אגף הנידונים למוות מתייחס לחלק בכלא המיועד לאסירים שנידונו למוות בעקבות הרשעה בגין רציחות, מעשי טרור או פשעים חמורים אחרים המצדיקים עונש מוות בהתאם לתחום השיפוט בו הם הורשעו. אגף הנידונים למוות קיים בכל המדינות בהם ניתנים עונשי מוות. אסירים הנידונים למוות מחכים לעיתים רבות לביצוע ההוצאה להורג במשך שנים רבות, לעיתים אפילו עשרות שנים, עקב קיומו של הליך משפטי ארוך שנועד להבטיח שכל ההיבטים של התיק נבחנו באופן יסודי לפני ביצוע ההוצאה להורג.
אנשים המתנגדים לעונשי מוות טוענים כי הבידוד של אסירים הניתונים למוות וכמו גם האי-ודאות לגבי גורלם מהווים סוג של התעללות רגשית ושאסירים שנידונים למוות, ובמיוחד אלו שמחכים תקופה ארוכה במיוחד לביצוע גזר הדין, נוטים לפתח הפרעות נפשיות, מצב המכונה גם תופעת הנידונים למוות (אנ'). במקרים רבים אסירים שנידונים למוות עשויים לנסות להתאבד במהלך תקופת ההמתנה.
אסירים שנידונו למוות נמצאים לרוב באגף מיוחד של הכלא המכונה אגף הנידונים למוות. האגף הזה לרוב מבודד ויש לו אבטחה קפדנית יותר. האסירים באגף הנידונים למוות נמצאים בדרך כלל בבידוד והאינטראקציה שלהם עם אסירים אחרים והעולם החיצון מוגבלת. התנאים הספציפיים של אנשים הנידונים למוות משתנים ממדינה או למדינה.
במדינות רבות לנידונים למוות יש את הזכות לערער על גזר דינם, והתהליך עשוי להימשך שנים רבות. ההליך המשפטי הארוך נועד להבטיח הגינות במשפט, לאפשר בחינה של ראיות חדשות וכמו כן נועד למנוע הוצאות להורג מזורזות שלא כדין.
ארצות הברית היא אחת מהמדינות היחידות בעולם המערבי בהן אסירים עדיין מקבלים עונש מוות. אסירים הנידונים לגזר דין מוות בארצות הברית נמצאים בבית הכלא לעיתים רבות במשך שנים לפני הוצאתם להורג, בעיקר בשל תהליך הערעור שיכול לקחת שנים רבות. בשנת 2010 הזמן הממוצע בו נידונים למוות שהו בכלא בין גזר הדין להוצא להורג עצמה היה 178 חודשים (בסביבות 15 שנים).[1] בסביבות רבע מהאסירים שנידונים למוות בארצות הברית מתים מסיבות טבעיות בעת ההמתנה לביצוע ההוצאה להורג.[2]
השימוש בעונש המוות בארצות הברית נמצא במגמת ירידה, ובמדינות מסוימות בארצות הברית הפסיקו לחלוטין להוציא אסירים להורג. עם זאת, הוצאות להורג עדיין מבוצעות בחלק ממדינות ארצות הברית.
סין מבצעת יותר הוצאות להורג מכל מדינה אחרת בעולם, אם כי המספר המדויק של האסירים שמוצאים להורג מעולם לא נחשף לציבור. לרוב האסירים שנידונים למוות בסין מוצאים להורג זמן קצר יחסית לאחר מתן גזר הדין, ויש להם הזדמנויות מוגבלות לערער על גזר הדין בהשוואה למצב הקיים במדינות אחרות בעולם.
ההוצאות להורג ביפן מבוצעות בתלייה, לרוב ללא הודעה מוקדמת לאסיר עד ליום ההוצאה להורג.
במזרח התיכון, ובמיוחד במדינות ערב הסעודית ואיראן, הוצאות להורג הן נפוצות למדיי, ושיטות הוצאה להורג כוללות בדרך כלל עריפת ראשים, תלייה וכיתות יורים. באותן המדינות עונש המוות ניתן לרוב על פשעים כגון רצח, סחר בסמים, ובמקרים מסוימים, התנגדות פוליטית או כפירה.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)