Maggie's Farm
 | ||||||
| עטיפת סינגל הולנדי מ-1967 | ||||||
| סינגל בביצוע בוב דילן | ||||||
| מתוך האלבום Bringing It All Back Home | ||||||
| יצא לאור | יוני 1965 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקלטה | 15 בינואר 1965 | |||||
| מקום הקלטה | Columbia, ניו יורק | |||||
| סוגה | בלוז רוק,[1] פולק רוק,[2] פרוטו-פאנק[3] | |||||
| שפה |
אנגלית  | |||||
| בי-סייד | On the Road Again | |||||
| אורך | 3:51 | |||||
| חברת תקליטים | קולומביה רקורדס | |||||
| כתיבה | בוב דילן | |||||
| לחן |
בוב דילן | |||||
| הפקה | טום וילסון | |||||
| ||||||
  | ||||||
"Maggie's Farm" הוא שיר שנכתב על ידי בוב דילן, הוקלט ב-15 בינואר 1965 ויצא באלבום Bringing It All Back Home ב-22 במרץ של אותה שנה. כמו שירים רבים אחרים של דילן בשנים 1965–1966, "Maggie's Farm" מבוסס על בלוז חשמלי. השיר יצא לאור כסינגל בבריטניה ב-4 ביוני 1965 והגיע למקום ה-22.[4] דילן נזקק רק לטייק אחד כדי להקליט את השיר, כפי שניתן לשמוע במהדורת האספנים בת 18 הדיסקים של The Bootleg Series Vol. 12: The Cutting Edge 1965–1966, הכוללת כל טייק חלופי שהוקלט במהלך הסשנים של דילן בשנים 1965–1966, אך רק גרסה אחת של "Maggie's Farm".[5]
מילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילות השיר עוקבות אחר מבנה בלוז פשוט, כאשר שורת הפתיחה של כל בית ("I ain't gonna work...") מושרת פעמיים, ואז חוזרת בסוף הבית. השורות השלישית עד החמישית של כל בית מרחיבות ומסבירות את הרגש המובע בשורות הפתיחה/סיום של הבית.[6]
פסטיבל הפולק של ניופורט 1965
[עריכת קוד מקור | עריכה]"Maggie's Farm" ידוע בכך שהוא עמד במרכז הלהט שאפף את דילן אחרי הסט החשמלי שלו בפסטיבל הפולק של ניופורט ב-1965; הביצוע ל-"Maggie's Farm", שהיה מהיר ואגרסיבי הרבה יותר מאשר בהקלטה של Bringing It All Back Home ובהשתתפות גיטרה חשמלית מובילה של מייק בלומפילד, הוא שעורר את המחלוקת הגדולה ביותר. מנהל ההפקה של הפסטיבל, ג'ו בויד, טען כי "התו הראשון של 'Maggie's Farm' היה הדבר החזק ביותר שמישהו שמע אי פעם".[7] עדיין לא ידוע מה בדיוק היה המקור הגדול ביותר למחלוקת, עם דיווחים שונים על האירוע. אף על פי שהמעבר של דילן מפולק אקוסטי לרוק חשמלי היה שנוי מאוד במחלוקת, דיווחים רבים טוענים שהבעיה נבעה בעיקר מסאונד גרוע. פיט סיגר, שמצוטט לעיתים קרובות כאחד המתנגדים העיקריים לדילן בניופורט 1965, טען ב-2005:
יש דיווחים על כך שאני מתנגד להופעה החשמלית שלו בפסטיבל ניופורט פולק 65', אבל זה לא נכון. הייתי ה-MC (ראש הטקס) באותו לילה. הוא שר את 'Maggie's Farm' ואי אפשר היה להבין מילה כי המיקרופון עיוות את קולו. רצתי לשולחן המיקס ואמרתי, 'תקנו את הסאונד, זה נורא!'. הבחור אמר 'לא, זה מה שהצעירים רוצים'. וכן אמרתי שאם היה לי גרזן הייתי חותך את הכבל! אבל רציתי לשמוע את המילים. לא הפריע לי שהוא עבר לחשמלי.[8]
לזמר אריק פון שמידט היה זיכרון דומה מהאירוע: "מי ששלט במיקרופונים פישל בזה. אי אפשר היה לשמוע את דילן. זה נראה כאילו הוא שר עם הווליום כבוי".[9] כמו כן, אל קופר, נגן העוגב של דילן בקונצרט, טוען:
הסיבה שהם שרקו בוז היא כי הוא ניגן רק 15 דקות וכל השאר ניגנו 45 דקות עד שעה, והוא היה הכותר של הפסטיבל. [...] העובדה שהוא ניגן חשמלי... אני לא יודע. להקת פול באטרפילד בלוז (שניגנה קודם לכן) ניגנה חשמלי והקהל לא נראה זועם מדי.[10]
עם זאת, סגנון המוזיקה מופיע במידה רבה בכמה תיאורים, כמו זה של מייסד אלקטרה רקורדס, ג'ק הולצמן: "מאחורי הקלעים, אלן לומקס שאג שזה פסטיבל פולק, פשוט לא היו לך כלים מוגברים".[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על היצירה "Maggie's Farm" באתר מיוזיק בריינז- גרסאות נוספות ל"Maggie's Farm" באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pete Dale, Anyone Can Do It: Empowerment, Tradition and the Punk Underground, Routledge, 2016, עמ' 78, ISBN 978-1-317-18024-1. (באנגלית)
- ^ James E. Perone, The Album: A Guide to Pop Music's Most Provocative, Influential, and Important Creations, Bloomsbury Academic, 2012, עמ' 14, ISBN 978-0-313-37906-2. (באנגלית)
- ^ Joe O’Connor: Bob Dylan the punk and me, The Irish Times (באנגלית)
- ^ "maggie's farm | full Official Chart History | Official Charts Company", www.officialcharts.com
- ^ The Bootleg Series, Vol. 12: The Cutting Edge 1965 – 1966 Deluxe Edition | The Official Bob Dylan Site, www.bobdylan.com
- ^ Maggie’s Farm | The Official Bob Dylan Site, www.bobdylan.com
- ^ Blake, Mark, Dylan: Visions, Portraits and Back Pages, 2008, עמ' 64, ISBN 978-0-7566-3725-5
- ^ Scorsese, Martin, No Direction Home, 2005, ISBN 1-4157-1389-8
- ^ 1 2 Blake, Mark, Dylan: Visions, Portraits and Back Pages, 2008, עמ' 65, ISBN 978-0-7566-3725-5
- ^ Blake, Mark, Dylan: Visions, Portraits and Back Pages, 2008, עמ' 66, ISBN 978-0-7566-3725-5