Tanna japonensis | |
---|---|
נקבה | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי-רגליים |
מחלקה: | חרקים |
סדרה: | פשפשאים |
תת־סדרה: | ציקדות |
משפחה: | ציקדיים |
סוג: | Tanna |
מין: | Tanna japonensis |
תת-מינים | |
T. j. ishigakiana | |
שם מדעי | |
Tanna japonensis William Lucas Distant, 1892 |
Tanna japonensis, המכונה גם "היגורשי" (ביפנית: 蜩, 茅蜩, ひぐらし), הוא מין של ציקדה - משפחה של חרקים, השייך לסוג Tanna. תפוצתו בכל רחבי מזרח אסיה והוא נפוץ במיוחד ביפן, שם ניתן לשמוע את צרצורו הצווחני בדרך כלל בערבים ובבקרים.
שמו בקאנג'י נגזר מהתו עבור "מיסקנתוס" (Miscanthus), סוג של צמח קנה שהוא נוהג לאכלס. ביפן הוא מכונה גם "קאנאקאנה" (カナカナ) בשל הרעש שהוא מפיק.
אורכו של זכר בוגר נע בין 28 ל-38 מילימטרים, ואורכה של הנקבה 25-21 מילימטרים. בטנו של הזכר ארוכה ועבה יותר מזו של הנקבה, מאפיין שמקל על ההבחנה ביניהם. בנוסף חלל הבטן הפנימי של הזכר מפותח יותר ומאפשר לו להפיק קריאות בעלות תהודה רבה יותר.
צבע הגוף של החרק הוא חום-אדמדם. גוון ירוק מופיע סביב עיני התשבץ ובמרכז בית החזה, למינים השוכנים בהרים יש גוון כהה יותר.
ביפן החרק חי במגוון גדול של בתי גידול החל באקלים היבשתי הלח של הוקאידו בצפון וכלה באקלים הסובטרופי הגשום של האי אמאמי אושימה שבדרום איי ריוקיו סמוך לטאיוואן (תת-מינים כדוגמת T. j. ishigakiana). מחוץ ליפן הוא מצוי בתפוצה נרחבת בסין. בעבר הייתה טענה שהתבררה כשגויה כי החרק שכן פעם גם בחצי האי של קוריאה.
החרק נפוץ ביערות הארזים, הברושים והעצים רחבי העלים מהאזורים ההרריים של הוקאידו ועד למישורים של צפון קיושו. בדרום קיושו הם שוכנים בחלקם התחתון של האזורים ההרריים.
העש הטפיל, Epipomponia nawai (משפחת Epipyropidae מסדרת הפרפראים) משתמש בחרק כפונדקאי עבור ביציו. גם זבובי בשר (משפחת השחמטניים – Sarcophagidae) תוקפים את החרק.
|
| |
לעזרה בהפעלת הקבצים |
התקופה שבה שומעים בעיקר את צרצור הציקדה הוא מהסתיו ואילך, אך באזורים מסוימים ניתן לשמוע אותה בסוף הקיץ. מספטמבר ועד אמצע אוקטובר ניתן לשמוע את צרצור הציקדות כמעט מדי יום.
הצרצור של הזכרים מתאפיין בקול מלכונלי ייחודי "קיקיקיק", "קֶאקֶאקֶאקֶא" ו"קאנאט קאנאקאנה". הזכרים שרים לפני עלות החמה, ולעיתים קרובות בשעת הדמדומים או אחרי שקיעת השמש, באפלה, כשהטמפרטורה צנחה, או כאשר השמים מתעננים. הצרצור משתנה כאשר הטמפרטורה משתנה, בהתאמה לקצב הפעלת עצב הטימבל (tymbal – הכינוי באנגלית לאיברי הקול הייחודים לציקדות).
ביפן קושרים בין קולות הציקדות למלנכוליה, והן היו נושא בספרות, בתוכניות טלוויזיה כדוגמת "ערב קיץ" והקול משמש כאפקט קולי או על מנת לסמן נקודת מפנה בעלילת סדרת הנובלות הוויזואליות היגורשי (במקורひぐらしのなく頃に – היגורשי נו נאקו קורו ני – "כשהציקדות בכו").[1] קולם של הציקדות רם למדי, אך אינו נישא למרחקים.