אוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות

אוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אוניברסיטה
תקופת הפעילות 7 ביולי 1976 – הווה (48 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
קואורדינטות 24°13′44″N 55°44′51″E / 24.228766°N 55.747463°E / 24.228766; 55.747463
www.uaeu.ac.ae
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות (UAEU) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת באל-עין, איחוד האמירויות הערביות. זוהי האוניברסיטה הוותיקה ביותר באיחוד האמירויות הערביות. היא הוקמה בשנת 1976 לאחר קבלת העצמאות מבריטניה על ידי האב המייסד של איחוד האמירויות, השייח' זייד בן סולטן אל נהיאן.

האוניברסיטה ממוקמת בעיר אל-עין, עיר נווה מדבר באמירות אבו דאבי, 140 ק"מ מזרחית לעיר הבירה אבו דאבי ובמרחק דומה מהעיר דובאי.[1]

סטודנטים מגיעים מכל שבע האמירויות ומיותר מ-64 מדינות אחרות. 6,696 סטודנטים חיים בקמפוס. בשנת 2014 סטודנטים משאר העולם היו כרבע מסך הסטודנטים הרשומים.[2]

אוניברסיטת איחוד האמירויות הערביות מדורגת ברציפות כאוניברסיטה השנייה המובילה באיחוד האמירויות הערביות אחרי אוניברסיטת ח'ליפה, והרביעית ב-GCC.[3] האוניברסיטה מדורגת במקום ה-5 באזור הערבי,[4] במקום ה-284 בעולם בדירוג האוניברסיטה העולמית של QS לשנת 2021.[5] ב-2021, לפי דירוג ה-QS Top 50 Under 50, כלומר 50 האוניברסיטאות המובילות בעולם שנוסדו ב-50 השנים האחרונות, UAEU דורגה במקום ה-27.[6]

בית הספר לעסקים של האוניברסיטה דורג כבית הספר השלישי הטוב ביותר באפריקה ובמזרח התיכון בדוח QS Global 200 Business Schools לשנת 2010.[7] כאוניברסיטת מחקר, מדורגת במקום הראשון במדינות ה-GCC, במקום השני בעולם הערבי, ובמקום התשיעי בעולם המוסלמי. היא דורגה כאוניברסיטה ה-86 הטובה ביותר באסיה על ידי Times Higher Education: דירוג אוניברסיטאות אסיה.[8]

סגן נשיא האוניברסיטה אחראי על ניהולה וכן על מדיניות ותכנון אסטרטגי, פעילות תקציבית ופיננסית, קשרי חוץ ובוגרים. ראש האוניברסיטה הוא המנהל האקדמי הראשי האחראי על המכללות, לימודי התואר הראשון, מחקר, תואר שני וטכנולוגיית מידע. לשם כך נעזר בסגנו. המזכיר הכללי אחראי על המחלקות המנהליות - כספים, תקציב, ניהול מתקנים, משאבי אנוש, שירותי עזר ובטיחות. הדיקנים הם ראשי המכללות האקדמיות, שהן קבוצות של דיסציפלינות אקדמיות, שבאמצעותן הסגל האקדמי מלמד בתואר ראשון ושני, עורך מחקר ומגיש בקשות למלגות.

לאוניברסיטה יש תוכניות לתואר ראשון ותואר שני בתשע מכללות:

  • המכללה לעסקים וכלכלה
  • המכללה לחינוך
  • המכללה להנדסה
  • המכללה למזון וחקלאות
  • המכללה למדעי הרוח והחברה
  • המכללה לטכנולוגיית מידע
  • המכללה למשפטים
  • המכללה לרפואה ומדעי הבריאות
  • המכללה למדעים

תוכנית קרנות האוניברסיטה מכשירה את הסטודנטים לתוכניות לתואר אקדמי עם קורסים קדם-אוניברסיטאיים (מכינות) באנגלית, ערבית ומתמטיקה ותמיכה אחרת במעבר מבית הספר לאוניברסיטה.

בנוסף לתוכניות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, האוניברסיטה מציעה קורסי השכלה מתמשכת ותעודות מקצועיות עבור הקהילה בכל תחומי הדעת, ומארחת את שירותי הבריאות של האמירויות, שמעבירות הכשרות רפואיות.

מדעי הביולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016, האוניברסיטה ערכה את הכנס הראשון אי פעם בנושא מדעי הביולוגיה "גנומיקה וביואינפורמטיקה" בהשתתפות מומחים ממקומות שונים בעולם.[9]

האוניברסיטה השיקה את תוכנית הדוקטורט הראשונה באוניברסיטה לאומית באיחוד האמירויות. כמוסד מחקר הוא זכאי למענקים לאומיים, בינלאומיים ותעשייתיים. קיימות תוכניות דוקטורט ותוארי דוקטור מקצועיים מגוון תחומי דעת כולל רוקחות, בריאות הציבור ותואר דוקטור למנהל עסקים.[דרוש מקור]

האוניברסיטה מארחת מרכזי מחקר הכוללים את מרכז זאיד למדעי הבריאות ומרכז המים הלאומי.

בוגרים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מנצור בן זאיד אל נהיאן, סגן ראש הממשלה והשר לענייני הנשיא של איחוד האמירויות הערביות
  • סייף בן זאיד אל נהיאן, שר הפנים וסגן ראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות
  • עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות
  • חמדאן בן מובארק אל נהיאן, שר ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי של איחוד האמירויות הערביות
  • חמדאן בן זאיד אל נהיאן, לשעבר שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות וסגן ראש הממשלה לשעבר
  • אחמד בן זאיד אל נהיאן, לשעבר מנכ"ל רשות ההשקעות של אבו דאבי, נחשב לאדם ה-27 בעוצמתו בעולם במגזין פורבס בשנת 2009[10]
  • שייח'ה אל-נאחי, כותבת סיפורים קצרים פורצת דרך
  • מרים אל רומי, שרת העניינים הסוציאליים של איחוד האמירויות הערביות והאישה השנייה שכיהנה בתפקיד קבינט בהיסטוריה של איחוד האמירויות הערביות, רשומה בין 10 הנשים הערביות החזקות ביותר בממשלה על ידי פורבס[11]
  • סגר איגבש, שר העבודה של איחוד האמירויות הערביות ושגריר לשעבר בארצות הברית של אמריקה ומקסיקו
  • עבדול רחמן אל אוויס, שר הבריאות באיחוד האמירויות הערביות
  • פאטימה אל ג'אבר, האישה הראשונה שנבחרה לדירקטוריון לשכת המסחר של אבו דאבי בדצמבר 2009.[12] נכון לשנת 2014, היא רשומה כאישה ה-94 בעוצמתה בעולם על ידי פורבס[13]
  • אמל אל-קובאיסי, האישה הראשונה שנבחרה למועצה הלאומית הפדרלית של איחוד האמירויות,[14] האישה הראשונה שמונתה למועצה המבצעת של אבו דאבי[11]
  • נג'לה אל קאסימי, השגרירה הראשונה של איחוד האמירויות הערביות, שגרירת איחוד האמירויות הערביות בפורטוגל, שגרירה לשעבר בשוודיה
  • אסה אל באשה אל נואימי, שגרירת איחוד האמירויות הערביות ברפובליקה האסלאמית של פקיסטן
  • סלמה חרב, מנכ"לית ביפו (אזור חופשי בדובאי), האישה הראשונה במזרח התיכון ובצפון אפריקה שמונתה לראש אזור חופשי כלכלי,[15] מדורגת כאישה הערבית השנייה בעוצמתה בממשלה על ידי פורבס[11] 6][11]
  • מרים אל-מנסורי, האישה הראשונה שהטיסה לוחמים קרביים באיחוד האמירויות
  • נורה אל כעבי, שרת התרבות ופיתוח הידע
  • עבדול קאדר אל ראיס, אמן אמירותי
  • חאדם אל-קובאיסי, איש עסקים באמירויות והמנהל לשעבר של חברת השקעות הנפט הבינלאומית (IPIC).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Campus". Uniandi. אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2013. נבדק ב-28 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Annual Report for the Academic Year 2013/2014" (PDF). UAEU. ארכיון (PDF) מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-20 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "UAEU" (PDF). ארכיון (PDF) מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-20 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "QS Arab Region World University Rankings". Top Universities (באנגלית). ארכיון מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-2021-03-21. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Minister of State Zaki Nusseibeh appointed chancellor of UAE University". The National (באנגלית). 2020-10-20. ארכיון מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-2021-03-21. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "QS Top 50 Under 50 2021". Top Universities (באנגלית). 2020-06-19. ארכיון מ-31 ביולי 2020. נבדק ב-2021-03-21. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Top Business Schools in Africa & the Middle East". TopMBA. ארכיון מ-17 באוקטובר 2010. נבדק ב-15 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Asia University Rankings 2013 top 100". Times Higher Education. ארכיון מ-12 באוגוסט 2014. נבדק ב-15 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "UAEU holds first symposium on genomics, bioinformatics". wam. ארכיון מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "The World's Most Powerful People - Forbes.com". www.forbes.com. אורכב מ-המקור ב-27 בינואר 2012. נבדק ב-2015-10-20. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 3 4 "The most influential Arab women in government". Yahoo Maktoob News. ארכיון מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-2015-10-20. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "100 most powerful Arab women 2012". Arabian Business. ארכיון מ-23 באוגוסט 2017. נבדק ב-2015-10-20. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "The Most Powerful Women In Business". www.forbes.com. ארכיון מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-2015-10-20. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "First woman appointed to Abu Dhabi Executive Council | The National". www.thenational.ae. 15 במרץ 2014. ארכיון מ-21 במרץ 2021. נבדק ב-2015-10-20. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "100 Most Powerful Arab Women 2011". Arabian Business. נבדק ב-2015-10-20.