הנוגדן מתחבר ל־Tumor Necrosis Factor (TNF) (אנ') במחזור הדם ומונע את פעילותו ברקמות השונות. הנוגדן באדלימומאב הוא נוגדן IgG אשר משוכפל מתאי אדם, בשונה משתי תרופות דומות: ב־Etanercept (אנ') הנוגדן מיוצר מתאי עכבר וב-Infliximab הנוגדן הוא חיבור של נוגדן עכברי והומני. שימוש בנוגדן הומני מוריד את הסיכון של נוטלי התרופה ליצור תגובה חיסונית נגד גוף זר.
מחלות עם רמות גבוהות של TNF שבהן נוגדנים אלו יכולים לעזור הם מחלת קרוהן, דלקת מפרקים שיגרונית, דלקת חוליות מקשחת. על אף שהשימוש בנוגדן זה נועד להגן על האדם מפני שלל מחלות אלו, הטיפול בנוגדן אדלימומאב עלול להעלות את הסיכון לחלות במחלות זיהומיות.[2] ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול באדלימומאב נגד מחלת קרוהן ונגד דלקת מפרקים אינן ידועות במידה מספקת.[3][4]
אדלימומאב אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2002.[5] התרופה מיוצרת על ידי חברת אבווי ומשווקת בישראל תחת השם הומירה (Humira)[6] בתוך מזרק שמולא מבעוד מועד וניתן בזריקה תת-עורית. תרופה זו אינה יכולה להילקח על ידי בליעה שכן מערכת העיכול תפרק חלבון זה. הומירה היא התרופה הראשונה מבחינת מכירות בארצות הברית, עם הכנסה של 18.6 מיליארד דולר בשנת 2022.[7] לאדלימומאב גרסאות ביוסימילריות רבות, ובשנת 2024 קיבלה חברת טבע, בשיתוף עם חברת אלווטק אישור לשווק ביוסימילר תחת השם סימלנדי.[8]
ה-Adalimumab פועל על הגוף בכך שהוא נקשר ל-TNF ומונעת את קשירתו לקולטן TNF. בכך למעשה מונע הנוגדן את פעילותו של חלבון זה, TNF, אשר בהתאם למספר מאמרים ומחקרים[דרוש מקור] הוא מהווה גורם מרכזי בהיווצרותם של מספר מחלות אוטואימוניות. דוגמה לכך ניתן לראות במחלת פרקים כרונית, בה חדירת מקרופאג'ים ונויטרופילים למפרק הדלקתי וייצור של מספר מולקולות אשר בראשם נמצא ה-TNF, גורמים לתגובת שרשרת שבסופה יחדרו תאים מהמערכת לתוך המפרק ויגרמו לדלקת והרס המפרק. התרופה מונעת את תגובת השרשרת הזו בראשיתה, ובכך למעשה מצמצמת נזקים וסימפטומים אשר נלווים למחלה. שימוש בנוגדנים מסוג זה יש ביכולתו למזער את הסימפטומים הנלווים למחלה, אך לא למנוע את היווצרותה.[9]
ישנם מצבים רפואיים בהם השימוש ב-Adalimumab נאסר: חולה עם שחפת (יש לבדוק את החולה לפני מתן תרופה, על ידי בדיקת "מנטו"), חולה עם אי ספיקת לב, וכמו כן נשים בהיריון ונשים מניקות.
כמו כן, יש להשתמש עם יתר תשומת לב אצל חולים בעלי:
תופעות אלו מתחלקות לתופעות שכיחות מאד (יותר מ-1 מתוך 10 מטופלים), שכיחות (1–10 מתוך 100 מטופלים) ולתופעות עם שכיחות פחות גבוהה (שיכולות להגיע גם להסתברות של 1 מ-1000 חולים).[10]
תופעות שכיחות מאד כוללות כאב וגירוד באזור מתן הזריקה, כאבי ראש, זיהומים בדרכי הנשימה - כולל התקררות, נזלת, זיהום בסינוסים, דלקת ריאות, כאב בטן, בחילה, הקאה, פריחה וכאבי שרירים.
תופעות שכיחות כוללות זיהומים חמורים - שפעת, אלח דם; דלקת קיבה ומעי (גסטרואנטריטיס), זיהומים בעור (כולל צלוליטיס, שלבקת חוגרת), זיהומים באוזניים, זיהומים בחלל הפה (כולל זיהומים בשיניים) ופצעי קור, זיהומים במערכת הרבייה, זיהום בדרכי השתן, זיהומים פטרייתיים, זיהומים במפרקים, גידולים שפירים, סרטן העור, תגובות אלרגיות (כולל אלרגיה עונתית), התייבשות, שינויים במצב הרוח (כולל דיכאון, חרדה), קשיים בשינה, הפרעות בתחושה - כגון תחושה של עקצוץ, דקירה או חוסר תחושה, מיגרנה, לחץ על שורש העצב (כולל כאבי גב תחתון וכאבי רגליים), הפרעות בראייה, דלקת עיניים, דלקת של העפעף ונפיחות העין, ורטיגו (תחושת סחרחורת), תחושה של דפיקות לב מהירות, לחץ דם גבוה, סומק, שטף דם (הצטברות דם מחוץ לכלי הדם), שיעול, אסתמה, קוצר נשימה, דימום בקיבה ובמעי, הפרעה בעיכול, קושי בעיכול, נפיחות, צרבת, רפלוקס חומצי, תסמונת סיקה (כולל יובש בעיניים ויובש בפה), גרד, פריחה מגרדת, חבורות, דלקת בעור (כגון אקזמה), הישברות של הציפורניים בכפות הידיים ובבהונות הרגליים, הזעה מוגברת, נשירת שיער, התחלה או החמרה של ספחת (פסוריאזיס), התכווצויות שרירים, דם בשתן, בעיות כלייתיות, כאב בחזה, בצקת (התנפחות), חום, ירידה במספר טסיות הדם המעלה את הסיכון לדימומים או לחבורות, ירידה בכמות התאים האדומים והלבנים במחזור הדם, כאבי בטן ובחילות.
תופעות עם שכיחות נמוכה יותר כוללות שחפת, דלקת נגיפית של קרום המח וזיהומים אחרים המתרחשים כאשר עמידות הגוף למחלות יורדת, זיהום ודלקת במעי הגס, סרטן, לימפומה, מלנומה, הפרעות במערכת החיסונית העלולות לפגוע בריאות, בעור ובבלוטות הלימפה (על-פי רוב מופיעות כסרקואידוזיס), דלקת בכלי הדם (וסקוליטיס), רעד, מחלת עצבים היקפית (נוירופתיה), שבץ, אובדן שמיעה, שמיעת זמזום (טינטון), תחושה של דפיקות לב שאינן סדירות, כגון החסרת פעימה, בעיות לב העלולות לגרום לקוצר נשימה או התנפחות של הקרסול, התקף לב, יצירת כיס בדופן של עורק מרכזי, דלקת וקריש בווריד, חסימה של כלי דם, מחלות ריאה הגורמות קוצר נשימה, תסחיף ריאתי (חסימת עורק בריאה), הצטברות לא תקינה של נוזל בחלל הצדר (פלאורלי), דלקת בלבלב הגורמת לכאב חמור בבטן ובגב, קושי בבליעה, בצקת בפנים, דלקת בכיס המרה, אבנים בכיס המרה, כבד שומני, הזעת לילה, הצטלקות, התפרקות רקמת השריר, זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס הכוללת דלקת בעור, בלב, בריאה, במפרקים ובאיברים אחרים), אין אונות ועוד.
עדיין לא ניתנו הוראות חותכות בקשר לשימוש בתרופות אילו והיכולת שלהם להשפיע על היריון תקין. התרופה יכולה להגביר את הסיכון למחלות זיהומיות לעובר בזמן ההיריון, לכן לא מומלץ להמשיך טיפול בזמן היריון.
כמו כן, אישה שנוטלת Adalimumab צריכה להימנע מלהיכנס להיריון במהלך הטיפול ואף עד 5 חודשים עד לאחר הזריקה האחרונה אשר ניתנה לה.
ישנה המלצה לא לתת חיסונים לתינוקות אשר נחשפו ברחם האם לתרופה זו כחמישה חודשים לפני הטיפול האחרון.
בנוסף על כך יש לשאר כי תרופה זו עוברת בעת הנקה לתינוק ועל כן יש צורך להימנע מטיפול אף בעת תקופת ההנקה.[11]