TAT-14 (ראשי תיבות של: Trans Atlantic Telephonecable, דור 14) הייתה מערכת כבלי תקשורת תת-ימית שהופעלה מ-2001 עד 2020, וחיברה בין ניו ג'רזי שבארצות הברית לבין דנמרק, גרמניה, הולנד, צרפת, ובריטניה. [1] המערכת הייתה באורך כולל של 15,428 ק"מ ויכלה להעביר כ-3.15 טרה-ביט לשנייה של מידע.
המערכת נבנתה מכמה זוגות סיבים - סיב אחד בכל זוג שימש לנתונים בכיוון אחד והשני בכיוון ההפוך. אף על פי שניתן להשתמש בסיבים אופטיים בשני הכיוונים בו זמנית, לצורך אמינות עדיף שלא להשתמש בציוד פיצול בקצה הסיב הבודד כדי להפריד בין שידור וקבלת אותות - לכן משתמשים בזוג סיבים. ב-TAT-14 השתמשו בארבעה זוגות סיבים - שני זוגות פעילים ושניים כגיבוי. כל סיב בכל זוג נשא 16 אורכי גל לכיוון אחד, וכל אורך גל הוביל עד STM-256 (38,486,016 kbit / s כמטען).[2] הסיבים נארזו בכבלים תת-ימיים המחברים בין ארצות הברית לאיחוד האירופי (בריטניה, צרפת, הולנד, גרמניה ודנמרק) בטופולוגיה טבעתית.[3]
עם הפעלת הכבל, ה-"long boom" הצפוי (מונח שטבע המגזין Wired) הסתיים במות בועת הדוט-קום. השקעת יתר בקיבולת סיבים אופטיים חוצה יבשות הובילה למשבר פיננסי אצל מפעילי כבלים פרטיים כמו Global Crossing.
בדליפת המידע שפרסמה WikiLeaks, התגלה כי נקודת הנחיתה בקטוויק, הולנד כלולה ברשימת תשתיות קריטיות הרגישות להתקפות טרור, ממשלת ארצות הברית.[4]
בנובמבר 2003, TAT-14 סבלה משתי הפסקות תוך מספר שבועות, תחילה בקשר הדרומי בין ארצות הברית לבריטניה, ואז בקשר בין צרפת להולנד שהעניק שירות מיותר לבריטניה דרך הקישור הצפוני דרך דנמרק, וכתוצאה מכך נפגעו לשירותי האינטרנט בבריטניה.[5][6]
ב-19 במאי 2014 הגיעו דיווחים ראשוניים של ספק האחסון Digital Ocean העלו כי TAT-14 הוא הגורם לשירותים הבעייתיים בין האיחוד האירופי לארצות הברית.[7]
the TAT-14 submarine cable will be retired from service on December 15, 2020
{{cite web}}
: (עזרה)