Subterranean Homesick Blues

"Subterranean Homesick Blues"
עטיפת סינגל נורווגי
עטיפת סינגל נורווגי
עטיפת סינגל נורווגי
סינגל בביצוע בוב דילן
מתוך האלבום Bringing It All Back Home
יצא לאור 8 במרץ 1965
תאריך הקלטה 14 בינואר 1965
מקום הקלטה Columbia 30th Street, ניו יורק
סוגה פולק רוק,[1] בלוז רוק,[1][2] טוקין בלוז,[1] רוק אנד רול,[3] פרוטו-ראפ[4]
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד She Belongs to Me
אורך 2:20
חברת תקליטים קולומביה רקורדס
כתיבה בוב דילן
לחן בוב דילן עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה טום וילסון
כרונולוגיית סינגלים של בוב דילן
"The Times They Are a-Changin' (שיר)"
(1965) 		"Subterranean Homesick Blues"
(1965) 		"Maggie's Farm"
(1965)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Subterranean Homesick Blues" הוא שיר של בוב דילן, שהוקלט ב-14 בינואר 1965 ויצא לאור כסינגל על ידי קולומביה רקורדס ב-8 במרץ.[5] זהו הרצועה הראשונה באלבום Bringing It All Back Home, שיצא כשבועיים לאחר מכן.[6] זה היה הלהיט הראשון של דילן שהגיע לטופ 40 בארצות הברית, והגיע למקום ה-39 בבילבורד הוט 100. השיר גם נכנס לטופ 10 של מצעד הסינגלים הבריטי. לאחר מכן יצא השיר מחדש במספר אוספים, הראשון שבהם היה אוסף הסינגלים משנת 1967 Bob Dylan's Greatest Hits. אחת ההקלטות החשמליות הראשונות של דילן, "Subterranean Homesick Blues" ראויה לציון גם בזכות הקליפ החדשני שלה, שהופיע לראשונה בסרטו התיעודי של ד.א. פנבייקר Dont Look Back. גרסה אקוסטית של השיר, שהוקלטה יום לפני יציאת הסינגל, שוחררה באלבום The Bootleg Series Volumes 1–3 (Rare & Unreleased) 1961–1991.

"Subterranean Homesick Blues" מדורג במקום ה-187 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון.[7] בסקירה העכשווית שלו, קאש בוקס תיאר אותו כ"רוקין קאונטרי פולק בלוזר עם קצב סולידי ומילים קליטות" ונגינת גיטרה ומפוחית "פרועה".[8]

אזכורים ורמיזות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 אמר דילן על השיר: "זה מצ'אק ברי, קצת מ-'Too Much Monkey Business' וכמה משירי הסקאט של שנות ה-40".[9]

דילן גם הצהיר שכאשר למד באוניברסיטת מינסוטה ב-1959, הוא נפל תחת השפעת סצנת הביט: "זה היה ג'ק קרואק, גינסברג, קורסו ופרלינגטי".[10] הרומן The Subterraneans של קרואק, שפורסם ב-1958 על הביטס, הוצע כהשראה אפשרית לשם השיר.[11][12]

השורה הראשונה של השיר היא התייחסות לזיקוק קודאין ולפוליטיקה של התקופה: "Johnny's in the basement mixing up the medicine / I'm on the pavement thinkin' about the government".[6][13] השיר מתאר גם כמה מהקונפליקטים המתגברים בין "סטרייטים" או "ריבועים" לבין תרבות הנגד המתהווה של שנות השישים. השימוש הנרחב בסמים למטרות פנאי והמהומה סביב מלחמת וייטנאם החלו להשתלט על האומה, והמילים ההיפרקינטיות של דילן היו עמוסות ברמיזות עדכניות לאלמנטים מתפתחים חשובים בתרבות הנוער של שנות השישים. לדברי עיתונאי הרוק אנדי גיל, "דור שלם זיהה את רוח הזמן במערבולת המילולית של 'Subterranean Homesick Blues'".[13]

השיר מתייחס גם למאבקים סביב התנועה לזכויות האזרח האמריקנית ("Better stay away from those / That carry 'round a fire hose" - במהלך התנועה לזכויות האזרח, מפגינים שלווים הוכו ורוססו בזרנוקי כיבוי בלחץ גבוה). השיר היה הלהיט הראשון של דילן שהגיע לטופ 40 בארצות הברית.[14]

השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-"Subterranean Homesick Blues" הייתה השפעה רחבה, וכתוצאה מכך זכה לאזכורים אייקונים של אמנים. (הידוע לשמצה, השורה "אתה לא צריך איש מזג אוויר כדי לדעת לאן נושבת הרוח" הייתה ההשראה לשמו של ארגון השמאל הקיצוני האמריקאי הידוע בשם "מחתרת מזג האוויר", שהוקם לאחר שהתנתק מ"סטודנטים למען חברה דמוקרטית").[15] במחקר משנת 2007 של חוות דעת ותסקירים משפטיים שמצא כי דילן צוטט על ידי שופטים ועורכי דין יותר מכל כותב שירים אחר, "אתה לא צריך איש מזג אוויר..." הובחן כשורה הכי מצוטטת.[16][17]

דווח כי ג'ון לנון מצא את השיר כל כך שובה לב שהוא לא ידע איך הוא יוכל לכתוב שיר שיכול להתחרות בו.[18][19] הלהקה Firehose קיבלה את שמה ממילות השיר: "Better stay away from those that carry around a fire hose..."[20] שורה בשיר סיפקה ללהקת הגראז' רוק האוסטרלית ג'ט את שם אלבום הבכורה שלהם Get Born.[21] השיר מוזכר בשם השיר "Subterranean Homesick Alien" של רדיוהד מתוך האלבום OK Computer משנת 1997.[22]

קליפ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להשפעתו על המוזיקה, נעשה שימוש בשיר באחד הקליפים הראשונים של סרטי תדמית "מודרניים", המבשר של מה שנודע מאוחר יותר כקליפ. הרולינג סטון דירגו את הקליפ במקום השביעי ברשימת "100 הקליפים המובילים" של המגזין באוקטובר 1993.[23] הקליפ המקורי היה קטע הפתיחה של סרטו של ד.א. פנבייקר Dont Look Back, סרט תיעודי על סיבוב ההופעות של דילן באנגליה בשנת 1965. בסרט, דילן, שהגה את הרעיון, מחזיק כרטיסיות עם מילים וביטויים נבחרים מהמילים. הכרטיסיות נכתבו על ידי דונובן, אלן גינסברג, בוב נויווירת' ודילן עצמו.[13]

בעודו בוהה במצלמה, דילן הופך את הקלפים בזמן שהשיר מתנגן. יש שגיאות כתיב מכוונות ומשחקי מילים לאורך כל הקליפ: למשל, כשמילות השיר אומרות "eleven dollar bills", הכרטיסייה אומרת "20 dollar bills". הקליפ צולם בסמטה הסמוכה למלון סבוי בלונדון. גינסברג נראה כל הזמן ברקע, מדבר עם נויווירת'. לשימוש כטריילר, הטקסט הבא הועלה בסוף הקליפ, דילן וגינסברג יוצאים מהפריים: "SURFACING HERE SOON | BOB DYLAN IN | DONT LOOK BACK By D. A. PENNEBAKER". מלון סבוי שמר על רוב חלקו החיצוני כפי שהיה בשנת 1965, והסמטה המשמשת בסרט זוהתה כמדרגות סבוי.[24]

משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מגזין Far Out:[25]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Williams, Richard (2015-01-13). "Bob Dylan and the Subterranean Homesick Blues revolution". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-10-15.
  2. ^ Breihan, Tom, The Number Ones: Twenty Chart-Topping Hits That Reveal the History of Pop Music, 2022, עמ' 74
  3. ^ John Einarson, Four Strong Winds: Ian and Sylvia, McClelland & Stewart, 2011, עמ' 161, ISBN 978-0-7710-3040-6. (באנגלית)
  4. ^ Christopher R. Weingarten, Is Bob Dylan Hip-Hop's Godfather? His Ties to Beasties, Roots, More, Rolling Stone, ‏2010-03-30 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ The Original Mono Recordings. Legacy Records, 2010, liner notes, p. 51.
  6. ^ 1 2 John Gilliland, Show 32 - Ballad in Plain D: An introduction to the Bob Dylan era. [Part 2], UNT Digital Library, ‏Unknown (ב־)
  7. ^ Rolling Stone, The 500 Greatest Songs of All Time, Rolling Stone, ‏2024-02-16 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ "CashBox Record Reviews", קאש בוקס
  9. ^ "Rock's Enigmatic Poet Opens a Long-Private Door", Los Angeles Times
  10. ^ Biograph, 1985, Liner notes & text by Cameron Crowe.
  11. ^ Gray, Michael, Song & Dance Man III, 2000, עמ' 83
  12. ^ City Journal, web.archive.org, ‏2005-12-10
  13. ^ 1 2 3 Gill, Andy, Classic Bob Dylan 1962–69: My Back Pages, 1998, עמ' 68–69, 96
  14. ^ "Miva Engine Version Mismatch", archive.ph, ‏2012-09-13
  15. ^ "Quieter Lives for 60's Militants, but Intensity of Beliefs Hasn't Faded"
  16. ^ Williams, Carol J., In some courts, Dylan rules, Los Angeles Times, ‏2011-05-09 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ "Bob Dylan's Words Find Place In Legal Writings"
  18. ^ Subterranean Homesick Blues : Rolling Stone, web.archive.org, ‏2010-03-24
  19. ^ Rolling Stone, 500 Greatest Songs of All Time, Rolling Stone, ‏2003-12-11 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Mike Watt on What’s Watt │ Exclaim!, Mike Watt on What’s Watt │ Exclaim! (באנגלית)
  21. ^ Rod Yates, Jet return: older, wiser and born to rock'n'roll, The Sydney Morning Herald, ‏2018-05-24 (באנגלית)
  22. ^ BOMB Magazine | Bob Dylan & Radiohead: Subterranean Homesickness, BOMB Magazine (באנגלית)
  23. ^ Rock On The Net: Rolling Stone: "The 100 Top Music Videos" (1993), www.rockonthenet.com
  24. ^ Video - Subterranean Homesick Blues | Video, web.archive.org, ‏2011-07-14
  25. ^ The Story Behind The Song: Bob Dylan’s revolutionary rock ‘Subterranean Homesick Blues’ - Far Out Magazine, faroutmagazine.co.uk, ‏2021-03-08 (באנגלית אמריקאית)