Init
init (קיצור של initialization) במערכות הפעלה למחשבים מבוססות יוניקס, הוא התהליך הראשון המתחיל במהלך עליית מערכת ההפעלה. init הוא תהליך מסוג דימון הממשיך לרוץ עד כיבוי המערכת.
הוא ההורה הישיר או הלא ישיר של תהליכים אחרים, ומאמץ באופן אוטומטי את כל התהליכים היתומים. init מתחיל על ידי הליבה[1] על ידי שימוש בשם קובץ בעל שם נוקשה, ואם הליבה אינה מצליחה להתחיל את התהליך התוצאה תהיה "Kernel panic" (כלומר פאניקת ליבה). בדרך כלל מקבל init את מזהה התהליך "1".
הצורה של init שונה במערכות כמו System III ו-system V, מהפונקציונליות המסופקת על ידי init ביוניקס המחקרית ובנגזרותיה מסוג BSD. השימוש ב-init ברוב הפצות הלינוקס דומה ליישום התהליך במערכת system V, אך יש הפצות מסוימות כמו סלאקוור המשתמשות בו כמו ב-BSD, ואחרות כמו ג'נטו שיש להם את הגרסה המיוחדת שלהם. מספר שינויים ביישומי init נכתבו מתוך ניסיון להתגבר על מגבלות של הגרסה הסטנדרטית, ולענות על דרישות שלא נחזו בעבר. אלו כוללים את systemd ו-Upstart, האחרונה הייתה בשימוש אובונטו[2][3] ומספר הפצות לינוקס אחרות[4][5] באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, אך החל מאמצע העשור השני יש מגמה של התכנסות ל־systemd.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
