן | ||||||
מתוך האלבום Desire | ||||||
יצא לאור | נובמבר 1975 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
תאריך הקלטה | 24 באוקטובר 1975 | |||||
סוגה | פולק • שיר מחאה | |||||
שפה | אנגלית | |||||
בי-סייד | Hurricane Part II | |||||
אורך | 8:33 | |||||
חברת תקליטים | קולומביה רקורדס | |||||
כתיבה | בוב דילן, ז'אק לוי | |||||
לחן | בוב דילן | |||||
הפקה | דון דוויטו | |||||
| ||||||
Hurricane (הוריקן) הוא שיר מחאה של בוב דילן, שעוסק בסיפורו של המתאגרף רובין "הוריקן" קרטר, שהרשעתו בשוגג ברצח משולש הפכה לסמל בינלאומי של המאבק ברדיפות משפטיות על רקע גזעני[1]. השיר שנכתב יחד עם ז'אק לוי, מתאר את הגזענות כלפי קרטר, אשר לפי מילות השיר היא שהובילה להרשעה הכוזבת.[2]
קרטר וחברו ג'ון ארטיס הואשמו בשלושה מעשי רצח בפאב בשם "לאפייט גריל" בפטרסון, ניו ג'רזי, בשנת 1966. קרטר וארטיס הורשעו ברצח משולש בשנת 1967.
אף על פי ששנה לאחר מכן הועמדו קרטר וארטיס למשפט חוזר, הם נמצאו שוב אשמים ונידונו לתקופות מאסר ממושכות, כאשר התביעה טענה שהם ביצעו את הרצח המשולש כנקמה על הריגתו של בעל בית מרזח אפרו-אמריקני מוקדם יותר באותו לילה. דילן ותומכי השחרור האחרים לא הגיעו למשפט.
בשנים שלאחר מכן התעוררו מחלוקות רבות בנוגע לתיק והופנו טענות קשות נגד הרשויות: טענות בנוגע לדיני הראיות, עדויות מפוקפקות של עדי ראייה ומשפט בלתי הוגן. נגד קרטר לא היו ראיות פיזיות של ממש, והמשטרה לא לקחה טביעות אצבע מזירת האירוע.
ארטיס ריצה עונש מאסר של כחמש שנים וקרטר ישב כ־19 שנים בבית סוהר ובסופו של דבר שוחרר ב-1985 כשזכה בערעור והתביעה החליטה שלא ללכת למשפט נוסף, אחרי שנים של ערעורים וקמפיין ציבורי[1].
השופט הפדרלי ה. לי סרוקין מבית המשפט המחוזי של ניו ג'רזי סירב להצעת משפחתו של קרטר להקשיב לשיר, אך קבע כי קרטר לא זכה למשפט הוגן, וקבע כי התביעה "התבססה על גזענות במקום על היגיון, ועל הסתרה במקום על חשיפה". הוא פסל את ההרשעה, מה שהביא לשחרורו של קרטר והוצאת צו הביאס קורפוס. בשנת 1988 שופט בית המשפט העליון ביטל את כל ההאשמות נגד קרטר וארטיס. קרטר נחשב לגיבור תרבות עד מותו בשנת 2014 בטורונטו, קנדה, שם חי מאז שחרורו מהכלא, לאחר שחלה בסרטן הערמונית. קרטר לא זכה מעולם בתואר אלוף העולם, אך נחשב לאחד המתאגרפים הטובים בארצות הברית בשנות השישים[3].
דילן ביקר את קרטר בכלא ראווי בוודברידג', ניו ג'רזי, לאחר שקרא את האוטוביוגרפיה שלו בה טען קרטר לחפותו.
"דילן כתב בלדות אקטואליות כמו 'המוות הבודד של האטי קרול' ולא היה בטוח שהוא יכול לכתוב שיר [על קרטר] ... הוא פשוט היה מלא בכל הרגשות האלה לגבי "הוריקן". אני חושב שהצעד הראשון היה להכניס את השיר למצב של סיפור מוחלט. אני לא זוכר מי נתן לו את הרעיון הזה. אבל באמת, תחילת השיר היא כמו לקרוא תסריט: "יריות אקדח מצלצלות בלילה בחדר ... הנה סיפורו של הוריקן." בום! כותרות. אתה יודע, בוב אוהב סרטים, והוא יכול לכתוב את הסרטים האלה שמתרחשים תוך שמונה עד עשר דקות, ובכל זאת נראים מלאים יותר מאשר סרטים רגילים"[4]
— קלינטון היילין
לאחר שנפגש עם קרטר בכלא ובהמשך גם עם תומכיו, החל דילן לכתוב את השיר. Hurricane היה אחד מ"שירי המחאה" המפורסמים של דילן במהלך שנות ה-70, הסינגל הרביעי המצליח ביותר שלו בעשור זה, והגיע למקום מספר 33 בבילבורד הוט 100[5].
דילן הקליט את השיר לראשונה בסוף יולי 1975. השיר נכלל באלבום Desire בינואר 1976 וחשף את פרשת קרטר לקהל הרחב.
במהלך סיבוב ההופעות שקדם להוצאת האלבום Desire, דילן וה- Rolling Thunder Revue יזמו קונצרט למען קרטר באצטדיון מדיסון סקוור גארדן בניו יורק, וגייסו 100,000 דולר. בשנה שלאחר מכן הם יזמו קונצרט נוסף ביוסטון. דילן נפגש עם אמרגנים שהביאו את סטיבי וונדר ורינגו סטאר להופעה. עם זאת, לאחר ששולמו ההוצאות, גיוס הכספים מקונצרט יוסטון לא צלח.
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)