אדם בַּחוּג (באנגלית: Human-in-the-loop), קיצור של "אדם בחוג הבקרה", הוא מונח אשר משמש בהקשרים רבים. ניתן להגדיר אותו כמודל אשר דורש אינטראקציה אנושית[1][2]. "האדם בחוג" יחד עם "האדם על החוג" הם מונחים אשר משמשים גם ביחס לכלי נשק אוטונומיים קטלניים[3]. בנוסף, המונח האדם בחוג משמש בהקשר של למידת מכונה[4] וקשור לסיווגים של רמות אוטונומיה מתחום הרכב האוטונומי.
בתחום הצבאי מקובל לחלק את מידת השליטה האנושית במערכות נשק לשלושה סוגים.
ארגון הרכב הבינלאומי, SAE International הגדיר שש רמות שונות של נהיגה אוטונומית של כלי הרכב, החל מרמה 0, אשר בה הנהג מחויב בכל פעולות הנהיגה ועד רמה 5, אשר בה הרכב מסוגל להחליף את הנהג בכל תנאי דרך, וכלל אינו זקוק לנהג. למרות הקשר הרעיוני בין סיווגים אלו לסיווגים בתחום הצבאי, המיפוי בין שיטות הסיווג הוא מורכב ואינו חד ערכי.
בלמידת מכונה, נעשה שימוש באדם בחוג באופן שבו בני אדם מסייעים למחשב להחליט נכונה בבניית מודל[4]. גישת האדם בחוג משפרת את למידת המכונה בהשוואה לדגימה אקראית, זאת על ידי בחירת הנתונים הקריטיים ביותר הדרושים כדי לחדד את המודל[5].
בסימולציה, מודלים של אדם בחוג עשויים לסייע בהתאמה לדרישות הנדסת אנוש כמו במקרה של דגמים. אדם בחוג מאפשר בנוסף לזהות בעיות ודרישות שלא ניתן לזהות בקלות באמצעי סימולציה אחרים. גישת האדם בחוג מכונה לעיתים קרובות סימולציה אינטראקטיבית, שהיא סוג מיוחד של סימולציה פיזית שבה נכללים מפעילים אנושיים, כגון בטיסה או סימולטור נהיגה.
האדם בחוג מאפשר לשנות את התוצאה של אירוע או תהליך. שקיעה לסביבה המדומה (אימרסיה) תורמת למעשה להעברה חיובית של מיומנויות נרכשות לעולם האמיתי. ניתן להדגים זאת על ידי חניכים אשר משתמשים בסימולטורים של טיסה כהכנה להיות טייסים.
גישת האדם בחוג מאפשרת רכישת ידע לגבי האופן שבו תהליך חדש עשוי להשפיע על אירוע מסוים. שימוש באדם בחוג מאפשר למשתתפים לקיים אינטראקציה עם מודלים מציאותיים ולנסות לבצע את המשימה כפי שהיו עושים בתרחיש בפועל. סימולציות אדם בחוג מציפות על פני השטח בעיות שלא היו נראות לעין עד לאחר מימוש תהליך חדש. דוגמה אמיתית של הדמיית אדם בחוג ככלי הערכה היא השימוש בה על ידי מינהל התעופה הפדרלי (FAA) כדי לאפשר לבקרי טיסה לבדוק נוהלי אוטומציה חדשים על ידי הכוונת הפעילויות של תעבורה אווירית מדומה תוך ניטור ההשפעה של הנהלים שיושמו לאחרונה[6].
כמו ברוב התהליכים, תמיד קיימת אפשרות של טעות אנוש, אותה ניתן לשחזר רק באמצעות הדמיית אדם בחוג. למרות שישנן דרכים רבות כדי להפוך מערכות לאוטומטיות, בני אדם בדרך כלל עדיין צריכים לקבל מידע מהמערכת כדי לקבוע את דרך הפעולה הבאה, על סמך שיקול הדעת והניסיון שלהם. מערכות חכמות יכולות לפעול באופן אוטומטי רק בתנאים מסוימים ומוגדרים ואילו רק בני אדם יכולים לשפוט באמצעות סימולציה באופן מספק את התכנון הסופי. סימולציה פשוטה עשויה להיות שימושית בשלבים מוקדמים מאוד של פיתוח הפרויקט לצורך איסוף נתונים לקביעת פרמטרים רחבים, אך ההחלטות החשובות מחייבות סימולציה של אדם בחוג[7].
סימולציות וירטואליות עם אדם בחוג משמשות לשיפור מיומנויות פסיכומוטוריות (למשל הטסת מטוס), מיומנויות קבלת החלטות, או מיומנויות תקשורת.