קרטיס-רייט X-19
Curtiss-Wright X-19 |
| הX-19 בעת ריחוף |
|
מאפיינים כלליים |
|---|
|
סוג |
מטוס ניסוי |
|---|
|
ארץ ייצור |
ארצות הברית ארצות הברית |
|---|
|
יצרן |
קרטיס-רייט |
|---|
|
טיסת בכורה |
נובמבר 1963 |
|---|
|
תקופת שירות |
בוטל–הווה |
|---|
|
צוות |
2 |
|---|
|
יחידות שיוצרו |
2 |
|---|
ממדים |
אורך |
13.54 מטר |
|---|
|
גובה |
5.1880 מטר |
|---|
|
רוחב |
10.52 מטר (מקצה מדחף עד קצה מדחף בכנף אחורית) |
|---|
|
מוטת כנפיים |
5.9 מטר (כנף קדמית)
7.16 מטר (כנף אחורית) |
|---|
|
שטח כנפיים |
5.21 מ"ר |
|---|
|
משקל ריק |
4,423 ק"ג |
|---|
|
משקל המראה מרבי |
6,690 ק"ג |
|---|
  | |
ביצועים |
מהירות שיוט |
643.8 קמ"ש בגובה 15,000 רגל (4,600 מטר) |
|---|
|
מהירות מרבית |
740 קמ"ש בגובה 20,000 רגל (6,100 מטר) |
|---|
|
קצב נסיקה |
20.0 מטר/שנייה (במשקל 6,200 ק"ג) |
|---|
|
טווח טיסה מרבי |
830 ק"מ עם מטען של 450 ק"ג |
|---|
|
דחף |
1,640 kW כל מנוע |
|---|
| | |
|
|
קרטיס-רייט X-19 (באנגלית: Curtiss-Wright X-19) היה מטוס ניסיוני אמריקאי לבחינת אפשרויות VTOL (המראה ונחיתה אנכית) בתחילת שנות ה-60.
בחודש מרץ 1960, חברת קרטיס-רייט פיתחה את ה- X-100, אב טיפוס חדש, למטוס תובלה בעל יכולות המראה ונחיתה אנכית. ל- X-100 היה מנוע יחיד, שהניע שני רוטורים ובנוסף פלט את הגזים שנוצרו בתוכו בזנב המטוס, דבר שנתן יכולות תמרון טובות יותר במהירויות נמוכות.
מה- X-100, קרטיס-רייט פיתחו את ה- X-200 שהיה גדול יותר, אשר חיל האוויר האמריקאי הזמין שני אבות טיפוס שלו שלהם ניתן הכינוי X-19A
ה- X-19 היה מטוס בעל שני סטים של כנפיים, זוג קדמי וזוג אחורי. על כל כנף הורכב פרופלור בקוטר 4 מטרים שיכל לנטות 90 מעלות מה שאיפשר למטוס להמריא ולנחות כמו מסוק. המדחפים הונעו על ידי שני מנועי Avco Lycoming T55-L-5 turboshaft שהותקנו בתוך המטוס.
הטיסה הראשונה של ה- X-19 התקיימה בנובמבר 1963 (לפי מקורות אחרים ב-26 ביוני 1964). התכנון היה שה- X-19 יתפתח להיות מטוס תובלה מסוג VTOL. עם זאת ה- X-19 הראשון נהרס בהתרסקות ב-25 באוגוסט 1965, והתוכנית בוטלה. אב הטיפוס השני נמצא כיום במתקני השיקום במוזיאון הלאומי של חיל האוויר של ארצות הברית בדייטון, אוהיו.
ארצות הברית
