אבי ניסנקורן

אבי ניסנקורן
אבי ניסנקורן
לידה 20 במרץ 1967 (בן 57)
עפולה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה
שר המשפטים ה־24
17 במאי 20201 בינואר 2021
(230 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
30 באפריל 20195 בינואר 2021
(שנה)
כנסות ה־2123
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם (אבי) דניאל ניסֶנְקוֹרְן (נולד ב-20 במרץ 1967, ח' באדר ב' ה'תשכ"ז) הוא איש ניהול ישראלי המשמש כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. כיהן כיושב ראש ההסתדרות החדשה, כחבר הכנסת ושר המשפטים מטעם מפלגת "כחול לבן" וכנשיא התאחדות המלונות בישראל.

אבי ניסנקורן בהפגנת עובדים מול משרד האוצר, דצמבר 2015

ניסנקורן נולד בעפולה, לאילנה וישראל ניסנקורן, זוג רופאים מפולין, שעלו לישראל במסגרת "עליית גומולקה". בנעוריו היה אלוף ישראל בריצות קצרות[1] וייצג את ישראל באליפות העולם הראשונה לנוער ב-1986 בריצת מאתיים מטר[2]. בצה"ל הוגדר כספורטאי מצטיין והיה מדריך בבה"ד 4[3]. למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, והוסמך כעורך דין. בין השנים 1997–1999 שימש מנהל המחלקה להסכמים קיבוציים באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. בתפקידו זה הוביל הסכמים קיבוציים לסקטורים שונים במשק הישראלי. עסק בין היתר במשא ומתן להסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, הסכמי שכר ארציים במגזר הציבורי, והסכם עבודה חדש בחברת בזק. במרץ 1999 מונה לראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי[4].

ב-2001 הקים משרד עורכי דין פרטי שעסק ביחסי עבודה, קופות גמל ופנסיה וייצג בעיקר ועדי עובדים גדולים[5]. הוא סגר את המשרד כשמונה בידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי, בפברואר 2010[6]. בתפקידו זה הוביל מהלכי התאגדות עובדים במפעלים בולטים בישראל וטיפל בסכסוכי עבודה.

יו"ר ההסתדרות החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2013 הודיע יושב ראש ההסתדרות, עופר עיני על כוונתו לפרוש בפברואר 2014, והמליץ לבית נבחרי ההסתדרות למנות את ניסנקורן למחליפו. עתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד המינוי, ובדרישה לקיום בחירות כלליות בארגון נדחתה, ובמאי 2014 אישר בית נבחרי ההסתדרות את מינויו של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות במסגרת סיעת עוגן[7].

בדצמבר 2014 חתמה ההסתדרות על הסכם קיבוצי עם נשיאות הארגונים העסקיים, להעלאת שכר המינימום, בשלוש פעימות, מ-4,300 ל-5,000 ש"ח, ובאוקטובר אותה שנה הוסכם על פעימה נוספת שתעלה את שכר המינימום ל-5,300 ש"ח[8]. בהתאם להסכם זה תיקנה הכנסת, בחקיקת בזק, את חוק שכר מינימום. הסכמים קיבוציים בולטים נוספים (להם הוצאו צווי הרחבה) שנחתמו בהובלתו:

  • הסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, מ-22 ביולי 2014[9]
  • הסכם קיבוצי להגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק[10]
  • הסכם קיבוצי שהורחב על ידי שר הכלכלה המחייב כל מעסיק של למעלה ממאה עובדים להעסיק 3% עובדים עם מוגבלויות[11].
  • הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי שנחתם מול שר האוצר משה כחלון, שחלקו יושם בהעלאות שכר דיפרנציאליות (שיקליות). כמו גם הסכם המורה כי עובדי הקבלן בניקיון ושמירה במגזר הציבורי יהנו אף הם משני מענקים חד פעמיים בסך 1,000 ש"ח כל אחד בתקופת ההסכם[12].
  • הסכם מיולי 2015 המורה על קליטתם של כ-15 אלף עובדי קבלן במקצועות הליבה במגזר הציבורי[13].

בפברואר 2016 התפקד למפלגת העבודה[14].

ביוני 2016 הקימה ההסתדרות בהובלתו מחדש את עיתון דבר במהדורה דיגיטלית, שנקראה אז דבר ראשון. ביולי של אותה שנה הגיע להסכמה עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת תאגיד השידור הישראלי לתחילת 2018[15]. בהסכמה זו פעל ניסנקורן להגנת עובדי רשות השידור[16], אך היא עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה ביוצרים העובדים בהפקות למען התאגיד[17] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד.

במרץ 2017 חתמה ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן עם נשיאות הארגונים העסקיים על הסכם קיבוצי לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות (כך שחודש עבודה בישראל יעמוד על 182 שעות במקום 186 שעות). ב-15.3.18 נחתם צו הרחבה הקובע כי מ-1 באפריל 2018 שבוע העבודה במשק יקוצר ל-42 שעות ללא הפחתה בשכר. בעקבות מאבקו של ניסנקורן בנושא זה נקבע (בהחלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בהסכם הקיבוצי לעניין קיצור שעות העבודה במשק) כי שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,300 ש"ח) ב-182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ש"ח לשעה, אך חוק שכר מינימום טרם תוקן[18].

במאי 2017 התמודד ניסנקורן על ראשות ההסתדרות מול חברת הכנסת שלי יחימוביץ' במסגרת סיעת עוגנים וניצח עם 62.42% מקולות הבוחרים[19]. מערכת בחירות זו הייתה יצרית ורווית מתחים, ובמהלכה אף עלו טענות מצד יחימוביץ' ואנשיה לזיופים מצד אנשי ניסנקורן, וספירת הקולות אף נעצרה בשל טענות אלו באמצעה לחצי יממה. יחימוביץ' עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את תוצאות הבחירות[20]. באוגוסט 2017 דחה בית המשפט את עתירת יחימוביץ', בנימוק שבית הדין של ההסתדרות אמור להכריע בנושא זה[21].

הכנסת ה-21 עד ה-23

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-16 בפברואר 2019 לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו בהסתדרות והצטרף למפלגת חוסן לישראל שבראשות בני גנץ[22]. בסוף מרץ 2019 הוא פרש סופית מתפקידו כיו"ר ההסתדרות והוחלף בארנון בר-דוד.

ניסנקורן שובץ במקום השלישי ברשימת חוסן לישראל-תל"ם אחרי יו"ר הרשימה בני גנץ ואחרי יו"ר תל"ם משה יעלון, אך בעקבות איחוד המפלגה יחד עם מפלגת יש עתיד להקמת רשימת כחול לבן הוא הוצב במקום החמישי ברשימה. בבחירות קיבלה הרשימה 35 מנדטים וניסנקורן נבחר לחבר הכנסת העשרים ואחת, בה מונה על ידי בני גנץ ליו"ר סיעת כחול לבן.

הוא נבחר לכהן גם בכנסת ה-22 ולאחר שהמנדט להקמת הממשלה עבר לבני גנץ, החל לכהן כיו"ר הוועדה המסדרת. הוא כיהן גם כיו"ר הוועדה המסדרת בכנסת העשרים ושלוש עד שמונה לשר בממשלה.

שר המשפטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר המשפטים.

ביולי 2020 החל משרד המשפטים לפרסם מדוע אושרו או נדחו הצעות חוק שהובאו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה[23].

באמצע יולי 2020 קבע ניסנקורן, חרף התנגדות של לשכת עורכי הדין, שתקנות סדר הדין האזרחי, שאותן התקינה שרת המשפטים איילת שקד כשנתיים קודם לכן וכניסתן לתוקף נדחתה, ייכנסו לתוקף בתחילת 2021[24]. התקנות החדשות נועדו לפשט את ההליכים ולקצר את לוחות זמנים להדיינויות וקבלת פסקי דין[25].

באוקטובר 2020 הקים ניסנקורן, יחד עם איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, צוות בין-משרדי לסיוע לטרנסג'נדרים, שייבחן את הקשיים של האוכלוסייה בישראל מול משרדי הממשלה, במטרה להסיר את החסמים מולם[26]. בראש הצוות עומדים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, והמשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אבי מוטולה. מעבר להיוועצות עם גורמים אזרחיים (פרויקט גילה, ברית הלביאות, טרנסיות ישראל והאגודה למען הלהט"ב) הצוות יכלול גם גורמי מקצוע בכירים ממשרדי המשפטים, הבריאות, הרווחה, החינוך ומשרדי ממשלה נוספים.

בנובמבר 2020 הכריז ניסנקורן, לצד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) עמית מררי, וחברי הכנסת שרן השכל (הליכוד) ורם שפע (כחול לבן), על הגשת מתווה ללגליזציה של קנאביס בהתאם למסקנות הצוות הבין-משרדי לבחינת המדיניות בנוגע לאיסור על צריכת קנאביס בישראל[27]. המתווה המוצע יתיר לגורמים מורשים לגדל ולשווק קנאביס, ולמכור לבגירים מעל גיל 21. בשלב ראשון יותר לצרוך קנאביס במרחב הפרטי, ולאחר מכן תיבחן האפשרות להעביר סמכויות לרשויות מקומיות ולאפשר צריכה ציבורית באזורים מותרים, על פי אופי האוכלוסייה המקומית[27][28]. פיזור הכנסת מנע את קידומה[29].

בסוף 2020 הודיע עם נשיא המדינה ריבלין על מתווה למחיקת רישום פלילי ועידוד היציאה ממעגל הזנות[30].

במהלך כהונתו כשר משפטים, ניסנקורן נאבק לשמור על מערכת המשפט מול חברי כנסת וממשלה שניסו לקיים בה מהלכים שונים שבעיניו איימו על עצמאות מערכת המשפט.[31][32] ביניהם, חוסר מינוי לפרקליט מדינה[33] וניסיונות לקדם את פסקת ההתגברות[34].

ב-29 בדצמבר 2020 הודיע לגנץ על החלטתו לעזוב את כחול לבן ולהצטרף למפלגת הישראלים[35]. למחרת התפטר מתפקיד שר המשפטים[36]. התפטרותו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2021. ב-3 בינואר התפטר מהכנסת. ב-31 בינואר, החליט לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים, ולא להתמודד בבחירות לכנסת ה-24[37].

לאחר הפוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 במרץ 2021 החל לכהן כעמית מחקר אורח במכון הישראלי לדמוקרטיה[38].

הוא שותף במשרד עורכי דין המתמחה בייעוץ אסטרטגי ובתחום יחסי עבודה קיבוציים[39].

באוקטובר 2021 נבחר לנשיא התאחדות המלונות בישראל[40] וליו"ר תאגיד המיחזור אל"ה[41]. בינואר 2023 התפטר, לפי דרישת שר התיירות, חיים כץ, מתפקידו כנשיא התאחדות המלונות[42].

בנובמבר 2022 החל לכהן כדירקטור בחברה הציבורית צור שמיר אחזקות[43].

ב-9 במאי 2023 מונה ליושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לאחר ששימש כחבר הוועד החל מחודש אפריל 2021[44].

חיים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאנדראה, רופאה שמנהלת את היחידה לנירולוגיית ילדים ומנהלת שותפה של מרכז מג"ן למחלות נדירות, במרכז הרפואי וולפסון[45], ואב לשני ילדים. בנם הצעיר רון מתמודד עם מחלה אפילפטית קשה המלווה במוגבלות שכלית התפתחותית, דבר אשר דחף את ניסנקורן לעסוק בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתפקידו כיו"ר ההסתדרות. המשפחה מתגוררת בהוד השרון[46].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מאיה פולק, תיק או אוצר: ההימור הגדול של כחול לבן, מקור ראשון
  2. ^ השתתפות באליפות העולם לקדטים באתלטיקה והצלחה כבוגרים, חלק א'
  3. ^ שי לוי, ‏בחירות 2021: איפה המתמודדים שירתו בצבא, באתר ‏מאקו‏, 28 בפברואר 2021
  4. ^ מיכל רוה, ‏אבי ניסנקורן - יועמ"ש של ההסתדרות במקום דליה רבין, באתר גלובס, 25 בפברואר 1999
  5. ^ שי ניב, ‏אבי ניסנקורן נבחר ליו"ר ההסתדרות, באתר גלובס, 20 במאי 2014
  6. ^ אבי ניסנקורן - יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות, באתר ynet, 18 בפברואר 2010
  7. ^ בילי פרנקל, אושר המינוי של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות, באתר ynet, 20 במאי 2014
    מיקי פלד, עכשיו זה רשמי: אבי ניסנקורן יחליף את עופר עיני כיו"ר ההסתדרות, באתר כלכליסט, 20 במאי 2014
  8. ^ Ynet, אושר: שכר המינימום יועלה ל-5,300 שקל, באתר ynet, 30 באוקטובר 2015
  9. ^ צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, י"פ 6899 מ-28 באוקטובר 2014
  10. ^ צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק, י"פ 7287 מ-20 ביוני 2016
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏העסקת אנשים עם מוגבלויות בעידן צו ההרחבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביוני 2016
  12. ^ על הסכם המסגרת באתר ההסתדרות
  13. ^ דנה ויילר-פולק‏, נמנעה השביתה: כ-15 אלף עובדי קבלן ייקלטו בשירות הציבורי, באתר וואלה, 20 ביולי 2015
  14. ^ מורן אזולאי, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התפקד לעבודה, באתר ynet, 2 בפברואר 2016
  15. ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  16. ^ ניסנקורן מגיב על דחיית פתיחת תאגיד השידור החדש, באתר גלי צה"ל, 19 ביולי 2016
  17. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
    נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה, 21 ביולי 2016
  18. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שגב, מזל שיש בחירות פעם בכמה חודשים | דעה, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2020
  19. ^ אסף צבי, ‏תוצאות סופיות בהסתדרות: ניסנקורן ניצח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במאי 2017
  20. ^ לאחר הטענות לזיופים: יחימוביץ' עתרה לביטול הבחירות בהסתדרות, נבדק ב-2017-08-14
  21. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, נדחתה עתירת יחימוביץ' לפסילת הבחירות לראשות ההסתדרות, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2017
  22. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, אבי ניסנקורן מצטרף לבני גנץ ויעזוב את ההסתדרות, באתר ynet, 16 בפברואר 2019
  23. ^ חדשות כיפה, לראשונה: ועדת שרים לחקיקה מפרסמת - אלו הצעות חוק עברו, אלו לא ומדוע?, אתר כיפה, 5 ביולי 2020
  24. ^ ענת רואה, בניגוד לעמדת לשכת עורכי הדין: שר המשפטים חתם על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, באתר כלכליסט, 15 ביולי 2020
  25. ^ "המהפכה האזרחית במשפט תחל ב-2021": פרטי הרפורמה, באתר ynet, 15 ביולי 2020
  26. ^ טובה צימוקי, הדר גיל עד, לראשונה: צוות ממשלתי יסייע לטרנסג'נדרים, ‏13 באוקטובר 2020
  27. ^ 1 2 דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת המדיניות בנוגע לאיסור על צריכת קנאביס בישראל, ‏12 בנובמבר 2020
  28. ^ טובה צימוקי, נינה פוקס, "צוות הקנאביס" הציג את הדו"ח: "הגיעה העת ללגליזציה", באתר ynet, 12 בנובמבר 2020
  29. ^ צלי גרינברג, ישראל הולכת לבחירות והלגליזציה חוזרת לבוידעם, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2020
  30. ^ הנשיא ושר המשפטים הודיעו על מתווה חדש למחיקת רישום פלילי לנשים שהיו במעגל הזנות: "גופן איננו סחורה", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  31. ^ משה גורלי, "המגן של מערכת המשפט", באתר כלכליסט, מתוך מאה אנשי השנה של כלכליסט ל-2020
  32. ^ גבי שניידר, "שר המשפטים ניסנקורן: "אשמור כמגדלור על הדמוקרטיה הישראלית", באתר הידברות, ‏14 ביוני 2020
  33. ^ עידן בנימין, "סאגת המינויים החסרים: כך עצר רה"מ את הליך המינוי של פרקליט המדינה – עוד לפני שהחל", באתר "שקוף", 17-10-2020
  34. ^ הצעת חוק פסקת ההתגברות נדחתה בטרומית, באתר הכנסת, ‏5 באוגוסט 2020
  35. ^ אריה ריבקינד, גם אבי ניסנקורן עוזב את הספינה השוקעת של גנץ – וחובר לחולדאי, באתר חרדים10, 29 בדצמבר 2020
  36. ^ לאחר שחבר לחולדאי: שר המשפטים ניסנקורן התפטר מתפקידו, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2020
  37. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, אבי ניסנקורן הודיע על עזיבת מפלגתו של חולדאי: "לוקח פסק זמן מהפוליטיקה", באתר הארץ, 31 בינואר 2021
  38. ^ ניסנקורן מצטרף למכון הישראלי לדמוקרטיה, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2021
  39. ^ ליאת רון‏, אחד שיודע: "לא נגד רפורמה, בעד דמוקרטיה", באתר וואלה, 20 במרץ 2023. המידע על עיסוקיו מופיע בפסקה השישית.
  40. ^ יובל שדה, הג'וב החדש של אבי ניסנקורן: נשיא התאחדות המלונות, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2021
  41. ^ נורית קדוש, עוד ג'וב לניסנקורן: יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2021
  42. ^ גלעד כרמלי, נווית זומר, ניסנקורן התפטר מהתאחדות המלונות בעקבות עימות עם שר התיירות כץ, באתר ynet, 23 בינואר 2023
  43. ^ מערכת האתר, "הגוב החדש של נשיא התאחדות המלונאות. אבי ניסנקורן החל לשמש כדירקטור בחברת צור שמיר אחזקות בבעלות משפחת שיינדרמן אגב לאיחשי וגל 5.55% ממניות החברה", באתר Passport News, ‏02-12-2022
  44. ^ פרסום ראשון: ניסנקורן מונה ליו"ר וועד מנהל של אוניברסיטת בן-גוריון, באתר Passport News, ‏9 במאי 2023
  45. ^ פרופ' אנדראה ניסנקורן, באתר המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון
  46. ^ אתר למנויים בלבד אמירה לם, "היו הרבה רגעים קשים אבל לא היה לי רגע של שבירה. אחרי כל הקושי והכאב, רון הוא חלק מהמשפחה ואנחנו משפחה מאושרת", באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2017