![]() | |
לידה |
1866 קרית אלקאבל, תימן ![]() |
---|---|
פטירה |
21 בפברואר 1940 (בגיל 74 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י) ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים ![]() |
מדינה |
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, פלשתינה (א"י) ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 21 בפברואר 1940 ![]() |
![]() ![]() |
מארי אברהם אלנדאף (ה'תרכ"ו – י"ב באדר א' ה'ת"ש; 1866 – 21 בפברואר 1940) היה ממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין, שד"ר ומראשוני חוקרי ספרות יהודי תימן מבין יוצאי תימן.
נולד בקריית אלקאבל בצנעא שבתימן למארי חיים וללולוה (מרגלית)[1] אלנדאף, וגדל בעיר הבירה צנעא בשכונת היהודים. אחיו היה הרב סעדיה אלנדאף, מחבר הספר "עץ החיים".[2] מצד אמו היה נכדו של מארי יחיא בדיחי. בתימן עבד בתור צורף. בשנת ה'תרנ"א (1891) עלה הרב אלנדאף לארץ ישראל יחד עם חברו הרב שלום אלשיך הלוי, ובדרך נפטרו אשתו ובתו. בארץ ישראל נשא אישה חדשה.
בהגיעו לירושלים התגורר בעיר העתיקה והיה ממקימי כפר התימנים בשילוח בסמוך לעיר דוד. שימש מנהיג קהילת התימנים בירושלים ועמד בראשה במשך 35 שנים. הקים בית עלמין בהר הזיתים ואת ועד קהילת התימנים. ייסד תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסיות, בתי מדרשות ועמד בראש ישיבת תורת משה. נלחם במיסיון שניסה להשפיע על בני קהילתו. יחד עם מארי יחיא יצחק הלוי ואחרים התנגד לתנועת הדרדעים. שימש כאב"ד בבית הדין של הקהילה שאותו הקים והעמיד בראשו את הרב שלום אלשיך הלוי.
בשנת ה'תרס"ג (1903) השתתף באספת ציוני ציון שכונתה "הכנסייה הארצישראלית" בזכרון יעקב[3].
בשנת ה'תרס"ד (1904) הקים את חברת "שיבת ציון", במטרה לרכוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית כפתרון לבעיות הדיור והפרנסה של עולי תימן. ניסיון זה לא הניב פירות בסופו של דבר.
בתמיכת רוב אנשי הקהילה, ובהתנגדות חוג מצומצם יחסית בראשות הרב יחיא צארום, פעל הרב אלנדאף להשגת "פרמאן", רישיון מממשלת טורקיה, על כך שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת. אנשי הכוללים הספרדיים התנגדו לכך בתוקף, ובמשך תקופה ארוכה נאלץ להסתתר מהם. הוא יצא בחשאי לאיסטנבול ופגש שם את הרב הראשי של הקהילות היהודיות באימפריה, הרב משה הלוי. הפרמאן הגיע בסופו של דבר כעבור חצי שנה, בערב ראש השנה בניסן ה'תרס"ח[דרושה הבהרה]. בעקבותיו הוקמו מערכות חדשות, ללא תלות בכולל הספרדים.
כתב את קורות חייו, ואת קורות יהודי תימן, בספר "זכור לאברהם". כתב קונטרס בשם "מבשר טוב" בשבחה של ארץ ישראל בו הוא מעודד את יהודי תימן לעלות לארץ ישראל וליישב אותה. טרח להביא לדפוס ראשון ספרי קודש של יהדות תימן, עריכת התאג' הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן (כתר תורה) וסידור התפילה נוסח יהודי תימן בלדי אשר מיוסד על פי כתב יד של מהרי"ץ אשר היה תחת ידו. הוציא לאור חיבורים של חכמי תימן.
הרב אלנדאף עבר לגור בשכונת הבוכרים ובשנותיו האחרונות בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, יחד עם רעייתו, ידידה, שלושת בניו ובתו. כחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להעבירו בחזרה לירושלים. נפטר בי"ב באדר א' ה'ת"ש, בגיל 74 ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.