לידה |
20 במרץ 1967 (בן 57) עפולה, ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||||
מפלגה | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אברהם (אבי) דניאל ניסֶנְקוֹרְן (נולד ב-20 במרץ 1967, ח' באדר ב' ה'תשכ"ז) הוא איש ניהול ישראלי המשמש כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. כיהן כיושב ראש ההסתדרות החדשה, כחבר הכנסת ושר המשפטים מטעם מפלגת "כחול לבן" וכנשיא התאחדות המלונות בישראל.
ניסנקורן נולד בעפולה, לאילנה וישראל ניסנקורן, זוג רופאים מפולין, שעלו לישראל במסגרת "עליית גומולקה". בנעוריו היה אלוף ישראל בריצות קצרות[1] וייצג את ישראל באליפות העולם הראשונה לנוער ב-1986 בריצת מאתיים מטר[2]. בצה"ל הוגדר כספורטאי מצטיין והיה מדריך בבה"ד 4[3]. למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, והוסמך כעורך דין. בין השנים 1997–1999 שימש מנהל המחלקה להסכמים קיבוציים באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. בתפקידו זה הוביל הסכמים קיבוציים לסקטורים שונים במשק הישראלי. עסק בין היתר במשא ומתן להסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, הסכמי שכר ארציים במגזר הציבורי, והסכם עבודה חדש בחברת בזק. במרץ 1999 מונה לראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי[4].
ב-2001 הקים משרד עורכי דין פרטי שעסק ביחסי עבודה, קופות גמל ופנסיה וייצג בעיקר ועדי עובדים גדולים[5]. הוא סגר את המשרד כשמונה בידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי, בפברואר 2010[6]. בתפקידו זה הוביל מהלכי התאגדות עובדים במפעלים בולטים בישראל וטיפל בסכסוכי עבודה.
באוקטובר 2013 הודיע יושב ראש ההסתדרות, עופר עיני על כוונתו לפרוש בפברואר 2014, והמליץ לבית נבחרי ההסתדרות למנות את ניסנקורן למחליפו. עתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד המינוי, ובדרישה לקיום בחירות כלליות בארגון נדחתה, ובמאי 2014 אישר בית נבחרי ההסתדרות את מינויו של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות במסגרת סיעת עוגן[7].
בדצמבר 2014 חתמה ההסתדרות על הסכם קיבוצי עם נשיאות הארגונים העסקיים, להעלאת שכר המינימום, בשלוש פעימות, מ-4,300 ל-5,000 ש"ח, ובאוקטובר אותה שנה הוסכם על פעימה נוספת שתעלה את שכר המינימום ל-5,300 ש"ח[8]. בהתאם להסכם זה תיקנה הכנסת, בחקיקת בזק, את חוק שכר מינימום. הסכמים קיבוציים בולטים נוספים (להם הוצאו צווי הרחבה) שנחתמו בהובלתו:
בפברואר 2016 התפקד למפלגת העבודה[14].
ביוני 2016 הקימה ההסתדרות בהובלתו מחדש את עיתון דבר במהדורה דיגיטלית, שנקראה אז דבר ראשון. ביולי של אותה שנה הגיע להסכמה עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת תאגיד השידור הישראלי לתחילת 2018[15]. בהסכמה זו פעל ניסנקורן להגנת עובדי רשות השידור[16], אך היא עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה ביוצרים העובדים בהפקות למען התאגיד[17] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד.
במרץ 2017 חתמה ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן עם נשיאות הארגונים העסקיים על הסכם קיבוצי לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות (כך שחודש עבודה בישראל יעמוד על 182 שעות במקום 186 שעות). ב-15.3.18 נחתם צו הרחבה הקובע כי מ-1 באפריל 2018 שבוע העבודה במשק יקוצר ל-42 שעות ללא הפחתה בשכר. בעקבות מאבקו של ניסנקורן בנושא זה נקבע (בהחלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בהסכם הקיבוצי לעניין קיצור שעות העבודה במשק) כי שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,300 ש"ח) ב-182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ש"ח לשעה, אך חוק שכר מינימום טרם תוקן[18].
במאי 2017 התמודד ניסנקורן על ראשות ההסתדרות מול חברת הכנסת שלי יחימוביץ' במסגרת סיעת עוגנים וניצח עם 62.42% מקולות הבוחרים[19]. מערכת בחירות זו הייתה יצרית ורווית מתחים, ובמהלכה אף עלו טענות מצד יחימוביץ' ואנשיה לזיופים מצד אנשי ניסנקורן, וספירת הקולות אף נעצרה בשל טענות אלו באמצעה לחצי יממה. יחימוביץ' עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את תוצאות הבחירות[20]. באוגוסט 2017 דחה בית המשפט את עתירת יחימוביץ', בנימוק שבית הדין של ההסתדרות אמור להכריע בנושא זה[21].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-16 בפברואר 2019 לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו בהסתדרות והצטרף למפלגת חוסן לישראל שבראשות בני גנץ[22]. בסוף מרץ 2019 הוא פרש סופית מתפקידו כיו"ר ההסתדרות והוחלף בארנון בר-דוד.
ניסנקורן שובץ במקום השלישי ברשימת חוסן לישראל-תל"ם אחרי יו"ר הרשימה בני גנץ ואחרי יו"ר תל"ם משה יעלון, אך בעקבות איחוד המפלגה יחד עם מפלגת יש עתיד להקמת רשימת כחול לבן הוא הוצב במקום החמישי ברשימה. בבחירות קיבלה הרשימה 35 מנדטים וניסנקורן נבחר לחבר הכנסת העשרים ואחת, בה מונה על ידי בני גנץ ליו"ר סיעת כחול לבן.
הוא נבחר לכהן גם בכנסת ה-22 ולאחר שהמנדט להקמת הממשלה עבר לבני גנץ, החל לכהן כיו"ר הוועדה המסדרת. הוא כיהן גם כיו"ר הוועדה המסדרת בכנסת העשרים ושלוש עד שמונה לשר בממשלה.
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר המשפטים.
ביולי 2020 החל משרד המשפטים לפרסם מדוע אושרו או נדחו הצעות חוק שהובאו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה[23].
באמצע יולי 2020 קבע ניסנקורן, חרף התנגדות של לשכת עורכי הדין, שתקנות סדר הדין האזרחי, שאותן התקינה שרת המשפטים איילת שקד כשנתיים קודם לכן וכניסתן לתוקף נדחתה, ייכנסו לתוקף בתחילת 2021[24]. התקנות החדשות נועדו לפשט את ההליכים ולקצר את לוחות זמנים להדיינויות וקבלת פסקי דין[25].
באוקטובר 2020 הקים ניסנקורן, יחד עם איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, צוות בין-משרדי לסיוע לטרנסג'נדרים, שייבחן את הקשיים של האוכלוסייה בישראל מול משרדי הממשלה, במטרה להסיר את החסמים מולם[26]. בראש הצוות עומדים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, והמשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אבי מוטולה. מעבר להיוועצות עם גורמים אזרחיים (פרויקט גילה, ברית הלביאות, טרנסיות ישראל והאגודה למען הלהט"ב) הצוות יכלול גם גורמי מקצוע בכירים ממשרדי המשפטים, הבריאות, הרווחה, החינוך ומשרדי ממשלה נוספים.
בנובמבר 2020 הכריז ניסנקורן, לצד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) עמית מררי, וחברי הכנסת שרן השכל (הליכוד) ורם שפע (כחול לבן), על הגשת מתווה ללגליזציה של קנאביס בהתאם למסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת המדיניות בנוגע לאיסור על צריכת קנאביס בישראל[27]. המתווה המוצע יתיר לגורמים מורשים לגדל ולשווק קנאביס, ולמכור לבגירים מעל גיל 21. בשלב ראשון יותר לצרוך קנאביס במרחב הפרטי, ולאחר מכן תיבחן האפשרות להעביר סמכויות לרשויות מקומיות ולאפשר צריכה ציבורית באזורים מותרים, על פי אופי האוכלוסייה המקומית[27][28]. פיזור הכנסת מנע את קידומה[29].
בסוף 2020 הודיע עם נשיא המדינה ריבלין על מתווה למחיקת רישום פלילי ועידוד היציאה ממעגל הזנות[30].
במהלך כהונתו כשר משפטים, ניסנקורן נאבק לשמור על מערכת המשפט מול חברי כנסת וממשלה שניסו לקיים בה מהלכים שונים שבעיניו איימו על עצמאות מערכת המשפט.[31][32] ביניהם, חוסר מינוי לפרקליט מדינה[33] וניסיונות לקדם את פסקת ההתגברות[34].
ב-29 בדצמבר 2020 הודיע לגנץ על החלטתו לעזוב את כחול לבן ולהצטרף למפלגת הישראלים[35]. למחרת התפטר מתפקיד שר המשפטים[36]. התפטרותו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2021. ב-3 בינואר התפטר מהכנסת. ב-31 בינואר, החליט לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים, ולא להתמודד בבחירות לכנסת ה-24[37].
ב-3 במרץ 2021 החל לכהן כעמית מחקר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה[38].
הוא שותף במשרד עורכי דין המתמחה בייעוץ אסטרטגי ובתחום יחסי עבודה קיבוציים[39].
באוקטובר 2021 נבחר לנשיא התאחדות המלונות בישראל[40] וליו"ר תאגיד המיחזור אל"ה[41]. בינואר 2023 התפטר, לפי דרישת שר התיירות, חיים כץ, מתפקידו כנשיא התאחדות המלונות[42].
בנובמבר 2022 החל לכהן כדירקטור בחברה הציבורית צור שמיר אחזקות[43].
ב-9 במאי 2023 מונה ליושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לאחר ששימש כחבר הוועד החל מחודש אפריל 2021[44].
נשוי לאנדראה, רופאה שמנהלת את היחידה לנירולוגיית ילדים ומנהלת שותפה של מרכז מג"ן למחלות נדירות, במרכז הרפואי וולפסון[45], ואב לשני ילדים. בנם הצעיר רון מתמודד עם מחלה אפילפטית קשה המלווה במוגבלות שכלית התפתחותית, דבר אשר דחף את ניסנקורן לעסוק בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתפקידו כיו"ר ההסתדרות. המשפחה מתגוררת בהוד השרון[46].
שרי המשפטים בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
מזכירי ההסתדרות | |
---|---|
|