עטיפת האלבום | ||||||
אלבום אולפן מאת דיסטרבד | ||||||
יצא לאור | 7 במרץ 2000 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
סוגה | נו-מטאל | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 47:38 | |||||
חברת תקליטים | ג'איינט רקורדס, רפרייז רקורדס | |||||
הפקה | ג'וני קיי | |||||
| ||||||
| ||||||
The Sickness הוא אלבום הבכורה של להקת המטאל דיסטרבד. האלבום יצא לאור ב-7 במרץ 2000, בלייבלים ג'איינט רקורדס ורפרייז רקורדס. האלבום הגיע למקום ה-29 במצעד הבילבורד 200 וצעד בו במשך 106 שבועות. אלבום זה הוא אלבום האולפן היחיד של הלהקה שלא הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עד לאלבומם השביעי, Evolution שהגיע למקום ה-4 ב-2018.[1] בשנת 2018 העניק איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי לאלבום מעמד של אלבום פלטינה מחומש עבור מכירת למעלה מ-5 מיליון עותקים בארצות הברית, מה שהופך את האלבום למצליח ביותר של הלהקה.[2]
The Sickness היה אלבום האולפן הראשון של הלהקה מאז הוקמה ב-1994. בשנת 2015 סיפר דריימן כי בהתייחס לימיה המוקדמים של הלהקה: "אנשים חושבים שזו הייתה עלייה מטאורית. זו ממש לא הייתה. קרענו את עצמנו שנתיים או שלוש כלהקה מקומית, היינו מקדמי המכירות של עצמנו, כל פעם שהביעה לעיר איזו הופעת רוק חבר להקה הסתובב במקום וחילק חומרים שיווקיים שלנו - קלטות, סטיקרים, טי-שירטים, מה שהיה לנו. זה בנוסף להופעות אסטרטגיות במקומות שבהם חשבנו שזה הגיוני ובנוסף לבניית קהל המעריצים בדרום שיקגו. הייתה תקופה ארוכה מאוד לפני ההצלחה, בעיר שלא ממש קיבלה הארד רוק והבי מטאל. שיקגו הייתה עיר של רוק אלטרנטיבי. היו "דה סמאשינג פאמפקינס", "לוקאל H". זה לא היה מטאל. הכניסו אותנו לרשימה השחורה. לא יכולנו לנגן אפילו במועדונים במרכז העיר. לא היינו מגניבים מספיק. היינו מטאל מדי. זה לא נחשב מגניב מספיק. היינו צריכים לפלס את דרכנו פנימה".[3]
לקראת סוף שנת ה-90, עבר המיקוד של תעשיית הרוק לרוק כבד יותר, והלהקה חתמה על חוזה הקלטות בחברת ג'איינט רקורדס, שהיה ההזדמנות הראשונה של הלהקה.[4] הלהקה החליטה לעדן את הצליל שלה עוד לפני הקלטת האלבום. הגיטריסט המוביל של הלהקה, דן דונגאן, החליט לשנות סגנון ולא לכלול קטעי סולו גיטרה. בראיון למגזין "Guitar World" סיפר: "לפני שהוחתמנו עשיתי סולואים כל הזמן, וזה לא ממש עבד, אז החלטתי להפסיק עם זה לגמרי עד האלבום או השניים האחרונים. ככה זה עבד לנו. עם הזמן דחפנו אחד את השני להיות מוזיקאים טובים יותר".[5]
דריימן סיפר שכתיבת המילים לשירים, שהתבססו על חווויות אישיות מחייו, לא הייתה לו נוחה בתחילה. לדבריו: "היה מפחיד בהתחלה. הנה אתה מחליט לחשוף חלק מהנשמה שלך לאנשים האלה, ולשים אותו על מגש כדי שכולם יוכלו לראות אותו. עד שאתה מבין שהמאזינים מבינים משהו מכל זה, זה מפחיד מאוד".[6]
אל הסולן דריימן והגיטריסט דונגאן הצטרפו המתופף מייק ונגרן והבסיסט סטיב "פאזז" קמאק. הלהקה פנתה למפיק ג'וני קיי(אנ'), שהיה בתיכון עם אחיו של דונגאן, על מנת שיסייע לה להפיק את האלבום. הקשר בין הלהקה לקיי התחזק, והוא הפך למפיק האלבום. בראיון ל"Guitar Edge" סיפר קיי על התהליך: "הם נלחמו כדי שאפיק עבורם את האלבום. הם סירבו לנסוע ללוס אנג'לס ולעשות אלבום שיהיה ברמה של הדמואים שעשו. הרגשתי שעם מספיק זמן ותקציב אוכל ליצור עבורם אלבום שכולם יוכלו לאהוב ... דחפתי אותם הכי חזק שיכולתי, והרגשנו שהצלחנו עוד לפני שמכרנו אפילו עותק אחד. כל העבודה הקשה, והעובדה שהם להקה טובה, עזר לי לקבל עבודות נוספות. אנשים אהבו את זה ואמרו 'מי עשה את האלבום של דיסטרבד? בואו ניקח אותו'".[4]
הלהקה הקליטה את האלבום החל מסוף 1999, והוא יצא לאור ב-7 במרץ 2000. האלבום לא הצליח מיד. הסינגל הראשון מתוכו, "Stupify", יצא לאור באפריל 2000. דריימן סיפר ש"היה קשה למכור אותו לתחנות הרדיו. זה לא שהסינגל זינק מיד. עבדו על זה. ג'איינט רקורדס עבדו על זה. הם דחפו את זה למקום שבו הוא יקבל מספיק מודעות, ורק אז הוא התחיל לעלות במצעדים".[4] השיר מדבר על גזענות ואפליה, ומתבסס באופן רופף על חוויותיו של דריימן עצמו. השיר הגיע בסופו של דבר למקום ה-12 במצעד הרוק המיינסטרימי של הבילבורד, ולמקום 10 במצעד הרוק האלטרנטיבי של המגזין. השיר נשאר אחד מהפופולריים ביותר של הלהקה.[4] אחריו יצאו הסינגלים "Down with the Sickness" באוקטובר אותה שנה, "Voices" בנובמבר ו"The Game" בפברואר 2001.
ב-23 במרץ 2010 הוציאה הלהקה גרסת עשור לאלבום. בגרסה הופיעו גרסאות שעברו מיקס שחודש מעט, וכן שירים חדשים שהופיעו לפני כן כצד ב' ולא נכללו בהוצאה המקורית. בנוסף נכללה גרפיקה מעודכנת ותכנים אינטרנטיים שצפייה בהם התאפרה רק לרכושי האלבום. גרסה זו, שחגגה עשור לצאת האלבום, הייתה זמינה לראשונה גם בגרסת ויניל.[7]
דן דונגאן, גיטריסט הלהקה, אמר לגבי הגרסה החדשה: "[...] זה היה האלבום ששם אותנו על המפה והזניק את הקריירה שלנו. חזרנו לאולפן ועשינו לו רמיקס, הוא עובר תהליך של רה-מאסטרינג, נוסיף לו כמה רצועות בונוס, ונעדכן את האריזה והגרפיקה. זה יהיה פריט אספנים קטן, מחווה לאלבום הזה עבור המעריצים".[8]
השירים הנוספים שנכללו באלבום היו "God of the Mind" ו-"A Welcome Burden", שהופיעו גם באוסף שירי צד ב' בשם The Lost Children.
בינואר 2020 הכריזה הלהקה שהיא יוצאת למסע הופעות לכבוד 20 שנה לצאת האלבום, יחד עם סטיינד ובד וולבס(אנ'). מסע ההופעות בוטל בסופו של דבר עקב מגפת הקורונה. The Sickness יצא מחדש לאור על מנת לציין את 20 השנה לצאתו לאור. הגרסה כוללת את כל השירים המקוריים בגרסת הרה-מאסטרינג, כמו גם גרסאות בביצועים חיים של השירים. מסע ההופעות נקבע מחדש ליולי וספטמבר 2021 אך בוטל שנית עקב מגבלות הקורונה.
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | [9] |
Rolling Stone | [10] |
Spin | 5/10[11] |
עם צאתו זכה האלבום לביקורות חיוביות. סטיב יואי ממגזין האינטרנט "AllMusic" ציין שגם אם יש באלבום כמה קטעים מוצלחים פחות, הרי שהוא פרי עבודתה של להקה שלא נדרש לה עוד הרבה כדי להגיע לשליטה מוחלטת בסאונד ובכישורי ההלחנה שלה, מה שהופך את האלבום לאלבום ראשון נפלא.
האתר "Loudwire" דירג את האלבום במקום ה-24 ברשימת 25 אלבומי הבכורה בסוגת ההארד רוק.[12]
ב-2020 הופיע האלבום ברשימת 20 אלבומי המטאל הטובים ביותר לשנת 2000 של המגזין "Metal Hammer".[13]
ב-2021 הופיע האלבום ברשימת 20 אלבומי הנו-מטאל המהותיים של מגזין "Revolver".[14]
כל השירים נכתבו והולחנו על ידי דיסטרבד, למעט "Shout 2000", שנכתב על ידי איאן סטנלי ורולאנד אורזבל.
מהדורה מקורית ומהדורה לרגל 20 שנה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Voices |
3:11 | |||||||
2. | The Game |
3:47 | |||||||
3. | Stupify |
4:33 | |||||||
4. | Down with the Sickness |
4:38 | |||||||
5. | Violence Fetish |
3:23 | |||||||
6. | Fear |
3:46 | |||||||
7. | Numb |
3:44 | |||||||
8. | Want |
3:52 | |||||||
9. | Conflict |
4:35 | |||||||
10. | Shout 2000(גרסת כיסוי לטירז פור פירז) |
4:18 | |||||||
11. | Droppin' Plates |
3:48 | |||||||
12. | Meaning of Life |
4:01 | |||||||
משך כולל: |
47:34 |
הוצאה מחודשת (2002) | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
13. | God of the Mind |
3:05 | |||||||
14. | Stupify (ביצוע חי) |
4:53 | |||||||
15. | The Game (ביצוע חי) |
3:53 | |||||||
16. | Voices (ביצוע חי) |
3:36 | |||||||
17. | Down with the Sickness (ביצוע חי) |
6:16 | |||||||
משך כולל: |
1:09:17 |
מהדורה לרגל 10 שנים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
13. | God of the Mind |
3:04 | |||||||
14. | A Welcome Burden |
3:32 | |||||||
משך כולל: |
54:09 |
דיסק אינסטרומנטלי | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
15. | Voices (אינסטרומנטלי) |
3:18 | |||||||
16. | The Game (אינסטרומנטלי) |
3:53 | |||||||
17. | Stupify (אינסטרומנטלי) |
4:13 | |||||||
18. | Down with the Sickness (אינסטרומנטלי) |
4:45 | |||||||
19. | Violence Fetish (אינסטרומנטלי) |
3:29 | |||||||
20. | Fear (אינסטרומנטלי) |
3:53 | |||||||
21. | Numb (אינסטרומנטלי) |
3:50 | |||||||
22. | Want (אינסטרומנטלי) |
3:57 | |||||||
23. | Conflict (אינסטרומנטלי) |
4:41 | |||||||
24. | Shout 2000 (אינסטרומנטלי)(גרסת כיסוי לטירז פור פירז) |
4:25 | |||||||
25. | Droppin' Plates (אינסטרומנטלי) |
3:48 | |||||||
26. | Meaning of Life (אינסטרומנטלי) |
4:00 | |||||||
משך כולל: |
1:42:19 |
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.
מצעדים שבועיים
|
מצעדים שנתיים
מצעדי עשור
|
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
דיסטרבד | ||
---|---|---|
דייוויד דריימן • דן דונגאן • מייק ונגרן • ג'ון מוייר חברים לשעבר: סטיב קמאק • אריק אוולט | ||
אלבומי אולפן | The Sickness • Believe • Ten Thousand Fists • Indestructible • Asylum • Immortalized • Evolution • Divisive | |
אוספים | The Lost Children | |
סרטים והופעות | M.O.L.. • Music as a Weapon II • Live & Indestructible • Indestructible in Germany | |
סינגלים | "Stupify" • "Down with the Sickness" • "Voices" • "The Game" • "Prayer" • "Remember" • "Liberate" • "Guarded" • "Stricken" • "Just Stop" • "Land of Confusion" • "Ten Thousand Fists" • "Inside the Fire" • "Perfect Insanity" • "Indestructible" • "The Night" • "Another Way to Die" • "The Animal" • "Warrior" • "Hell" • "3" • "The Vengeful One" • "Immortalized" • "The Light" • "The Sound of Silence" • "Are You Ready" • "A Reason to Fight" • "No More" • "Hold On to Memories" • "No More" • "Hey You" • "Bad Man" |