אוטקם

אוטקם
Hautacam
	אוטקם ב-2010
	אוטקם ב-2010
מידע כללי
גובה	1,800
מדינה	צרפת
מיקום	צרפת
רכס הרים	הרי הפירנאים
מסלול ההעפלה הקל	כביש
שיפוע כביש מרבי	10%
קואורדינטות	42°58′20″N 0°00′29″W / 42.972222°N 0.008056°W
	(למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; אוטקם

אוטקם^[1] (בצרפתית: Hautacam) הוא אתר סקי בהרי הפירנאים הצרפתיים, רכס רכס הרים המפריד את חצי האי האיברי מאירופה ומהווה גבול בין ספרד לצרפת, כ-200 קילומטרים מדרום-מערב לטולוז בחבל מידי-פירנה. בענף אופני הכביש, הטיפוס לאוטקם נחשב מהטיפוסים הקשים ביותר, ולכן רוכבי תחרות הטור דה פראנס מטפסים לפסגתו מפעם לפעם (נכון ל-2019, טיפסו על ההר 5 פעמים, בפעם האחרונה ב-2014)^[2].

מרוצי אופני כביש

תיאור הטיפוס

קטע הטיפוס מתחיל בעירייה הקטנה ארז'לס גזוסט (Argelès-Gazost) בת כ-3,000 התושבים שלמרגלות רכס ההפירנאים (ברום של 465 מטרים), כשמשם עולה דרך באורך כ-17.3 קילומטרים עד לכ-1,635 מטרים מעל גובה פני הים. הטיפוס המצטבר הוא כ-1,200 מטרים עם שיפוע ממוצע של 6.8% (שיפוע מקסימלי של 10%)^[3]. בטור דה פראנס ב-2008 ו-2014 טיפסו רוכבי הטור דה פראנס עד לרום מרבי של 1,520 מטרים, ובשנים שלפני עד לגובה של 1,560 מטרים. הסיבה לכך היא שהטור דה פראנס מתחיל את הטיפוס בארוס ארבוקס (Ayros-Arbouix), ממנה יוצאת דרך באורך 13.6 קילומטרים עם שיפוע ממוצע של 7.8%.

בטור דה פראנס

ב-1994 טיפס הטור דה פראנס לראשונה על ההר בקטע ה-11 שהסתיים על האוטקם, וניצח בו הרוכב הצרפתי לוק לבאן (Luc Leblanc) לאחר 6:58:04 שעות רכיבה^[4]. מאז 1994 הטור טיפס את האוטקם ארבע פעמים נוספות, בפעם האחרונה ב-2014 בסיומו של קטע 18, אותו ניצח הרוכב האיטלקי וינצ'נצו ניבאלי מקבוצת אסטנה, שגם זכה בטור באותה שנה (זוכה הוואלטה אספניה והג'ירו ד'איטליה במהלך קריירת הרכיבה).

בטיפוס על אוטקם בקטע ה-10 של הטור בשנת 2000 זכה בחולצה הצהובה (מוביל המירוץ הכללי) הרוכב האמריקאי לאנס ארמסטרונג, אותה המשיך להחזיק עד הסיום בפריז (תואר שנשלל ממנו ב-2012 עקש שימוש בסמים וסימום שיטתי של חברי קבוצתו). את הקטע, שנערך בתנאי מזג אוויר קשים, רכב אמסטרונג לבדו בחצי השעה האחרונה של המירוץ עד לפסגה, כשהוא מותיר את יריבו העיקרי יאן אולריך, לשעבר אלוף העולם במרוצים נגד השעון, אלוף אולימפי ומנצח הטור ב-1997 מאחוריו^[5]. את הקטע ניצח הרוכב הבסקי חוויאר אוטצ'ואה (Javier Otxoa), היחיד שהצליח "לשרוד" בקבוצת הבריחה עד הסיום.

טבלת מנצחי הקטעים שהסתיימו על פסגת האוטקם

שנה	קטע	מנצח הקטע	מרחק	קטגוריית טיפוס	מנצח הקטע	מוביל המירוץ בדירוג הכללי
1994	11	קאור	263.5	HC ("לא מדורג", הקשה ביותר)	צרפת לוק לבלאן	ספרד מיגל אינדוראין^[6]
1996	16	אז'ן	199	HC	דנמרק ביארן ריס	דנמרק ביארן ריס
2000	10	דקס	205	HC	ספרד חוויאר אוטצ'ואה	ארצות הברית ~~לאנס ארמסטרונג~~^[7]
2008	10	פו	156	HC	ספרד חואן חוסה קובו	אוסטרליה קאדל אוונס^[8]
2014	18	פו	145.5	HC	איטליה וינצ'נצו ניבאלי	איטליה וינצ'נצו ניבאלי