X-9 שרייק

X-9 שרייק
טיל X-9 שרייק
טיל X-9 שרייק
מאפיינים כלליים
סוג טיל ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בל איירקראפט
טיסת בכורה אפריל 1949
תקופת שירות ? – ינואר 1953
צוות ללא
ממדים 
אורך 6.9 מטר
רוחב 0.56 מטר
מוטת כנפיים 2.4 מטר
שטח כנפיים 6.5 m²
משקל ריק 964 kg
משקל טעון 1,588 kg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית מאך 2
טווח טיסה מרבי 80 ק"מ
סייג רום 19.8 ק"מ
עומס כנף kg/m²
דחף 13.3 kN
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע רקטי בעל דלק נוזלי מדגם XLR65-BA-1 מתוצרת בל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

X-9 שרייק היה אב טיפוס מוקטן של טיל האוויר-קרקע GAM-63 ראסכל. הטיל, מתוצרת בל איירקראפט קורפוריישן, היה התשיעי בסדרת מטוסי ה-X ושימש לניסויים.

31 טילי X-9 נמסרו, והם ביצעו טיסות ניסוי מאפריל 1949 ועד ינואר 1953. התוכנית שימשה לאיסוף נתונים על מאפייניו האווירודינמיים של הטיל ועל יציבותו, וכן לבדיקת מערכות ההנחיה וההנעה שלו.

במאי 1947 קיבלה בל חוזה לפיתוח טיל האוויר-קרקע ASM-A-2 ראסכל (מאוחר יותר B-63/GAM-63) בעל ראש קרב גרעיני, המונע באמצעות דלק נוזלי. בנוסף, הוזמן טיל מוקטן לצורכי ניסויים, אשר כונה RTV-A-4 שרייק.

הטיל שוגר ממטוס EB-50D שהותאם לשיגור הטיל ולשידור פקודות הנחיה לעברו ברדיו. עם סיום המשימה הושב הטיל לקרקע באמצעות מצנח שנשא כדי שהמכשור שהכיל לא יפגע.

טיסת הניסוי הראשונה של הטיל הייתה טיסת דאייה לא ממונעת שהתרחשה באפריל 1949. כשנה מאוחר יותר, במאי 1950 בוצע הניסיון הראשון לשיגור הטיל הממונע, אך כשל. בנובמבר 1950, בטיסת הניסוי החמישית של הטיל, נרשמה לראשונה טיסת ניסוי מוצלחת. ב-1951 שונה שם הטיל מ-RTV-A-4 שרייק ל-X-9 שרייק.

ה-X-9 נחשב לטיל מוצלח לצורכי ניסויים, והיו אף מחשבות על ייצור מספר מוגבל של טילים לצרכים מבצעיים כשלב ביניים עד שה-GAM-63 יהיה זמין. ברם, עקב הטווח הקצר ומשקל המטען הקטן אותו יכול היה לשאת, ירד הרעיון מן הפרק.

אף אחד מהטילים לא שרד את הניסויים. השבר היחיד של טיל X-9 שנותר, ככל הידוע, הוא חלק מהמייצב האנכי, שנשמר כיום במוזיאון לארי בל במנטון, אשר באינדיאנה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא X-9 שרייק בוויקישיתוף