נבואה בדיעבד (לטינית: Vaticinium ex eventu, מילולית: "נבואה מתוך אירוע") היא טכניקה ומונח תאולוגי או היסטוריוגרפי המתייחס לנבואה שנכתבה לאחר שלמחבר היה מידע על האירוע אותו הוא ניבא. כלומר המנבא לא באמת ניבא את הדברים אלא כתב אותם בדיעבד כשהוא טוען שלמעשה ניבא אותם. למשל, במחקר הועלתה טענה כי חלקו השני של ספר דניאל הוא ספר פסאודואפיגרפי, ונכתב כנבואה בדיעבד בתקופת מרד החשמונאים, בסביבות שנת 165 – 164 לפנה"ס.[1]
נבואה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בדתות ותרבויות |
| ||||||||||||
טכניקות | חלום • הזיה • שאלת חלום • אקסטזה • טראנס (אנ') • דבקות • מאגיה • תקשור • סיאנס • השבעת מלאכים | ||||||||||||
סוגי נבואה | ניבוי עתידות • התגלות • אסכטולוגיה • הארה • איחוז • תאופניה (אנ') • חזון (אנ') | ||||||||||||
הטיות | נבואה בדיעבד • נבואה המגשימה את עצמה • נבואה המזימה את עצמה • שפה מעורפלת • אחריו, לכן בגללו • הטיית הישרדות • חוק ליטלווד |