![]() | |||||
שיר אירוויזיון בביצוע אנג'לינה מנגו | |||||
מתוך Poké melodrama | |||||
יצא לאור | 7 בפברואר 2024 | ||||
---|---|---|---|---|---|
פורמט |
הורדת מוזיקה, הזרמת מוזיקה ![]() | ||||
סוגה | פופ • קמביה • פולק | ||||
שפה | איטלקית | ||||
אורך | 3:09 | ||||
חברת תקליטים | וורנר מיוזיק איטליה | ||||
כתיבה | אנג'לינה מנגו, מאדאם, דריו פאיני | ||||
לחן |
Dardust, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ![]() | ||||
הפקה | דריו פאיני | ||||
| |||||
שיר באירוויזיון | |||||
תהליך הבחירה | פסטיבל סן רמו 2024 | ||||
מקום בגמר | 7 | ||||
ניקוד בגמר | 268 | ||||
דגימת קול | |||||
| |||||
![]() ![]() |
"La noia" (בעברית: "שעמום") הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת-יוצרת האיטלקייה אנג'לינה מנגו. יצא לאור ב-7 בפברואר 2024 דרך חברת התקליטים וורנר מיוזיק איטליה, כסינגל השלישי מתוך אלבום האולפן השני שלה, Poké melodrama. הוא נכתב על ידי הזמרת, מאדאם ודריו פאיני, שגם הפיק אותו מוזיקלית.[1][2] עם "La noia" השתתפה מנגו במהדורה ה-74 של פסטיבל סן רמו, הקדם הלאומי של איטליה לתחרות הזמר של האירוויזיון.[3][4] היא זכתה באירוע, והפכה לאישה הראשונה שעושה זאת מזה עשר שנים. בעקבות הזכייה נבחרה לייצג את איטליה באירוויזיון 2024, שהתקיים במאלמה שבשוודיה.[5] היא הגיעה בערב הגמר למקום השביעי עם 268 נקודות.
"La noia" הגיע בשיאו למקום הרביעי במצעד הסינגלים האיטלקי. איגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי התעיד את היצירה בתואר פלטינה משולשת לאחר שחצה את רף 300,000 העותקים שנמכרו ברחבי המדינה. כמו כן, נכנס השיר למצעד הפזמונים בשווייץ, סן מרינו, קרואטיה ויוון. הוא הגיע למקום ה-110 בבילבורד גלובל 200.
ב-3 במאי 2024 יצאה גרסה דו-לשונית בספרדית ובאיטלקית בהשתתפותו של אלבארו דה לונה.[6][7]
השיר נכתב על ידי מנגו, מאדאם ודריו פאיני, שהיה מעורב בשיר הלוקסמבורגי לאירוויזיון 2024, "Fighter" בביצוע הזמרת ילידת ישראל טלי גולרגנט.[8][9] מנגו הצהירה מאוחר יותר:
נפגשתי עם מאדאם ופאיני באופן חברי, עוד לפני שנפגשנו באופן אמנותי. הדבר עזר לנו למצוא את הקו של "La noia". כששמעתי את הסקיצה הראשונית ידעתי שהוא יתאים לפסטיבל סן רמו. השיר הזה יצא מתוך השקפותיי על זמן. השעמום נתפס בעיני רבים באופן שלילי. אולם לדעתי, זהו הזמן שאתה מקדיש לעצמך, אותו זמן שמאפשר לך לגלות אותך. תמיד אשאיר לעצמי זמן כדי להשתעמם.
תאגיד השידור האיטלקי RAI ארגן את המהדורה ה-74 של פסטיבל סן רמו בין התאריכים 6–10 בפברואר 2023. כפי שהיה מאז 2015, הזוכה נבחר לייצג את איטליה בתחרות האירוויזיון.
ב-3 בדצמבר 2023 נחשף כי מנגו עתידה להשתתף בפסטיבל. שם השיר, "La noia", נחשף ב-19 בדצמבר.[12][13] היא זכתה בתחרות, לאחר שדורגה במקום השני בהצבעות הקהל ובמקום הראשון בקולות השופטים.[14]
על פי חוקי האירוויזיון נדרשות כל האומות, למעט המדינה המארחת ו"חמש הגדולות" (צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד והממלכה המאוחדת), להעפיל מאחד משני חצאי הגמר על מנת להתמודד בגמר[15]; עשר המדינות המובילות מכל חצי גמר עולות לגמר. איגוד השידור האירופי (EBU) פיצל את המדינות המתחרות לחמישה סלים שונים על בסיס דפוסי הצבעה דומים וקשרים גאופוליטיים משותפים, על מנת להפחית את הסיכוי לתיאום הצבעות על רקע זה.[16] ב-28 בינואר 2024 נערכה הגרלת הקצאה שהכניסה כל מדינה לאחד משני חצאי הגמר, וכן באיזו מחצית מהמופע הם יופיעו.[17] כיוון ששאיטליה נכללת בחמש המדינות הגדולות, היא מעפילה לגמר באופן אוטומטי. עם זאת, היא הצביעה בחצי הגמר השני של התחרות.[18]
לאחר שפורסמו כל השירים המתחרים לתחרות של 2024 הוחלט סדר השירים לחצי הגמר על ידי מפיקי התוכנית ולא באמצעות הגרלה נוספת, כך ששירים דומים לא הוצבו זה ליד זה. בפעם הראשונה באירוויזיון הוחלט כי חברות חמש המדינות הגדולות והמדינה המארחת יופיעו גם הן בחצאי הגמר שלא כמתחרות מן המניין. איטליה הופיעה לפני ישראל ואחרי אסטוניה.[19] זמן קצר לאחר חזרת "חמש המדינות הגדולות" ב-4 במאי נערכה הגרלת הקצאה שקבעה באיזו מחצית תופיע כל מדינה בגמר. מעבר לשתי האפשרויות הרגילות הוסיף איגוד השידור האירופי אפשרות שלישית, "בחירת הפקה". מדינה שתוגרל ל"בחירת ההפקה" תשתבץ בהתאם להחלטת הנהלת האירוע. איטליה שובצה להתחרות בהתאם להחלטת המפיקים.[20]
הופעתה של איטליה בחצי הגמר נפתחת כשמנגו שכובה על הרצפה ומבצעת את תחילת הבית הראשון. היא לובשת מחוך בצבע בורדו, כשידיה ורגליה מעוטרים בקישוטי דמוי ענף בצבע שחור. על הרצפה, שמכוסה במסכי לד, מוקרנים תחילה פרחים בצבע אדום, שלאט לאט הופכים לענפי עץ בצבע זהב. בתחילת הפזמון הראשון מתרוממת מנגו מהקרקע, ועל הבמה עומדות חמש הרקדניות שלצידה. בפזמון השני מוקרן על המסך הראשי את שם השיר "La noia". לאורך כל הביצוע הולכות מנגו והרקדניות על הבמה בצעדי ריקוד. בקטע המעבר לפזמון האחרון מתיישבת מנגו על סוג כיסא מלכות עשוי כולו מענפים. היא קמה ממנו בתחילת הפזמון. ההופעה נגמרת כשמאחורי מנגו יורדים מהתקרה גיצי אש.
ב-10 במאי פורסם סדר ההופעות המדויק של הגמר, שנקבע פעם נוספת על ידי מפיקי התחרות. איטליה שובצה כהופעה ה-15, לפני סרביה אחרי נורווגיה.[21] הופעתה של איטליה הייתה זהה לזו שבחצי הגמר, אולם בגדיה של מנגו והרקדניות שונו לחליפות שחורות. במופע הגמר, בתום הקראת הניקוד שהעניקו צוותי השופטים, דורג השיר במקום הרביעי, עם 164 נקודות. בהצבעת הקהל הוא דורג במקום השביעי, עם 104 נקודות. כך, בתום הקראת הניקוד מהצבעות הקהל בבית, שהתווסף לניקוד מהשופטים, סיים השיר במקום השביעי, כשבסך הכל זכה ב-268 נקודות.[22]
"La noia" זכה לרוב לביקורות חיוביות מפי מבקרי המוזיקה האיטלקים.[23] אנדראה לאפרנקי מ"קוריירה דלה סרה" תיאר אותו כ"אופטימי וענן" בשילוב עם מוזיקה לטינית וים-תיכונית.[24] סילביה דניאלי מהשלוחה האיטלקית של "בילבורד" טענה שצלילי השיר שאובים מסוגת הרגאטון. עוד הוסיפה כי מדובר ב"להיט" בעל מילים "מעניינות".[25] פיליפו פרארי מ"רולינג סטון איטליה" שיבח את ההפקה.[26]
Il Messaggero קבע כי הסגנון הסיפורי של מאדאם מורגש במילים, בעוד שאת הפקתו של פאיני ניתן לזהות בצלילי הגיטרה בפזמון.[27] אנדראה קונטי מ-Il Fatto Quotidiano כתב ש-"La noia" סוחף את המאזין מיד.[28]
הווידאו קליפ הרשמי של "La noia" עלה ב-7 בפברואר 2024 ליוטיוב. הוא בוים על ידי ג'וליו רוזטי. אלסיה מוזילו מ-Elle Decor Italia קישרה את דמות הזמרת, שעוטרה בצמות ארוכות מאוד, למדוזה.[29]
![]() | |||
---|---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
![]() |
בילבורד גלובל 200 | 110[36] | |
![]() |
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 57 | |
![]() |
מצעד הסינגלים האיטלקי | 4 | |
![]() |
מצעד הסינגלים האירי | 94[37] | |
![]() |
מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים | 63 | |
![]() |
מצעד הסינגלים הבריטי | – | |
מצעד הסינגלים העצמאיים הבריטיים | 50 | ||
מצעד הסינגלים הדיגיטליים הבריטי | 55 | ||
![]() |
IFPI Greece | 3[31] | |
![]() |
לטביה טופ 40 | 19[38] | |
![]() |
AGATA | 11[32] | |
![]() |
Top 50 Radio San Marino RTV | 2[34] | |
![]() |
PROMUSICAE | 79[35] | |
![]() |
ZPAV | 84[33] | |
![]() |
מצעד הסינגלים הפורטוגזי | 172 | |
![]() |
טופ ליסטה | 11[30] | |
![]() |
סוורייטופליסטן | 54[39] | |
![]() |
המצעד השווייצרי | 11 |
מקום | תארים | מכירות |
---|---|---|
איטליה (FIMI) | 3× פלטינה | 300,000 |
אזור | תאריך | פורמטים | גרסה | חברת תקליטים | הערות |
---|---|---|---|---|---|
איטליה | 7 בפברואר 2024 | רדיו איירפליי | מקורית | וורנר מיוזיק איטליה | [40] |
עולם | הורדה דיגיטלית • הזרמת מוזיקה | [41] | |||
3 במאי 2024 | גרסה בספרדית-איטלקית | [42][43] |
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite press release}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
![]() | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פסטיבל סן רמו • Canzonissima | |||||||||||||||
השתתפויות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1983 • 1984 • 1985 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1997 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • |
![]() | |||||||||||||
נציגי ושירי המדינה |
| ||||||||||||||
ערכים קשורים | אירוויזיון 1965 • אירוויזיון 1991 • אירוויזיון 2022 • RAI | ||||||||||||||
בשנים שלא מופיעות ברשימה נעדרה איטליה מהתחרות.
|