אוסטיאודיסטרופיה ממקור כלייתי מוגדרת כשינויים במורפולגיית העצם אצל חולים באי-ספיקת כליות כרונית.[1] זהו אחד הביטויים להפרעות במשק הסידן והזרחן אצל החולים באי-ספיקת כליות כרונית (באנגלית: Chronic kidney disease-mineral and bone disorder או CKD-MDB).[1][2][3] המונח "אוסטיאודיסטרופיה ממקור כלייתי" נטבע בשנת 1943,[4] 60 שנה לאחר זיהוי הקשר בין מחלות עצם וכשל כלייתי.[5]
ישנן שתי גישות להגדרת המחלה. על פי גישה אחת, הגדרת המחלה מבוצעת על פי: התחלופה בעצם, ההתגבשות והנפח (מערכת ה-TMV).[2] הגישה השנייה גורסת כי הפרעות במשק הסידן והזרחן אצל החולים באי-ספיקת כליות כרונית מוגדרת על ידי הפרעה מערכתית במינרלים ובעצמות כתוצאה מאי-ספיקת כליות כרונית הפוגעת באחד או יותר מהגורמים הבאים:
חילוף חומרים לא תקין של סידן, PTH, ויטמין D או זרחן
ליקויים בגדילת העצם, מינרליזציה, נפח, צמיחה ליניארית, או כוח
הפרעות במשק הסידן והזרחן אצל חולי אי-ספיקה כלייתית לא מקושרת רק לשברים אלא גם להסתיידות עורקים, איכות חיים מופחתת וסיכון להשמנה ולמוות אצל חולי אי-ספיקה כלייתית (דבר המכונה קשר עצם-כלי דם). המשמעויות הקליניות הללו הן חשובות עד כדי כך שקבוצות עבודה מדעיות ויוזמות בין לאומיות מנסות לקדם מחקרים משמעותיים בנושא.
אוסטיאודיסטרופיה כלייתית מאובחנת לרוב לאחר תחילת הטיפול לאי-ספיקה כלייתית. עם זאת, הפרעות למשק הסידן והזרחן מתחילות בתחילת המחלה באי-ספיקה כלייתית.[1][6]בשלבים מתקדמים, ניתן להבחין בירידה בכמות הסידן וויטמין D לעומת עלייה בכמות הזרחן וההורמון PTH. בשלבים מוקדמים, כמות הסידן והזרחן היא נורמלית ולעומת זאת קיימת כמות גבוהה של ההורמון PTH ושל גורם גדילה הנקרא FGF-23. ניתן לראות באמצעות בדיקות רנטגן מאפיינים של אוסטיאודיסטרופיה ( סאבפריוסטיקה, שיגדון מדומה בברכיים, אגן מאוחה, אוסטיאופוניה ושברים) אך לא תמיד ניתן להבחין תסמינים אלו ממחלות אחרות. כיוון שלא ניתן כיום באמצעי הבדיקה והדימות להשתמש בתסמינים אלו לקביעת המחלה, ביופסיה של העצם נותרה תבחין הזהב לקביעת הסוג המדויק של אוסטיאודיסטרופיה כלייתית.[6][8]
כדי לקבוע כי אכן מדובר באוסטיאודיסטרופיה כלייתית, יש צורך באבחנת שינוי בגדילת העצם, התגבשות ונפח (מערכת ה-TMV)[2] באמצעות ביופסיית עצם.[8]יש צורך בהבחנה בין הסוגים השונים של אוסטיאודיסטרופיה כלייתית לבין מחלות עצם אחרות אשר עשויות לגרום לירידה בנפח העצם (שקשורות או לא קשורות לאי-ספיקת כליות כרונית), כגוון:
תועדו מקרים של החלמה מאוסטיאודיסטרופיה כלייתית לאחר השתלת כליה. אוסטיאודיסטרופיה כלייתית היא מצב כרוני הדורש דיאליזה בלוח זמנים קבוע.[9] עם זאת, חשוב לקחת בחשבון כי הנושא של הפרעות במשק הסידן והזרחן במצב של אי-ספיקת כליות כרונית[1] אשר אוסטיאודיטרופיה כלייתית נמנית ביניהם, אינו כולל רק מחלות עצם, סיכון מוגבר לשברים אלא גם הסתיידות של כלי הדם, ירידה באיכות החיים, סיכונים להשמנה ולמוות.[11] למעשה, העצם יכולות להחשב כאבר אנדוקריני העומד בלב הפרעות של משק הסידן והזרחן במצב של אי-ספיקת כליות כרונית.[12][12]
^ 123"Definition, evaluation, and classification of renal osteodystrophy: a position statement from Kidney Disease: Improving Global Outcomes (KDIGO)". Kidney International. 69 (11): 1945–53. ביוני 2006. doi:10.1038/sj.ki.5000414. PMID16641930. {{cite journal}}: (עזרה)
^Lui S; Chu H (1943). "Studies in calcium and phosphorus metabolism with special reference to pathogenesis and effects of dihydrotachysterol (A.T.10) and iron". Medicine. 22: 103–107.
^"Bone-vascular axis in chronic kidney disease: a reality?". Clinical Journal of the American Society of Nephrology. 4 (2): 254–7. בפברואר 2009. doi:10.2215/CJN.06661208. PMID19176792. {{cite journal}}: (עזרה)