J'aime la vie

"J'aime la vie"
סינגל בביצוע סנדרה קים, סנדרה קים
מדינה בלגיה
יצא לאור 1986
פורמט תקליט
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה צרפתית
בי-סייד On n'oublie pas
אורך 03:00
חברת תקליטים Carrere
כתיבה מרינו אטריה
לחן ז'אן-פול פרמונט ‏•‏‏ אנגליו קריסק
הפקה מרינו אטריה
כרונולוגיית סינגלים של סנדרה קים
"Ami Ami"
(1985)
"J'aime la vie"
(1986)
"Tokyo Boy"
(1986)
שיר באירוויזיון
מקום בגמר 1
ניקוד בגמר 176
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"J'aime la vie" (בעברית: אני אוהבת את החיים) היה השיר הזוכה בתחרות אירוויזיון 1986, בביצועה של סנדרה קים עבור בלגיה. בלגיה סיימה במקום האחרון באירוויזיון 1985, ובכך השיגה את המהפך הנדיר מהמקום האחרון לראשון תוך שנה אחת. השיר מהווה גם את הניצחון היחיד של בלגיה באירוויזיון, עד היום. ב-1986 נכלל השיר באלבום של קים, הנושא את אותו השם. לאחר יציאתו לאור כסינגל, הוא עמד בראש מצעד הסינגלים של בלגיה במשך שבעה שבועות, והיה הלהיט הנמכר ביותר במדינה ב-1986. הוא הגיע גם ל-20 הראשונים במצעדים באוסטריה, הולנד, פורטוגל ושוודיה.

מילות השיר הן בצרפתית. פירוש שמו של השיר הוא "אני אוהב את החיים", השיר הוא שיר חיובי, העוסק בהנאה שיש בחיים. מילות השיר מסופרות מנקודת מבטה של קים בת ה-15, המתארת חוויות שונות שהיא אוהבת בחיים אל מול רגשות עמוקים יותר. קים שרה כי הקשבה למוזיקה של ז'אק ברל ומוצרט גורמת לה "להרגיש קטנה ומדוכאת", אך למרות זאת היא ממשיכה לאהוב את החיים ולמצוא את האופטימיות והטוב שבכך.

וידאו קליפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שבוע התצוגה המקדימה, קים שרה את השיר על רקע קליפ המציג "דברים שהיא אוהבת". בסרטון היא עושה דברים רבים שנעימים לה, כולל השתתפות בשיעור חינוך גופני, בילוי עם חברים, האזנה לווקמן שלה, קניית גביע גלידה גדול וביצוע ריקוד כוריאוגרפי בסטודיו להתעמלות.

הסרטון שוחזר סצנה אחר סצנה כ-25 שנה מאוחר יותר כפרסומת של חברת הביטוח דלתא לויד. הסרטונים החדשים והישנים הוצגו אז זה לצד זה.[1]

הופעה באירוויזיון 1986

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר היה הביצוע השלושה עשר של הערב, בברגן, נורווגיה, והופיע לאחר להקת Luv Bug שייצגה את אירלנד עם "You Can Count on Me" והקדים את אינגריד פטרס שייצגה את גרמניה עם "Über Die Brücke Geh'n". השיר זכה עם 176 נקודות, וסיים במקום הראשון מתוך 20 מדינות. השיר זכה בנקודות מכל צוות השופטים.

במילים, קים מתארת את עצמה כ-"חמש עשרה", אם כי מאוחר יותר הוכח שהייתה בת שלוש עשרה בלבד בזמן הופעתה. לכן היא נותרה הזוכה הצעירה ביותר אי פעם באירוויזיון ואחת המבצעות הצעירות אי פעם בתחרות. סביר להניח ששיא זה גם מעולם לא ישבר, שכן חוקי התחרות שונו מאז וקובעים כעת כי גיל 16 הוא הרף המינימלי לביצוע שיר בתחרות. לפי הסופר וההיסטוריון ג'ון קנדי אוקונור בספרו "האירוויזיון – ההיסטוריה הרשמית", שווייץ (שהגיעה למקום השני) עתרה לבטל את הזכייה הבלגית לאחר שגילה של קים נחשף.[2]

קים, שמשפחתה ממוצא איטלקי במקור, הקליטה את השיר גם באיטלקית (תחת שם זהה כמו הגרסה המקורית בצרפתית, "J'aime la vie") ושתי גרסאות באנגלית (הראשונה "Crazy of Life" והשנייה עם אותה הכותרת כמו הגרסה הצרפתית המקורית, "J'aime la vie").

ב-2006, התראיינה קים לראיון מקוון ב-12points.be, בו נשאלה אם היא שרה את "J'aime la vie" "בהנאה" בקונצרטים ובאירועים כעת, ועל כך הגיבה, "לא תמיד". לאחר מכן הוסיפה, "זה שיר של ילדה קטנה, עם מילים של ילדה קטנה, עם אווירה של נערה מתבגרת. כיום, לשיר 'J'aime la vie'... האם אתה אוהב את החיים כל יום? גם אני לא."[3] עם זאת, היא ממשיכה לבצע את השיר, ובשנת 2007 אחת ההופעות שודרה בשידור חי בטלוויזיה הנורווגית.

רשימת השמעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגל (7 אינץ')

  1. "J'aime la vie" ‏– 3:00
  2. "Ne m'oublie pas"‏ – 4:39

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏  מצעדים שבועיים (1986)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 6
אירופה אירופה הוט 100 16
גרמניה המערבית GfK – טופ 100 50
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 4
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים 2
פורטוגל מצעד הסינגלים הפורטוגזי 3
פלנדריה אולטראטופ 50 1
צרפת SNEP 21
שוודיה סוורייטופליסטן 15
שווייץ המצעד השווייצרי 29
‏  מצעדי סוף שנה (1986)
מדינה מצעד מיקום שיא
אירופה אירופה הוט 100 94
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 51
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים 55
פלנדריה אולטראטופ 50 1

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום תארים מכירות
בלגיה (BEA)[4] פלטינה 2× 300,000

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ L'ADN (2011-06-14). "Delta Lloyd Life lance sa nouvelle campagne pension". L'ADN (בצרפתית). נבדק ב-2022-05-14.
  2. ^ O'Connor, John Kennedy. The Eurovision Song Contest - The Official History. Carlton Books, UK. 2007. מסת"ב 978-1-84442-994-3
  3. ^ Video interview with 12points.be
  4. ^ מארק מאס, Is There Any New Talent In Belgium, מוזיקה & מדיה, עמ' 15