X-7

לוקהיד X-7
Lockheed X-7

מאפיינים כלליים
סוג	מטוס ניסוי
ארץ ייצור	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	לוקהיד קורפוריישן
טיסת בכורה	1951
תקופת שירות	26 באפריל 1951 – 1960 (כ־8 שנים)
צוות	ללא
משתמש ראשי	חיל האוויר של ארצות הברית
ממדים  אורך 9.98 מ' גובה 2.1 מ' מוטת כנפיים 3.66 מ' משקל טעון 3,600 kg
ביצועים  מהירות מרבית 4,640 קמ"ש (4.31 מאך) סייג רום 106,000 רגל (32,317 מטר) דחף 467 kN
הנעה  1 × Alleghany Ballistics Laboratories X202-C3 solid-fuel rocket

הלוקהיד X-7 (באנגלית: Lockheed X-7) שכונה "המקטרת המעופפת" היה מטוס ניסוי לא מאויש לבחינת מנוע מגח סילון ומערכות להנחיית טילים. הוא נישא על כנפיו של בואינג B-29 סופרפורטרס או B-50 סופרפורטרס. המגבר של המטוס הופעל לאחר ההטלה והביא את ה-X-7 למהירות של 1,625 קמ"ש, אז הושלך ומנוע המגח סילון המשיך משם. בסופו של דבר חזר ה־X-7 לקרקע על ידי מצנחים. המהירות המרבית שהושגה הייתה 4,640 קמ"ש (4.31 מאך), ובכך קבעה שיא לאותם זמנים. סך הכל בוצעו 130 טיסות של ה־X-7 בין אפריל 1951 ליולי 1960.

ראו גם

• מטוסי ה-X

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא X-7 בוויקישיתוף

• על הX-7 (באנגלית)