אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה

אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה
אוגוסטה ווסטלנד AW119KX "עופר" בשירות חיל האוויר הישראלי
אוגוסטה ווסטלנד AW119KX "עופר" בשירות חיל האוויר הישראלי
אוגוסטה ווסטלנד AW119KX "עופר" בשירות חיל האוויר הישראלי
מאפיינים כלליים
סוג מסוק אימונים
יצרן לאונרדו (בעבר: אוגוסטה ווסטלנד; אוגוסטה)
טיסת בכורה פברואר 1995
תקופת שירות 2000 – בשירות פעיל
צוות 1–2
נוסעים 6–7
משתמש ראשי צי ארצות הברית
משתמשים משניים ראו מפעילות
דגמים ראו גרסאות
ממדים 
אורך 12.92 מטרים
גובה 3.60 מטרים
קוטר מדחף ראשי 10.83 מטרים
משקל ריק 1,483 ק"ג
משקל המראה מרבי 2,850 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 244 קמ"ש
מהירות מרבית (Never Exceed): 282 קמ"ש
קצב נסיקה 9.1 מטרים/שנייה
טווח טיסה מרבי משתנה (תלוי בקיבולת הדלק ובמטען)
שהות באוויר 4 עד 6 (תלוי בקיבולת הדלק ובמטען)
סייג רום 15,000 רגל (4,572 מטרים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה (מיוצר על ידי תאגיד לאונרדו מאז 2016. שמו המקורי לפני המיזוג בין חברות אוגוסטה ו-ווסטלנד, היה אוגוסטה A119 קואלה) הוא מסוק שירות כללי בעל שמונה מושבים, המופעל על ידי מנוע גל טורבו יחיד. המסוק מיוצר עבור השוק האזרחי ומיועד למפעילים המעדיפים מסוק חד מנועי בעל עלויות תפעול נמוכות יותר לעומת מסוק דו מנועי.[1] בחיל האוויר הישראלי מכונה המסוק "עופר".

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוגוסטה A119

הסימול A119 ניתן לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20 לגרסה מוארכת בת 11 מושבים, של המסוק אוגוסטה ווסטלנד AW109 (אנ'). רעיון זה לא יצא אל הפועל. המסוק שעתיד היה להיכנס בסופו של דבר לייצור כ-A119, נוצר בשנת 1994, כאשר אוגוסטה התאוששה ממשבר כלכלי חמור שכמעט והביא אותה לפשיטת רגל. אב הטיפוס הראשון שימש לבדיקות קרקע, והשני המריא בפברואר 1995. מתן האישור האזרחי היה צפוי להינתן ב-1997, אך התעכב בשל בעיות רבות ובהן בעיות כוח אדם, הצורך לרכז משאבים בפיתוח מסוק ה-A109, והצורך בפיתוח נוסף של ה-AW119 כדי להגביר את ביצועי המסוק, במטרה לעמוד בציפיות הלקוחות.

כפתרון לחשש האחרון, התקבלה ההחלטה לשנות את מנוע ה-A119. אבות הטיפוס של המסוק היו מצוידים במקור במנוע טורבומקה אריאל 2K1 טורבו-ציר, אך הוחלט להחליפו במנוע פראט אנד ויטני קנדה PT6B. ב-1998 יוצרו אבות הטיפוס מחדש עם מנוע זה, והוקצו להם מספרים סידוריים חדשים. האישור האזרחי, מטעם רשות התעופה באיטליה (RAI) היה צפוי להתקבל ברבעון הרביעי של אותה שנה, אך התאריך נדחה ליולי 1999, ובסופו של דבר ניתן האישור בדצמבר. בפברואר 2000 ניתן אישור ה-FAA האמריקאי ומשלוחים ללקוחות החלו זמן קצר לאחר מכן. המסוק הסדרתי הראשון נמסר לחברת הלוגיסטיקה האוסטרלית Linfox.

באפריל 2007 נחשף לראשונה בתערוכת Heli-Expo דגם משופר של המסוק, ה-AW119Ke, כאשר Ke מייצג את המילים Koala Enhanced, קואלה משופר. השיפורים כללו שינוי בעיצוב להבי הרוטור, סל"ד רוטור גבוה יותר, הגדלת עומס המטען והביצועים החמים והגבוהים, וכן גמישות משופרת בתא הנוסעים. גוף המסוק מיוצר בפולין על ידי חברת PZL Swidnik, לימים חברה בת של תאגיד אוגוסטה ווסטלנד. הרכבה סופית של המסוק ופעולות ייצור נוספות התבצעו בתחילה בורג'יטה (אנ') באיטליה, אך עם תחילת ייצור גרסת ה-AW119Ke המשופרת הועבר קו הייצור הסופי למתקן של אוגוסטה ווסטלנד בפילדלפיה שבארצות הברית.

במהלך ינואר 2010 נחתם הסכם שותפות בין הקונצרן ההודי טאטא סונס (אנ') (חברת האם של קבוצת טאטא) לבין אוגוסטה ווסטלנד כבסיס למיזם משותף חדש – "אינדיאן רוטורקראפט". יצרני המסוקים ראו בהודו את אחד משווקי הצמיחה הפוטנציאלים הגדולים ביותר. במהלך מרץ 2012 הקימה "אינדיאן רוטורקראפט" מתקן חדש בגודל 40,000 מ"ר בצמוד לנמל התעופה הבינלאומי ראג'יב גנדי בהיידראבאד שבהודו. המסוקים הראשונים שייוצרו על ידי המיזם המשותף אמורים להיות מדגם AW119Ke. נמסר כי סוגים אחרים, כגון האוגוסטה ווסטלנד AW101 צפויים להיות מיוצרים בעתיד. במהלך השנים שאחר מכן, נרשמו מספר עיכובים בייצור המסוקים.

תכנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-AW119 הוא מסוק רב משימתי וחד מנועי. על פי חברת אוגוסטה ווסטלנד, למסוק איכויות טיסה מצוינות ורמות גבוהות של שליטה, יכולת תמרון ובטיחות אינהרנטית. עיצוב המסוק נגזר ממסוק ה-A109 המוקדם והמוצלח של אוגוסטה, וההבדל העיקרי בין המסוקים הוא היותו של ה-AW119 מסוק חד מנועי, לעומת שני המנועים במסוק ה-A109. הבדל נוסף הוא השימוש במגלשיים קבועים ב-A119 לעומת כני נסע מתכנסים ב-A109. ל-AW119 תא טייס ותא נוסעים זהים לזה של ה-AW109, וגם מערכות שונות אחרות המשותפות לשני המסוקים. עם זאת, עלות מסוק AW119 היא כמחצית מעלותו של מסוק A-109. לפי העיתון פלייט אינטרנשיונל, ל-AW119 מחיר תחרותי המספק רמות טובות של נגישות, תחזוקה, נוחות, רמות רעש ומהירות.

ל-AW119 רוטור ראשי בעל ארבע להבים, המחוברים במפרקים באופן מלא. להבי הרוטור עשויים מחומר מרוכב ומתוכננים לייצר עילוי מקסימלי במינימום רעש. למטרה זו מותקנים בלהבים מכסי קצה להפחתת רעש, ומסבים אלסטומריים ללא דרישות שימון. גוף המסוק עשויים מלוחות אלומיניום בנויים במבנה של חלת דבש הסופגים רעש ורעידות, ומייתרים את הצורך בשימוש במערכות ספיגת רעידות נוספות. מנוע המסוק הוא מתוצרת פרט אנד וויטני קנדה, מדגם PT6B-37A. המנוע מותקן במסוק באותו מיקום שבו מותקנים מנועיו של ה-AW109, והוא בעל יכולת לספק כוח רב, מהירות גבוהה ועמידות. למרות של-AW119 מנוע אחד, יש למערכות המסוק יתירות שיש למסוקים בעלי שני מנועים, כגון מערכות ההידראוליקה ומערכות שמירת יציבות. לתיבת ההילוכים יכולת פעולה ללא שמן במשך 30 דקות.

ה-AW119 משמש למשימות שונות, כולל שירות כללי, משימות רפואת חירום, תספוק אסדות קידוח, אכיפת חוק וכמסוק מנהלים. אחד מיתרונותיו של המסוק הוא גוף רחב, המאפשר ישיבה של עד שבעה נוסעים. במשימת פינוי רפואי ניתן להוביל עד שתי אלונקות עם מלווים רפואיים וחבילת ציוד רפואי חירום מלא, בעוד שרוב המסוקים בגודל דומה יכולים לשאת רק אחד. חברת אוגוסטה ווסטלנד טוענת כי תא הנוסעים של ה-AW119 גדול ב-30% בקירוב ממסוקים אחרים באותה קטגוריית משקל וגודל.

מגוון רחב של מערכות אוויוניקה שולבו ב-AW119. בדרך כלל מוקמו מערכות אלה בחרטום המסוק. דגמי הייצור הראשוניים כללו מכשירי טיסה קונבנציונליים, אך בגרסה Kx שולב קוקפיט זכוכית מתוצרת גרמין, מדגם G1000. תא זה מפחית את עומס העבודה של הטייס ומגביר את הבטיחות. מידע עיקרי על טיסה ומידע מרכזי אחר מוצג לטייסים בשני צגים רב-תכליתיים. אוויוניקה אחרת בשימוש כוללת מערכת בקרת טיסה עם 3 צירים (AFCS), מערכת ראייה סינתטית (SVS), מערכת ניווט (HITS‏, Highway in the Sky), תצוגת מפה נעה, מד גובה אלקטרוני, מערכות ניווט VOR/ILS/WAAS/GPS, אזהרות קוליות, גנרטור, ומערכת התרעה למניעת טיסה נשלטת לתוך הקרקע (HTAWS) (אנ').

ניתן לצייד את המסוק באמצעים שונים, לבחירת המפעיל ועל פי המשימה. אמצעים אלה כוללים מנוף חיצוני, וו מטען כפול, בקרות טיסה כפולות, הארכת תא המטען, מגלשי שלג, מגבי שמשות, בלם רוטור, מכשירי רדיו רב ערוציים, אוזניות אקטיביות להפחתת רעש, בידוד אקוסטי, מערכות חמצן, רמקולים, זרקורים, פנס נחיתה נשלף, ציוד ציפה לשעת חירום, שמשה קדמית מחוזקת, מערכת הגנה מפני פגיעות תיל, מיכל פנימי למשימות כיבוי אש ומצלמת אינפרא אדום (FLIR). שלושה מכלי דלק, הממוקמים מאחורי המושבים האחוריים בתא הנוסעים, מותקנים כסטנדרט. ניתן להתקין שני מיכלים נוספים, המאפשרים משך טיסה של כמעט שש שעות.

היסטוריה תפעולית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
TH-37A ת'רשר ראשון של צי ארצות הברית

מאז 2009 היו דיווחים על כך שההרכבה הסופית של ה-AW119 תועבר להודו, כחלק ממהלך להגדלת המכירות בשוק זה. בפברואר 2010 הוכרז כי אוגוסטה ווסטלנד וקבוצת טאטא יקימו מיזם משותף לייצור ה-AW119 בהודו. על פי התכנון, הייתה אספקת היחידות הראשונות, שיוצרו בהודו, אמורה להתחיל ב-2011. באוקטובר 2015, לאחר שנתיים של דיונים, אישרה המועצה לקידום השקעות זרות של הודו להרכיב את ה-AW119Kx בהיידראבאד, במתקן שיופעל על ידי חברת אינדיאן רוטורקראפט (אנ'), חברה שהוקמה במסגרת המיזם המשותף של אוגוסטה ווסטלנד וטאטא.

בספטמבר 2014, פנתה חברת אוגוסטה ווסטלנד לבית המשפט בארצות הברית בתביעה כנגד החלטת צבא ארצות הברית לרכוש את מסוק היורוקופטר UH-72 לאקוטה כמסוק לאימונים, ללא שנערך תהליך של מכרז. אוגוסטה ווסטלנד טענה שעלויות הרכישה והתפעול של מסוקיה, הן של ה-AW119 והן של ה-AW109, נמוכות יותר מעלות המסוק שנרכש. התביעה נדחתה בדצמבר 2014.

בתחילת 2015 הציעו אוגוסטה ווסטלנד וחברת בריסטו הליקופטרס (אנ') במשותף, גרסה משודרגת של ה-AW119, כתחליף לצי הקיים של 117 מסוקי בל TH-57 (המבוססים על מסוק ה-בל 206) של צי ארצות הברית, במסגרת חוזה תשלום לפי שירות. החברות טענו כי הכנסה לשירות של מסוקי ה-AW119 בתוכנית כזו, תשתלם בתוך פרק זמן של ארבע שנים, לעומת המשך הפעלת מסוקי ה-TH-57 המתיישנים. בשנת 2016 התמזגה חברת אוגוסטה ווסטלנד אל תאגיד לאונרדו האיטלקי, והפכה לחברת הבת "לאונרדו הליקופטרס". חברת הבת של לאונרדו בארצות הברית, לאונרדו DRS, מייצרת את ה-AW119 תחת הסימול TH-119, המצויד בתא טייס מזכוכית של חברת "ג'נסיס ארוסיסטם". המסוק הראשון מדגם זה ביצע את טיסתו הראשונה ב-20 בדצמבר 2018. ה-TH-119 נבחר כמחליף של מסוק ה-TH-57 בינואר 2020, וקיבל את הסימול TH-73A. צי ארצות הברית מתכוון לרכוש עד 130 יחידות. 32 מסוקים הוזמנו בינואר ו-36 מסוקים נוספים הוזמנו בנובמבר 2020. באוגוסט 2021 זכה ה-TH-73 לכינוי "ת'ראשר" (Thrasher), על שם הציפור Brown Thrasher (אנ') הנפוצה בדרום-מזרח ארצות הברית. המסוק הראשון מדגם זה נמסר ב-6 באוגוסט 2021.

חיל האוויר הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
AW119KX של חיל האוויר הישראלי

חיל האוויר הישראלי החל ב-2018 בתהליך בחירת מסוק אימונים שיחליף את הבל-206 המתיישן, ובמאי 2024 נמסר על תחילת הפעלת המסוק.[2] על פי Flight International (אנ'), רכשה ישראל 12 מסוקים מדגם זה,[3] כך גם על פי אתר צה"ל ואתר חיל האוויר הישראלי.[4][2]

גרסאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • A119
סימול לגרסת הייצור הראשונה
  • AW119
סימול המסוק לאחר המיזוג של אוגוסטה ווסטלנד
  • AW119 סימן II
גרסה משופרת עם רוטור מתכנון מחודש, מטען גדול יותר ויעילות ניצול דלק גבוהה יותר. משקל המראה מקסימלי: 2,850 ק"ג
  • AW119 Ke
סימול שיווקי לדגם AW119 סימן 2 (האותיות Ke הן קיצור של Koala Enhanced)
  • AW119 Kx
דגם המשך לדגם Ke, עם חליפת אוויוניקה משופרת, מיוצר בפילדלפיה שבארצות הברית ובהיידראבאד, הודו
  • TH-73A ת'ראשר
גרסה לאימון עבור צי ארצות הברית

מפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
AW119 קואלה Ke בשדה התעופה וואגה וואגה, אוסטרליה
AW119 קואלה LX של חיל האוויר הבנגלדשי
שירות מסוקי חילוץ להצלת חיים ווסטפאק (אנ')
חיל האוויר האלג'יראי[3]
חיל האוויר של אקוודור – 4 מסוקים[3]
הז'נדרמריה הלאומית הארגנטינאית (אנ')
צי ארצות הברית – 130 מסוקים[3]
משטרת ניו יורק[5]
משטרת פניקס[6]
אמבולנס אווירי להצלה של בית החולים האוניברסיטאי של ניו מקסיקו[7]
חיל האוויר של בנגלדש – 4 בשירות[3]
שירות המסוקים של רפובליקה סרפסקה
משטרת התנועה הפדרלית (אנ')
מדינת מחוז גויאס
מדינת מחוז סנטה קטרינה
מדינת מחוז ריו גראנדה דו סול
שירותי אייר מרסי (הצלב האדום, דרום אפריקה)[8]
סוכנות המשטרה הלאומית[9]
צבא טורקיה – 15 מסוקים[10]
חיל האוויר הישראלי – 12 מסוקים[4][2]
משמר הגבול (אנ')[11]
וסטסטאר אוויאיישן (אנ') 3 מסוקים[12]
ממשלת מדינת מקסיקו
חיל האוויר הפורטוגזי – 5 מסוקים[3]
משמר הגבול של פינלנד (אנ') – 4 מסוקים[13]

נתונים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צוות: 1–2
  • נוסעים: 6–7 או 1,400 ק"ג במתלה מטען
  • אורך: 12.92 מטרים
  • גובה: 3.60 מטרים
  • משקל ריק: 1,483 ק"ג
  • משקל המראה מקסימלי: 2,850 ק"ג
  • קיבולת דלק:
3 מכלי דלק – 605 ליטר
4 מכלי דלק – 711 ליטר
5 מכלי דלק – 870 ליטר

ביצועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מהירות שיוט: 244 קמ"ש
  • מהירות מרבית מותרת (Never Exceed): 282 קמ"ש
  • טווח: 954 ק"מ
  • סייג רום: 15,000 רגל (4,572 מטרים)
  • קצב טיפוס: 9.1 מטרים/שנייה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוגוסטה ווסטלנד AW119


מסוקים של חיל האוויר הישראלי
על פי שנת הכניסה לשירות
1950-1959 הילר 360 • איירוספסיאל אלואט II • סיקורסקי S-55 • סיקורסקי S-58
1960–1969 בל 47 • איירוספסיאל סופר פרלון צרעה • בל 205 • סיקורסקי CH-53 סי סטליון יסעור
1970–1979 בל 206 סייפן • בל 212 אנפה • בל AH-1 קוברה צפע • יוז MD 500 דיפנדר להטוט
1980–1989 יורוקופטר HH-65 דולפין
1990 - 1999 סיקורסקי UH-60 בלאק הוק ינשוף • יורוקופטר AS-565 פנתר עטלף • יוז AH-64 אפאצ'י פתן
2000 - 2009 בואינג AH-64D אפאצ'י שרף
2020 - 2029 אוגוסטה ווסטלנד AW119 קואלה עופר

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Agusta A-119 Koala באתר airliners.net
  2. ^ 1 2 3 מעיין לזרוב, ‏"חרבות ברזל": מסוק ה״עופר״ עלה לאוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, 26 במאי 2024
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 על פי דוח שנתון 2023 – World Air Forces Report 2023, של Flight International
  4. ^ 1 2 יובל טור שלום, זה הזמן להכיר מקרוב את המסוק החדש של ביה"ס לטיסה, באתר צה"ל, 10 ביוני 2024
  5. ^ NYPD AW119 Fleet Achieve 20,000 Hour Milestone באתר PR Newswire
  6. ^ Cop shot takes koala, באתר AIN,‏ 28 בספטמבר 2006
  7. ^ AirEmergency Servicesrvices/emergency-trauma/lifeguard.html באתר UNM
  8. ^ Our Fleet באתר AMS
  9. ^ Korea National Police Agency takes delivery of an AW119Ke באתר HeliHub,‏ 27 ביולי 2010
  10. ^ AW119T helikopterleri Kara Kuvvetleri’nin envanterine girmeye devam ediyor באתר Defence Turk,‏ 24 בנובמבר 2023
  11. ^ Border guard orders two new helicopters, באתר eng.lsm.lv,‏ 3 בינואר 2018
  12. ^ Finmeccanica-AgustaWestland and Weststar Sign Orders for Three Helicopters,‏ 18 במרץ 2015. מאוחזר באתר waybackmachine
  13. ^ The Finnish Border Guard Takes Delivery Of Its First AW119Ke באתר aviationews,‏ 25 באוגוסט 2010, מאוחזר באתר archive.is